חי עם שיתוק מוחין ומצייר באמצעות הפה: "אני אוהב את החיים שלי"

את היצירות של "בית הגלגלים" תוכלו לקנות ביריד העמותות שייערך השבוע. מושיקו פולר (37): "החוכמה היא לנסות ולאהוב את הבעיה, רק כך תהיה מאושר"

זיו ארדמן

|

13.09.17 | 08:50

מושיקו פולר: "החוכמה של החיים היא, שאפילו אם יש לך בעיה מסויימת, אתה יכול לאהוב את הבעיה. הבעיה לא תיעלם לעולם, אבל אם אתה אוהב את הבעיה שיש לך, אתה תהיה מאושר"  (צילום: תומריקו)
מושיקו פולר: "החוכמה של החיים היא, שאפילו אם יש לך בעיה מסויימת, אתה יכול לאהוב את הבעיה. הבעיה לא תיעלם לעולם, אבל אם אתה אוהב את הבעיה שיש לך, אתה תהיה מאושר" (צילום: תומריקו)
"הוא אדם שלא נפתח בקלות, אבל כשהוא נפתח מתגלה עולם פנימי עשיר ומלא רגש, שאפשר לראות דרך הציורים שלו" (צילום: תומריקו)
"הוא אדם שלא נפתח בקלות, אבל כשהוא נפתח מתגלה עולם פנימי עשיר ומלא רגש, שאפשר לראות דרך הציורים שלו" (צילום: תומריקו)

בשיתוף בנק הפועלים

 

בגיל 37, מושיקו פולר הוא אחד החניכים המבוגרים ביותר ב"בית הגלגלים" בהרצליה, מרכז שוקק חיים ומלא בכל טוב עבור ילדים, בני נוער ומבוגרים עם מוגבלות פיזית. פולר, שנולד עם שיתוק מוחין שגרם לו למוגבלות קשה בתנועה ובדיבור, מאושר להיות במקום, אותו הוא אוהב, וניכר שהוא גם מאוד אהוב.

 

"לפני שהתחלתי להגיע לפעילויות בבית הגלגלים, בגיל 26, הייתי כל הזמן בבית", הוא מספר, "גם לפני כן, בשנות הילדות וההתבגרות, הייתי נע רק מהבית לבית הספר ומבית הספר חזרה הביתה. בבית הגלגלים למעשה יצאתי בפעם הראשונה לפעילות מחוץ לבית. בהתחלה השתתפתי ב'תוכנית הבוגרים', פעילות קבוצתית שמתקיימת פעמיים בשבוע, מה שאפשר לי להיות בקבוצה של חברים, שמעבירים פעילויות לפי נושאי העניין שלהם, וגם להעביר פעילויות בעצמי. אני חושב שזה לא משנה אם אתה רגיל או נכה, אני אוהב לחייך, לעשות שטויות, ואני אוהב לאהוב אנשים".

 

"בית הגלגלים נותן לנו כלים להיות חופשיים, להיות אחראיים, ועצמאיים" (צילום: תומריקו)
    "בית הגלגלים נותן לנו כלים להיות חופשיים, להיות אחראיים, ועצמאיים"(צילום: תומריקו)

     

    "הייתי ילד רומנטי"

    פולר נולד בנצרת עלית לאב ישראלי ואם שעלתה מברזיל, לאח ואחות שהיו אז בני 6 ו-8. אמו, שעלתה לארץ לבדה, התגעגעה להוריה ולארצה, וכך, כשהיה בן 6, עברה משפחתו לדרום ברזיל למשך עשר שנים. "אין לי זכרונות מתקופת הילדות המוקדמת", הוא מספר, "אך מבית הספר המיוחד שאליו הלכתי בברזיל אני זוכר את האנשים שאהבו אותי. היו לי הרבה חברים. גם היום יש לי הרבה, אבל אז היו לי עוד יותר. אני חושב שזה בגלל שהייתי מצחיק ופעיל. אחרי שעות בית הספר ביליתי את רוב זמני בבית, בכתיבת שירים וסיפורים, בעיקר שירי אהבה. הייתי ילד מאד רומנטי".

     

    כאשר חזרה במשפחה מהשהות הארוכה בחו"ל, היא התיישבה בנתניה, בה גר פולר עד היום. מכיוון שהוריו לא מצאו בית ספר מתאים עבורו בסביבת מגוריהם, הוא החל ללמוד בבית ספר של החינוך המיוחד בחולון, אליו היה נוסע בהסעה בכל יום. במקביל המשיך לכתוב וגם לצייר, אך מכיוון שלא יכל לצייר בעזרת ידיו, השתמש בראשו. "היה לי כובע מיוחד שאליו היו מחברים מכחול, וכך הייתי מצייר", הוא נזכר. מאוחר יותר התחיל לצייר במכחול בפיו, וכיום מעטרות כמה מיצירותיו את קירות "בית הגלגלים".

     

    "אחרי שעות בית הספר ביליתי את רוב זמני בבית, בכתיבת שירים וסיפורים, בעיקר שירי אהבה" (צילום: תומריקו)
      "אחרי שעות בית הספר ביליתי את רוב זמני בבית, בכתיבת שירים וסיפורים, בעיקר שירי אהבה"(צילום: תומריקו)

       

      "בית הגלגלים נותן לנו כלים להיות חופשיים, להיות אחראיים, ועצמאיים", הוא אומר. "אם אתה רוצה לעשות כאן פעילות, אתה צריך לקחת אחריות מלאה עליה". ואכן, לאחר מספר שנים הצטרף פולר לפעילות נוספת של העמותה, "גלגל התנופה" - מרכז יום המיועד לבוגרים עם מוגבלות פיזית מורכבת, שחיים בבית ההורים, ונועדה לקדם כל אחד מהם להשתלבות בקהילה על פי צרכיו.

       

      למרות הקשיים העצומים שזימנו לו חייו, ניכר שמושיקו מהווה השראה לסובבים אותו. אחד העובדים של בית הגלגלים, האנס גלזין, סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה, מביט בו במבט שיש בו מן ההערצה. "מושיקו הוא באמת טיפוס מאד רומנטי", הוא אומר "הוא באמת רואה מסביבו טוב, מקום שיש בו אור. הוא אדם שלא נפתח בקלות, אבל כשהוא נפתח מתגלה עולם פנימי עשיר ומלא רגש, שאפשר לראות דרך הציורים שלו".

       

      "החיים הם מתנה"

      "אני אוהב את החיים שלי, אוהב להתעורר כל בוקר", אומר מושיקו, "החיים הם מתנה מאלוהים, מתנה של יופי. החוכמה של החיים היא, שאפילו אם יש לך בעיה מסויימת, אתה יכול לאהוב את הבעיה. הבעיה לא תיעלם לעולם, אבל אם אתה אוהב את הבעיה שיש לך, אתה תהיה מאושר".

       

      עמותת "בית הגלגלים" כוללת עוד חמישה בתים ברחבי הארץ, מלבד זה שבהרצליה, ומקיימת מגוון פעילויות ל-450 ילדים, בני נוער ובוגרים עם מוגבלות פיזית. העמותה, שפועלת מאז 1979, מתוקצבת ב-12 מיליון שקל בשנה, רובם מתרומות, ושמה לה למטרה ליצור עבור החניכים רצף של פיתוח מיומנויות ואת קידום האוטונומיה שלהם. עבור רבים מהם "בית הגלגלים" הוא היציאה הראשונה

      או היחידה מבית הוריהם, והזדמנות מלאת פוטנציאל לחיי חברה, חוויות מעצימות, פיתוח כשרונות וגם הרבה כיף.

       

      פעילויות "בית הגלגלים" מאפשרות לילדים להיות בקבוצת שווים, ולנוח לרגע מהמאבק האינסופי של להשתלב (צילום: בית הגלגלים)
        פעילויות "בית הגלגלים" מאפשרות לילדים להיות בקבוצת שווים, ולנוח לרגע מהמאבק האינסופי של להשתלב(צילום: בית הגלגלים)

         

        "יש לנו 40 עובדים, אבל עיקר הפעילות שלנו נשענת על כ-450 מתנדבים מסורים, המגיעים מכל קשת החברה הישראלית - דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים, נכים ולא נכים". אומר יונתן קרני, מנכ"ל העמותה. "אנחנו מתמקדים באנשים עם מוגבלות מלידה או מגיל צעיר, כי אנחנו עובדים בעיקר על התפיסה העצמית שלהם. אדם שנפגע בגיל מאוחר, מתאונה או טראומה אחרת, לעתים קרובות חווה את מה שאיבד ואין לו עוד, אך אדם שנולד עם מוגבלות חי במציאות שבה יש דברים שחשב שלעולם לא יוכלו להיות לו.

         

        "תחושת האוטונומיה של אנשים שנולדו עם מוגבלות, שהם יכולים להחליט על עצמם, לנווט את חייהם, היא לעתים קרובות דבר ממש לא מובן מאליו, ולכן כל אחת מהקבוצות שלנו, שאליהן מגיעים ילדים החל מגיל 8, מתקיימת עשר שנים שלמות. אנחנו מאמינים שהחניכים שלנו יכולים וצריכים להיות חלק אינטגרלי מהחברה. הפעילויות הרבות שאנחנו עושים מאפשרות לילדים להיות בקבוצת שווים, ולנוח לרגע מהמאבק האינסופי של להשתלב, לקבל כלים חברתיים, לדבר על מה שמעסיק אותם, וגם להעצים אחד את השני".

         

        מתנה שכולה נתינה

        גם עמותת "בית הגלגלים" משתתפת ביריד העמותות בסוף השבוע הקרוב, ותציע ביריד בקבוקי יין בוטיק איכותי של "יקב יפו", שעליהם ציורים של חניכי העמותה. בקבוקי היין ניתנים לקנייה גם בהזמנה ישירה.

         

        >> לפרויקט מתנה מכל הלב

         

        הכתבה מוגשת בשיתוף בנק הפועלים

        _________________________________________________________

         

        עוד ב"בית הגלגלים": מה החלום של דור וזיו מהשלישייה לבית בר דוד? הקליקו על התמונה

         

        נולדו בשלישייה עם שיתוק מוחין: "יש תסכולים, רוב הזמן שמחים" (צילום: יאיר שגיא)
        נולדו בשלישייה עם שיתוק מוחין: "יש תסכולים, רוב הזמן שמחים" (צילום: יאיר שגיא)

         

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד