מבטינו הצטלבו: קבוצת רשת חדשה מנסה לאתר אהבות שפוספסו

לא שוכחת את הבחור מהבר שהתביישת להתחיל איתו? קבוצת "החלפנו מבטים ו..." מאפשרת לחפש אהובים פוטנציאליים שנעלמו. 6 מחבריה משתפים בחיפוש הפרטי שלהם

"חשבתי שיגיעו לקבוצה אנשים מבוגרים שעברו הרבה דברים בחיים, ואני מופתע מזה שמגיעים אנשים צעירים. המטרה היא אלטרואיסטית לחלוטין. גם אם לא מצאת - לפחות פרסמת את זה וזה מקל עליך" (צילום: Gettyimages)
"חשבתי שיגיעו לקבוצה אנשים מבוגרים שעברו הרבה דברים בחיים, ואני מופתע מזה שמגיעים אנשים צעירים. המטרה היא אלטרואיסטית לחלוטין. גם אם לא מצאת - לפחות פרסמת את זה וזה מקל עליך" (צילום: Gettyimages)

מאחורי קבוצת הפייסבוק "החלפנו מבטים ו...", שהושקה ביוני האחרון, עומדים שני חברים טובים: מוטי בן שלום (46) מנתניה, גרוש, ומיה (שם בדוי), בת 40 פלוס ממרכז הארץ. "לפני כמה חודשים נכנסתי לבית קפה וחיכיתי לחברה", מספרת מיה איך עלה הרעיון. "נכנס בחור גבוה עם תיק גב וחיוך על הפנים. הסתכלתי עליו מהצד ואהבתי את החיוך. הוא ישב על הבר עם הפנים אליי, והמבטים שלנו הצטלבו כמה פעמים. אחר כך הגיעה חברה שלי, התמקדתי בה ולא הרגשתי נוח להסתכל עליו שוב. השתעשעתי באופציה לכתוב לו על מפית, כמו בסרטים הרומנטיים, את השם שלי בפייסבוק. כמובן שהשתפנתי ולא עשיתי את זה, ודי הצטערתי אחר כך.

 

"חודש לאחר מכן כתבתי על המקרה הזה פוסט בפייסבוק שלי. נזכרתי בתקופה של 'מעריב לנוער', והמודעות שניסו לקשר בין אנשים. התרפקתי על הזמנים ההם ושאלתי את עצמי למה לא קיימים דברים כאלה היום. באחת התגובות, חברה הציעה לי לפתוח קבוצה שתענה על הצורך הזה. חשבתי על כל האנשים שמתפספסים אחד לשני, ושאם אוכל לעזור להם ליצור קשר ולא לחיות עם התחושה של 'מה אם', יכול לצאת מזה המון טוב. הבחור עד עכשיו לא אותר, אבל בזכותו קמה הקבוצה".

 

מוטי: "אני דתי חרדי לשעבר. לפני שהתחתנתי, כשהייתי עדיין דתי, נסעתי

מוטי בן שלום: "דווקא בעידן הטלפונים הניידים, יש הצדקה לקבוצה כזו. אנשים מרגישים חופשי יותר לחפש מישהו בפייסבוק מאשר לגשת אליו ישירות"

 יום אחד באוטובוס מירושלים למרכז, וראיתי מישהי. אסור היה לי להסתכל על נשים, אבל הסתכלנו זה על זה. היא חייכה, ואני הרכנתי ראש. היא עלתה לאוטובוס והחליטה לשבת לידי, והתחילה שיחה. היא הייתה סטודנטית חילונית מירושלים. רציתי לקבור את עצמי מרוב בושה, לא הייתי רגיל לדבר עם בנות. היא קרנה, היה ברור שהיא רצתה להמשיך לשוחח. ואז היא ירדה באחת התחנות, והרגשתי פספוס גדול. שנה אחר כך התחתנתי. אם הייתי שומר איתה על קשר, אולי החיים היו מתגלגלים אחרת.

