שבועון לאשה חוגג 70 שנה עם פרויקט שחזורים מיוחד שבמסגרתו צולמו שבעה שערים נוסטלגיים אהובים במיוחד. בין המשחזרים גלית גוטמן ובתה, 5 מלכות יופי, גילה אלמגור, אילנה שושן , צביקה פיק וירדנה ארזי.
ירדנה, ברכות, את הזמרת שכיכבה הכי הרבה פעמים על שער "לאשה". 11 שערים לאורך השנים.
"וואו, לא ידעתי, זה מאוד מחמיא. אין לי הסבר איך זה קרה, אני רק מכירה תודה".
את זוכרת את צילומי השער המקורי, בשנת 1986?
"קודם כל, הייתי אז בהיריון, בחודש שלישי. אני לבושה כך, כי זה היה במסגרת יחסי ציבור למופע פורים בהיכל הספורט בתל־אביב. שרתי בו שיר של אוליביה ניוטון־ג'ון. אני מודה שלא אהבתי להצטלם כך, הרגשתי די מטופשת. על הבמה זה מנומק, אבל לתמונת שער זה היה מוזר מאוד, בטח לאדם דעתן כמוני, אבל זרמתי. אני זוכרת שהתגובות כללו בעיקר את המילה הזאת שמתחילה באות כ'. בהתחלה כל כך נעלבתי, לא הבנתי שזו מחמאה. מילה איומה".
ואיך הרגשת הפעם, כששִחזרת את הצילום?
"זה היה נחמד, כי הפעם זה היה בראש אחר: להסתכל אחורה על מה שעשיתי באהבה, בלי תסביכים ועם חיבוק. בכל זאת היססתי, כי לאישה בגילי זה יכול להיות קצת פתטי, צריך לדעת לא לעבור את הגבול. ידעתי שהיחידה שתוכל לעצב לי בגד כזה כמו שצריך היא אלה קולסניק, שמעצבת בגדים לפסטיגל ולהצגות, וגם עיצבה את השמלה שאני לובשת בהופעות עם הגבעטרון. היא הכינה אותה במהירות, השמלה הייתה מונחת עליי פיקס, והכי נחמד זה שהיא נשארת אצלי. תהיה לי תחפושת לפורים".
חוץ ממך יש עכשיו עוד וונדר וומן, גל גדות.
"לא צפיתי בסרט, אבל הלב מתפוצץ מגאווה: וונדר וומן היא ישראלית יפהפייה, ערכית, גאה במי שהיא, ונשענת על המקום שממנו באה. אני אוהבת את גל, כי היא צנועה ובעלת חוש מידה, והעובדה שהיא אמא ונשואה באושר, ובו־זמנית נמצאת על גג העולם, הופכת אותה בעיניי לסופרוומן בשר ודם".
איזה חוק שמחזק נשים היית מחוקקת?
"אני מאמינה בכוח נשי, בהעצמה נשית ובשוויון, ולכן הייתי מחוקקת חוק שמחייב כל מפלגה להציב ברשימתה לכנסת 50 אחוז נשים, כך שיהיה בכנסת ייצוג הולם לנשים, בהתאם למספרן, תרומתן ונוכחותן בחברה הישראלית".
מה את אוהבת לקרוא ב"לאשה"?
"אני נורא אוהבת את המתכונים ואת הטיולים בארץ, אבל הדבר שהכי מעניין אותי הוא ה סיפורים האישיים. הבמה שאתם נותנים לאנשים היא נהדרת. אגב, אני קוראת 'לאשה' מגיל 16, וגם קיבלתי פעמיים במהלך חיי זימון לתחרות מלכות היופי, פעם לפני הצבא ופעם במהלך השירות בלהקת הנח"ל. מכתב אחד אני עדיין שומרת".
