לפני שמונה שנים חשה דלית מישוד־הורנרייך כאבים בבית שחי שמאל. במישוש גילתה גוש בגודל של כדור פינג־פונג. בהתחלה חשבה שמדובר באלרגיה לדיאודורנט והפסיקה להשתמש בו, וכשהגוש לא נעלם היא פנתה לרופא המשפחה שאבחן שמדובר בדלקת בבלוטות הזיעה ורשם לה אנטיביוטיקה.
"אני זוכרת שהשמעתי את המילה 'סרטן' עם סימן שאלה, והוא נזעק ואמר: 'למה שיהיה לך סרטן?' ולא העלה אפילו אפשרות להפנות אותי לממוגרפיה", מספרת מישוד־הורנרייך. "כשהצעתי שישלח אותי לממוגרפיה, אמר: 'רק כירורג שד יכול להפנות אותך'. גם הכירורג פסק שמדובר בדלקת בבלוטת הזיעה, אבל מאחר שהייתי בת 39, הוא נתן לי הפניה לממוגרפיה, אמר שזה לא דחוף והוסיף בחיוך, שאני נראית טוב מכדי להיות חולה".
דברי הרופאים אמורים היו להרגיע אותה. לקח חודשיים או שלושה עד שהגיעה לממוגרפיה "ומשם זה כבר התגלגל מהר", היא מספרת. בשד התגלו שלושה מוקדים והרופאים הניחו שכולם מאותו סוג. אך הרופאה הבכירה התעקשה ליטול משלושתם ביופסיה (בדיקת רקמות), והתברר שדווקא הגידול הקטן שונה מהשניים האחרים ובשל כך שונה פרוטוקול הטיפול. "עברתי כימותרפיה במשך שנה ואחר כך ניתוח כריתה של שד שמאל ושחזורו",
מספרת מישוד־הורנרייך. "בהמשך קיבלתי סדרת הקרנות ובין לבין עברתי כריתה מניעתית של השחלות".
למה נאלצת לעבור גם כריתה של השחלות?
"בעקבות ייעוץ גנטי שעשיתי לבדיקת נשאות גן, שמגביר סיכון למחלות סרטן שד ושחלות, התגלה שאני נשאית של המוטציה BRCA2. כשעשו לי 'אילן יוחסין' משפחתי התברר שבעוד משפחת אמי נקייה לחלוטין מסרטן, דווקא מהצד של אבי יש סיפור משפחתי ענף של סרטן שד וסרטן שחלות. נזכרתי שבת אחות של אבי נפטרה מסרטן שד כמה שנים לפני שחליתי, אך לא חשבתי שזה יכול להיות קשור אליי. ואז התחלתי לחקור והתברר שגם סבתא – אמא של אבא – נפטרה מסרטן שד עוד לפני שנולדתי ולפני כמה שנים נפטרה גם אחותו, שחלתה אחריי".
האחים שלך נבדקו?
"אחי, אחותי וחלק מבני דודיי הלכו לייעוץ ולבדיקה גנטית והתברר שרק אני נושאת את הגן".
ומה עם ילדייך?
"יש לי ילדה בת 20 ותאומים בני 18 שעדיין לא נבדקו. בתי בהחלט מוטרדת, כי מדובר בסיכון יתר לסרטן שד וסרטן שחלות, אבל אנחנו אופטימיים ויודעים שגילוי מוקדם מציל חיים".
איך הרגשת כלפי אביך שהוריש לך את הגן הפגום?
"אני מודה שכעסתי על המתנה שהוריש לי, למרות שהוא לא באמת אשם".
מהייטק לחנות בגדים
היא בת 47, אמא לשלושה ילדים משלה ושניים של בעלה מנישואיו הקודמים, מהנדסת תעשייה וניהול בוגרת הטכניון (בהצטיינות) ובעלת תואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת מסצ'וסטס בארצות־הברית. זמן קצר לפני שחלתה היא נישאה בשנית, ניהלה קריירה תובענית בהייטק ונראה היה שהחיים מאירים לה פנים.
אבל הכל השתנה אחרי גילוי המחלה. "לא הייתי אותו אדם", היא אומרת. "לקח לי הרבה זמן להתאושש, בתמיכה מאוד הדוקה של משפחתי הנהדרת, אבל היה לי ברור שאני לא יכולה לחזור לעבודה שהייתה מלווה בסטרס גדול. חיפשתי את עצמי. למדתי
ייעוץ מס ועבדתי זמן מה במשרה יותר מתונה, התנדבתי ב'פעמונים' – ייעוץ כלכלי למשפחות שזקוקות לכך, אבל לא הייתי מסופקת. לפני שלוש שנים פתחתי עם חברה את 'בוטיק אולה' – חנות יד שנייה במרכז רמת־השרון – וזה מתאים לי וכיף לי. אנחנו מוכרות בגדים שנראים כמו חדשים, ומה שלא נמכר עובר מדי שבוע כתרומה לעמותת פתחון לב".
ואיך הבריאות?
"אחת לשישה חודשים אני מתייצבת במרפאת נגה בשערי צדק, שמתמחה בנשים נשאיות. כאן מרכזים את כל התיק הרפואי ובדיקות המעקב מתבצעות ביום אחד. לפני כארבע שנים גילו ממצא קטן בשד ימין והחלטתי על כריתה ושחזור. עדיף להרוג את הסרטן כשהוא קטן".
מה המסר שלך לנשים?
"חשוב שידעו שנשאוּת של הפגם הגנטי יכולה להגיע גם מאבא; לזכור שידע הוא כוח ולא לפחד לשאול על המחלות שיש במשפחה. במקרה שחלית – תמיד חפשי חוות דעת נוספת ובחרי צוות רופאים שאת מאמינה בהם, כדי שיעזרו לך לנהל את המחלה ואת הריפוי. ולא פחות חשוב – כמו שכתבה לי אחת מחברותיי – לדעת ששיעורי החיים שנקנים בכאב מלמדים אותנו המון והחיים בעקבותיהם נמשכים ואפילו נהיים טובים יותר".
בדיקה מגיל 18
אנג'לינה ג'ולי היא כנראה השגרירה המפורסמת ביותר של הפגם הגנטי שגורם לסרטן השד והשחלות. הכוכבת קיבלה את הגן מאמה, ורובנו באמת נוטים להתייחס רק לסיפור המשפחתי מצד האם. מדובר בטעות קריטית.
"הציבור הרחב וגם רופאים רבים מתעלמים מהמחלות הללו במשפחת האב, למרות שזה חשוב בדיוק באותה מידה", אומרת פרופ' אפרת לוי־להד, מנהלת המכון לגנטיקה רפואית במרכז הרפואי שערי צדק. "עוד לפני שהתגלו המוטציות בגנים BRCA1 ו־BRCA2
המגבירות את הסיכון לסרטן שד ושחלה, היה ברור שגורם הסיכון למחלות אלה יכול לעבור גם דרך גברים לצאצאיהם, אפילו אם הם עצמם לא חלו בסרטן שד", היא אומרת.
מהו הסיכוי של גבר שנושא את הפגם בגן BRCA לחלות בסרטן?
"הגברים שהם נשאים של מוטציית BRCA1 מצויים בסיכון מעט מוגבר לחלות בסרטן שד, סרטן הערמונית וסרטן הלבלב. לגברים שהם נשאים של BRCA2 יש סיכון מוגבר (8-6 אחוזים) לסרטן שד, לסרטן הערמונית וגם סיכון יתר לסרטן לבלב. זאת, בניגוד לנשים נשאיות BRCA1, שאצלן הסיכונים גבוהים יותר לסרטן שד ושחלות מאשר לנשאיות הפגם BRCA2".
ומהו הסיכוי של גבר נשא להוריש את הגן לילדיו?
"בדיוק כמו זה של נשים – הסיכון עומד על 50 אחוז".
מתי גבר צריך לעבור בדיקה גנטית?
"שתי סיבות עיקריות צריכות להביא גבר לעבור בדיקה גנטית לנשאות: אם במשפחה שלו יש מקרים של סרטן שד, שחלות, ערמונית או לבלב ואם הוא עצמו חלה בהן".
אם מתברר שהוא נשא, מה ילדיו צריכים לעשות?
"רצוי שהנשים במשפחתו (אמא, אחות או בת), שמצויות בסיכון פוטנציאלי, יבדקו אם גם הן נשאיות – גילוי מוקדם מציל חיים, חד־משמעית. אם הוא אדם צעיר שמתכוון להוליד ילדים, יש לו אפשרות למנוע את העברת הפגם הגנטי לילדיו, במיוחד לבנותיו, על ידי אבחון לפני השרשה בהפריה חוץ־גופית. ואם כבר יש לו ילדים, בבוא היום הם ידעו שעליהם לעבור בדיקה גנטית לבירור נשאות".
מאיזה גיל אפשר לעבור את הבדיקה הגנטית?
"הבדיקה נעשית מגיל 18. אצל נשים נשאיות מתחילים במעקב (ממוגרפיה) מגיל 25. בגברים המעקב מתחיל בסביבות גיל 45, אבל כאמור – אם הגבר מעוניין לבדוק נשאות לפני שהוא הופך לאב, עליו לבצע את הבדיקה מוקדם יותר".
איך עושים בדיקה גנטית?
מטרת התוכנית "הסיכוי שבסיכון", שהוקמה על ידי האגודה למלחמה בסרטן לאבחון גנטי של סרטן שד ושחלה, היא להעלות את מודעות הציבור לחשיבותו של בירור גנטי לתסמונת ולסייע בביצועו.
במסגרת התוכנית, בהובלת פרופ' אפרת לוי־להד, מנהלת המכון לגנטיקה רפואית במרכז הרפואי שערי צדק, מוזמנים הנבדקים והנבדקות למלא שאלון נטייה גנטית, שנחשב לאמצעי יעיל לבירור הנשאות.
את השאלון אפשר למצוא באתר האגודה למלחמה בסרטן
הבדיקות לנשאות מתבצעות בכל מכון גנטי ובקופות החולים. לאנשים שבמשפחתם התגלה הגן, הבדיקה היא חלק מסל הבריאות שלהם.
מידע נוסף ניתן לקבל במוקד הטלמידע 1-800-599-995, 24 שעות ביממה.