 

"מיה ואני שמענו סיפורים של אנשים שראו מישהי או מישהו ומרגישים החמצה. לכל אחד יש סיפור כזה, והקבוצה היא מקום לבטא את התחושה הזו. זה צורך שקיים. בימים הראשונים של הקבוצה ראינו בעמוד הפייסבוק של נדב איל מערוץ 10, סיפור על מישהו שהגיע למופע רוק בלונדון וראה שם עיתונאית ישראלית שמצאה חן בעיניו, אז הוא פרסם מודעה בעיתון בריטי. באותו רגע הבנתי שזה עדיין קיים.

 

"דווקא בעידן הטלפונים הניידים, יש הצדקה לקבוצה כזו. יש לנו מחסומים של בושה טבעית, והאמצעים האלקטרוניים – הניידים, הודעות הטקסט, הפייסבוק - עוזרים לנו לחצות את רף הבושה. הקבוצה היא פלטפורמה שמאפשרת לנו להגיד מה אנחנו רוצים ולהימנע מהפדיחה. אנשים מרגישים חופשי יותר לחפש מישהו בפייסבוק מאשר לגשת אליו ישירות; שאחרים יהיו השדכנים ויעזרו לי למצוא אותו או אותה.

 

"חשבתי שיגיעו לקבוצה אנשים מבוגרים שעברו הרבה דברים בחיים, ואני מופתע מזה שמגיעים אנשים צעירים. המטרה היא אלטרואיסטית לחלוטין. גם אם לא מצאת - לפחות פרסמת את זה וזה מקל עליך".

 

והנה עוד סיפורים של כמה מחברי הקבוצה:

 

"אוי, הלוואי שתמצאי אותו"

טלי בר (49), גרושה פלוס שלושה ממושב כנף, מדריכת נוער, מחפשת אהוב מימי הלימודים

 

טלי בר. "הפנטזיה שלי היא להמשיך מאיפה שהפסקנו" (צילום: אפי שריר)
    טלי בר. "הפנטזיה שלי היא להמשיך מאיפה שהפסקנו"(צילום: אפי שריר)

     

    "זה היה לפני 22 שנה. הייתי אז סטודנטית במכללת בית ברל, ובזוגיות עם עמי, מי שבהמשך הפך לבעלי. היינו כבר שנתיים וחצי ביחד, ואז הוא החליט לנסוע לטיול של שנתיים באוסטרליה. לא רציתי לחכות לו, והחלטנו שאנחנו נפרדים. חצי שנה בכיתי, רזיתי נורא. הייתי בדאון היסטרי.

     

    "אחרי חצי שנה יצאתי לבליינד דייט. הבחור שאיתו נפגשתי הביא איתו חבר בשם יוסי, ויצאנו למסיבה. למחרת יוסי התקשר והציע לי לצאת. הוא מאוד מצא חן בעיניי, אבל אמרתי לו שהלב שלי מטייל באוסטרליה. הוא אמר שהוא נמצא באותה נקודה - שהוא סיים מערכת יחסים ושהוא שבור לב. החלטנו שאנחנו מבלים בכיף שלנו. הסתובבנו יחד בערך חודש, ונקשרתי אליו מאוד. ואז עמי הודיע שהוא חוזר מאוסטרליה. זה קרה אחרי שהוא

    טלי בר: "אני סקרנית לשמוע לאן הוא התגלגל ומה עבר עליו בחיים, והלוואי שהוא במקרה גרוש גם. הפנטזיה שלי היא להמשיך מאיפה שהפסקנו לפני 22 שנה"

    התקשר אליי ואמרתי לו בצחוק 'אני מתחתנת'. הוא אמר 'אני מרגיש שמשהו קורה, אל תעשי שטויות'. הקשר בינינו התנתק במשך הטיול, ואז הוא שינה את התוכניות שלו. אני מניחה שהוא חזר בגלל זה.

     

    "סיפרתי ליוסי שעמי חוזר. הוא אמר שהוא מאוד שמח בשבילי, אבל עצוב בשבילו. נפרדנו באהבה גדולה. אחרי שנה שמעתי שהוא חזר לחברה שלו ושהם התחתנו, ואז הוא נעלם לי.

    "כשהתגרשתי, לפני שבע שנים, השם שלו עלה. אחותי רצתה לחפש אותו דרך אוניברסיטת תל־אביב, כי הוא היה סטודנט למדעי המחשב שם, אבל אני אפילו לא זוכרת את שם המשפחה שלו. כל מה שאני יודעת הוא שקוראים לו יוסי, שהוא יליד 1970, כלומר, בן 47 היום, שהוא נולד בהוד־השרון, ושבאותה תקופה הוא גר שם בדירה עם עוד שלושה חבר'ה. אני סקרנית לשמוע לאן הוא התגלגל ומה עבר עליו בחיים, והלוואי שהוא במקרה גרוש גם, ואז אשמח שניפגש. אם הוא לא גרוש, לא הייתי רוצה לעשות לו בלגן בחיים. אני לא יודעת אם אני עוברת לו בראש מדי פעם ולא יודעת מה הוא זוכר ממה שהיה. הפנטזיה שלי היא להמשיך מאיפה שהפסקנו.

     

    "דרך אגב, הפוסט שלי הוא זה שקיבל הכי הרבה לייקים ותגובות בקבוצה. מלא בנות אומרות לי 'אוי, הלוואי שתמצאי אותו'".

     

    אפשר להתחתן איתך?

    סול רוז דוד (21), רווקה מחולון, כתבת באתר החדשות "הטלוויזיה החברתית", מחפשת את המתולתל עם האופניים שפגשה ברכבת

     

    סול רוז דוד. "היום מתחילים אחד עם השני בפייסבוק ולא פנים מול פנים" (צילום: אלבום פרטי)
      סול רוז דוד. "היום מתחילים אחד עם השני בפייסבוק ולא פנים מול פנים"(צילום: אלבום פרטי)

       

      "זה קרה לפני כמה שבועות, ביום שני. עליתי לרכבת מתל־אביב לאשדוד, שם תכננתי לצלם הפגנה של 'אנונימוס'. נכנסתי לקרון, הייתי צריכה להטעין את הסלולרי וראיתי בחור שלידו היה שקע. ואז קלטתי שהוא מושלם. כולו 1.80 מ', עיניים

      סול רוז דוד: "התייעצתי עם חברה בווטסאפ אם להתחיל איתו או לא, ואז הגענו לתחנת רחובות והוא פשוט ירד מהרכבת. התחרטתי על החיים שלי שלא עשיתי כלום"

       כחולות, שיער חום בהיר קצת מתולתל.

       

      "הוא היה שקוע בקריאת ספר באנגלית עם כריכה אדומה. לא הבנתי אם הוא ישראלי או אמריקאי, אז לא ידעתי איך לפנות אליו. התייעצתי עם חברה בווטסאפ אם להתחיל איתו או לא, ואז הגענו לתחנת רחובות, והוא פשוט ירד מהרכבת עם אופני ההרים שלו. התחרטתי על החיים שלי שלא עשיתי כלום. הייתי חייבת לדבר איתו. בהתחלה לא חשבתי על זה אפילו. היום מתחילים אחד עם השני בפייסבוק ולא פנים מול פנים.

       

      "העליתי פוסט בפייסבוק שלי עם התיאור שלו. קיוויתי שזה יעזור כי יש לי 35 אלף עוקבים, אבל לא. עכשיו שיתפתי את הפוסט בקבוצה, וכתבתי שאני רוצה להתחתן איתו. אם ניפגש, אני כורעת ברך ומוציאה טבעת".

       

      "אולי הקליק יחזור"

      ישראלה ורדי (42), גרושה ואם לבן מהקריות, סייעת בגן ילדים, מחפשת את הבחור שצ'וטט איתה לפני 15 שנה

       

      ישראלה ורדי. "ועכשיו "כשהעליתי את הפוסט, חשבתי - אולי" (צילום: אלבום פרטי)
        ישראלה ורדי. "ועכשיו "כשהעליתי את הפוסט, חשבתי - אולי"(צילום: אלבום פרטי)

         

        "התחתנתי בגיל 24. בשנים הראשונות של הנישואים לא הייתה לי עבודה קבועה, הייתי בבית רוב הזמן וגידלתי ילד קטן. בגיל 27, מהשעמום, התחלתי להיכנס לצ'טים ברשת. קראתי לעצמי 'אלה'.

