בשיתוף בנק הפועלים
ספק אם רוב הסועדים במסעדת 'ליליות' בתל אביב יודעים שבתוך המטבח בו יכינו בעוד רגע את המנות שלהם, מתבשל כבר 17 שנה סיפור ממש שלא שגרתי. במסעדה הממוקמת במתחם בית אסיה, מול בית המשפט המחוזי, מתנהל מאז שנת 2000 פרויקט חברתי להעסקת בני נוער, שחוץ מללמוד לבשל מקבלים גם הזדמנות לחשב מסלול מחדש.
בשיתוף עם עמותת "עלם" לנוער בסיכון וקרן דואליס להשקעות חברתיות, נמצאים בליליות בכל רגע נתון בין חמישה ל-12 צעירים המשתתפים בתוכנית, שמבקשת להכשיר אותם להשתלב בעולם התעסוקתי ועל הדרך גם ללמוד לשנות הרגלים בעייתיים מהעבר.
שכר מינימום וכלים לעצמאות
הפרויקט מיועד לנערים בני 16-19 שנפלטו ממסגרות הלימוד וגלשו אל ההגדרה של "נוער בסיכון". חלקם הוצאו מבתיהם ומתגוררים במסגרות חיצוניות, חלקם גרים בבית בו אפשרויות התמיכה מצומצמות ואחרים, שאינם סובלים ממצב סוציואקונומי בעייתי, עדיין מתקשים מסיבות שונות להשתלב במסגרות הרגילות.
בני הנוער מגיעים אל 'ליליות' לתקופת הכשרה של שנה-שנה וחצי, במהלכה הם מועסקים בשכר מינימום, בהתאם לגילם. אותם נערים לא חייבים להיות טבחים ב"לב ובנשמה" או כאלו שחלומם הגדול הוא להיות שפים. המטרה היא לתת להם את הכלים לצאת בעתיד לדרך עצמאית.
את החודשים הראשונים במסעדה הם מבלים במטבח ההכנות, ולאחר מכן מתקדמים למטבח הסרביס. מלבד העקרונות הבסיסיים של עבודה במטבח, הם גם לומדים לראשונה את מידת האחריות שנדרשת מהם. כאן דורשים מהם להגיע בזמן למשמרת, לחזור בזמן מההפסקה וללמוד לעבוד בצוות ולקבל הערות. כל אלו אולי נשמעים טריוויאליים, אולם עבור מי שהתרגל לכך שהוא אינו חייב דבר לאיש - הדברים נראים אחרת.
"דיברתי עם השף ואמרתי יאללה, על החיים ועל המוות"
אלו שעות אחר הצהריים המוקדמות ובמסעדת 'ליליות' מתכוננים לסרביס הערב. את השקט היחסי אנו מנצלים כדי לפגוש את עומר רז בן ה-16 מחולון ואדוארד פלסטוביץ, בן 19 מפתח תקווה. רז הנמצא בתכנית כבר תשעה חודשים, הגיע ל'ליליות' לאחר שעזב את בית הספר בסוף כיתה י'. "העיפו אותי מבית הספר ולא עניין אותי לחפש מקום אחר וללמוד. כבר מגיל 12 אני מגיע למרכז לקידום נוער בחולון לשיחות עם מדריך, ואחרי שעזבתי את בית הספר הם הציעו לי להגיע לכאן".
לפני ארבעה חודשים הצטרף אל המטבח במסעדה גם פלסטוביץ, שהגיע למקום בעקבות המלצת קצינת המבחן שלו. "עזבתי את בית הספר בגיל 17 אחרי שההורים שלי התגרשו. הייתי צריך לעזור לאימא שלי בפרנסת הבית, אז עבדתי בלילות בקיוסק שהיה לנו. זה היה קשה. עיקר הקושי היה למצוא מה לעשות עם עצמי במהלך הימים, כשכל החברים שלי בבית הספר ואני לא ידעתי מה אני אמור לעשות.
"הייתי ילד בעייתי ועשיתי קצת שטויות. לא חשבתי יותר מדי. הסתבכתי בפלילים ודרך קצינת המבחן שמעתי על הפרויקט. זה הדליק בי ניצוץ כי תמיד הייתי מחובר למטבח. דיברתי עם השף ואמרתי "יאללה, על החיים ועל המוות".
כאמור, ההשתתפות בפרויקט מעמידה את הנערים בפני אתגרים חדשים. אם עבור עומר האתגר העיקרי היה להצליח לצאת מהמיטה השכם בבוקר, הרי שבשביל אדוארד העניינים היו מעט מורכבים יותר. "למדתי פה הרבה על עמידה בזמנים, על אחריות וסבלנות. למדתי איך לשמור על עצמי שלא להתפרץ. פעם לא הייתי בן אדם שאפשר לשבת איתו ולדבר פתוח. ברגע שהיו לוחצים לי על נקודות התורפה שלי הייתי מתפוצץ".
תן דוגמא לרגע כזה.
"נגיד שיש סיטואציות שאני עובד בלחץ ומנסה להספיק ולעשות את הכי טוב שיכול ופתאום בא מישהו ואומר לך שכל מה שעשית לא טוב. אתה צריך לזרוק את הכל ולהתחיל מההתחלה. היום, ברגע כזה, אני קצת נשרף מבפנים אבל מתבאס בעיקר על זה שלא הצלחתי ופחות על זה שמעירים לי. בהתחלה הייתי מסתובב עם פרצוף חמוץ כמה שעות, מנסה להחזיק את זה בפנים כדי שלא להוציא את הבאסה על מי שעומד מולי".
איך עושים שינוי כזה?
"עכשיו יש לי תמריץ לשינוי. פעם לא היה לי אכפת משום דבר, אתה בעולם משלך ולא אכפת לך מה אנשים חושבים. פתאום אני חלק מצוות וגם באתי להוכיח את עצמי, בעיקר לעצמי. להוכיח שאני יכול לעשות את זה ולא להידרדר יותר ויותר לבוץ. בעבר היו מקרים שהעיפו אותי ממקומות עבודה אחרי יומיים וההרגשה הייתה קשה. קשה לי להשלים עם כישלון. אני אוהב להצליח ואתן מעצמי יותר ממה שאני יכול כדי להצליח. ובמקרים שאני לא מצליח אז זה הורג אותי ואני מסתובב עם תחושת כישלון".
מה עשו השנים ההן לילד שהיית, עם הכישלונות שחווית?
"אתה מתרחק מאנשים. מחברים, ממשפחה ובעצם מכל הסביבה. אתה מתחיל לחפש את עצמך במקומות בהם אתה כן יכול להצליח, אבל לרוב המקומות האלה הם לא באמת הצלחה. דברים כמו לבוא ולשתות בגלל שהחבר'ה שאתך רוצים לשתות, או לגעת בסמים כדי להראות שאתה שווה. הייתי נכנס לכל מיני מקומות כאלה כדי שיחשבו שאני בעניינים, שירצו להיות לידי. היום אני כבר כמעט ולא בקשר עם אותם חברים מפעם. אם אפגוש אותם ברחוב אז יהיה קצת געגוע, בגלל שהיה גם כיף פעם, אבל היום אני יודע שהכיף הזה הוא רק לעשר דקות"
מי שעדיין קרוב אליך רואה את השינוי שעברת?
"בטח, אנשים אוכלים עלי סרטים. היום אני שונה לגמרי ממי שהייתי אז. בדיבור, בגישה, בצורת המחשבה. בעבר הייתי ממש מרוחק ובשביל להתקרב אלי היית צריך להוכיח את עצמך הרבה, אפילו בקטע של להגיד בוקר טוב".
"אחראית המטבח היא כמו אימא שנייה בשבילי"
את אחוזי ההצלחה של התוכנית מתקשים אנשי עמותת עלם לכמת למספרים, אבל מבחינתם, גם נער שהיה במקום רק מספר חודשים הרוויח כלים לעתיד, אפילו אם כל מה שלמד היה איך לעזוב מקום עבודה לאחר שיחת פרידה, במקום פשוט להיעלם, כפי שהיה רגיל לעשות בעבר.
גם מבחינת המסעדה לא מדובר בעוד עובדים זמניים, וכל טבח המועסק במקום יודע שהוא לא מגיע למקום עבודה שגרתי, אלא כזה בו הוא מחוייב לשמש כמודל לחיקוי עבור הנערים. עומר: "הצוות פה אחלה והם באמת מבינים את משמעות הפרויקט. ענת אחראית המטבח היא כמו אימא שנייה בשבילי. זה לא רק עוד עבודה".
אדוארד: "לא הכרתי בעבר מקומות בהם אני יכול להתקשר אל הבוסית שלי ב-12 בלילה לבקש עזרה או סתם לדבר על משהו ופה יש את זה. זה מושך אותך לכאן. גם אם קמת בבוקר בלי חשק לצאת מהמיטה, עדיין אתה תגיע בשביל החברים והמעטפת הזאת של הפרויקט".
עומר: "אנחנו באמת כאן לא כי זה חובה. אתה לומד לאהוב את המקום ומרגיש חלק".
השבוע יחזור עומר ללימודים, למסלול מיוחד דרך מרכז קידום נוער בו ישלים 12 לימוד ויעשה בגרות. "בלי המקום הזה בטח עוד הייתי עושה המבורגרים ב'עד העצם'.. בטוח שלא הייתי חוזר ללמוד. פה דחפו אותי ושכנעו". הנער שמכור לערוץ ההיסטוריה, כבר מתכנן עתיד חדש. "אני רוצה להתגייס, אבל למקום שאני רוצה – לגלי צה"ל. מושך אותי העניין של רדיו, עריכה מוזיקלית ובכלל עיתונאות. החלומות שלי הם בעצם להיכנס לפוליטיקה, לעשות שינוי בכל העניין של התדמית של ישראל בעולם".
אדוארד דווקא כן חולם להפוך לשף. " להתעסק בבשר בעיקר. אני בחור גדול, אני חולה על בשר.." השינוי שחווה הוביל אותו גם למקום מרגש וחשוב לא פחות. "מאז הגירושים של ההורים שלי, בעצם עוד חצי שנה קודם לכן, לא דיברתי עם אבא שלי. לפני חצי שנה בערך, בעידוד העובדת הסוציאלית, חזרנו להיות בקשר. התחלנו מפגישות של 20-30 דקות, כי לא יכולנו להיות אחד ליד השני יותר מזה. היום אני כבר רואה ומדבר איתו כל יום. אנחנו יושבים יחד שעות וגם בימי שישי אני אצלו".
מתנה שכולה נתינה
גם מסעדת ליליות משתתפת ביריד העמותות 2017, עם עמדת שייקים, פירות ומיצים. רוצים לקנות מתנה עם משמעות? מאות מוצרים נפלאים, פרי יצירתם של חברי עמותות ברחבי הארץ, מחכים לכם ביריד שיתקיים בבית בנק הפועלים, רחוב יהודה הלוי 63, תל אביב, ביום שישי, 15.9, בין השעות 09:00-15:00 וביום שבת, 16.9 בין השעות 20:30-23:00.
הכתבה מוגשת בשיתוף בנק הפועלים