         

        "באחד הצ'טים – אני לא זוכרת אם של 'וואלה' או של 'תפוז' - הכרתי בחור. אני לא זוכרת את שמו, וגם לא אם הוא היה רווק או נשוי. התכתבנו, דיברנו בטלפון וזה הפך לקשר ידידותי. זה זרם לנו באופן טבעי. לא נפגשנו בחיים ולא ראינו אחד את השני, כי

        "הבעיה היא שאין לי שום מידע עליו, אני לא זוכרת כלום. זה כאילו נמחק. אין לי אפילו תמונה שלו - לא היה סלפי בתקופה ההיא. אין לי שום דבר שיכול להוביל אליו, אפילו לא הכינוי שלו"

        הבנתי שאם זה יקרה זו תהיה בגידה. זה נמשך כמה חודשים. בשלב מסוים, בעלי גילה את זה. הוא שמע אותנו מדברים, והרגיש שהתאהבתי בו ושזו בגידה. היה לנו ריב ואז הפסקתי את הצ'ט. הסברתי לבחור שהבעל שלי חשוב לי יותר מהכל, ושצריך להפסיק.

         

        "לפני שנה וחצי התגרשתי. לאחרונה, כשהתחברתי לקבוצה בפייסבוק, נזכרתי בבחור הזה. פתאום זה צף לי. היה לנו ממש חיבור, ומסקרן אותי לדעת מי הוא. אני גרושה עכשיו, ואולי הקליק יחזור. הבעיה היא שאין לי שום מידע עליו, אני לא זוכרת כלום. זה כאילו נמחק. אין לי אפילו תמונה שלו - לא היה סלפי בתקופה ההיא. אין לי שום דבר שיכול להוביל אליו, אפילו לא הכינוי שלו. זה משהו שכנראה הדחקתי. אולי בהיפנוזה זה יעלה. המון זמן זה נמצא אצלי בפנים, ועכשיו כשהעליתי את הפוסט, חשבתי – אולי". 

         

        "היה לנו חודש מטורף"

        משה יונגשטיין (59), רווק מרמת־גן, עובד בחברת דואר פרטית, מחפש אהובה מלפני רבע מאה

         

        משה יונגשטיין. "אם אני זוכר אותה היום, אחרי 25 שנה, זה אומר דרשני" (צילום: אוראל כהן)
          משה יונגשטיין. "אם אני זוכר אותה היום, אחרי 25 שנה, זה אומר דרשני"(צילום: אוראל כהן)

           

          "זה היה לפני 25 שנה. ישבתי בחוף הילטון בתל־אביב, ולידי ישבה מישהי ואכלה תפוח. הסתכלתי עליה, ואז היא הושיטה לי את התפוח בתנועה של 'רוצה ביס?'. חייכתי, היא התיישבה לידי והתחיל סיפור אהבה. היא הייתה אז בת 23, ישראלית

          משה יונגשטיין: "ב־15 באוגוסט 1992 ליוויתי אותה לשדה התעופה, ומאז לא היה לי קשר איתה. אם היא לא הייתה נשואה, הייתי נלחם עליה"

           שחיה בארגנטינה ובאה לכמה ימים לארץ להתאוורר. בחורה מקסימה, יפה, אינטליגנטית – אבל נשואה. הבנתי ממנה שהנישואים שלה לא טובים. אני הייתי הרומן שלה.

           

          "היה לנו חודש מטורף ורומנטי: בילויים, ים, חגיגות. חגגנו את יום ההולדת ה־34 שלי יחד עם חברים במועדון 'הרציף', הצטלמנו ויש לי את התמונה עד היום. הייתה כאן אהבה אסורה, והשתדלנו ליהנות מהרגע. ב־15 באוגוסט 1992 ליוויתי אותה לשדה התעופה, וזהו, מאז לא היה לי קשר איתה.

           

          "למרות שידעתי שהיא נשואה ושאין לזה סיכוי להתפתח, התקופה הזו השאירה בי חותם. אם המצב היה אחר, הייתי נלחם עליה. אני רוצה נורא למצוא אותה וסקרן לדעת מה קורה איתה. ניסיתי בגוגל, ולא הצלחתי למצוא אותה. אם היא עדיין נשואה אני אאחל לה בהצלחה, אין לי שום רצון להפריע. אם היא פנויה, הייתי שמח לפגוש אותה. אם אני זוכר אותה היום, אחרי 25 שנה, זה אומר דרשני".

           

           
          הצג:
          אזהרה:
          פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד