לא חייבים להרוס: בית משנות ה-80 בעמק חפר שופץ ונעטף בטקסטיל

כשהרטיבות בקיר, שמקורה במקלחת בקומה העליונה, הפכה לנזילה של ממש, החליטו בעלי הבית במושב בעמק חפר שאין ברירה – חייבים לשפץ. את הבית, שנבנה בשנות ה-80 של המאה שעברה, הם רכשו לפני כעשר שנים, כששבו למושב הולדתם אחרי שנים בעיר, ומאז התגוררו בו. הוא מתמחה בנדל"ן והיא בהנדסה; וכיום הם הורים לארבעה (בני 9, 8, 6, 4). הבית ניצב על מגרש פינתי בן 900 מטרים רבועים, ואת שיפוצו הפקידו בידיהם של הנדסאי האדריכלות רון שינקין, ומלבישת הבתים אודי ספיר-חן, בוגרת עיצוב טקסטיל בשנקר.  

"בעלת הבית היא חברת ילדות של אחותי הקטנה", מספרת ספיר-חן. "כשהן היו בנות 20 הן התארחו בדירה השכורה שלי בתל אביב. מאז לא ראיתי אותה. לפני שנתיים היא איתרה אותי בפייסבוק וסיפרה לי שמראה הדירה השכורה ההיא לא עוזב אותה, והיא רוצה שאגרום לה לאהוב את הבית שלה מחדש". הן החלו לעבוד ביחד, הכינו לוחות השראה, בחרו פלטת צבעים וקנו חלק מהרהיטים. רק אז הצטרף לצוות שינקין, שבמשך שנים ייעץ לבני הזוג לגבי אפשרויות שונות הקשורות בו, וכעת הופקד על תכנונו מחדש.

המחסן הפך ליחידה נפרדת

הבית הדו-קומתי, ששטחו המקורי היה 190 מטרים רבועים, נזקק לחיזוק, תיקון נזילות, טיח חדש ושיפוץ קורות ורעפים בגג. בני הזוג ביקשו לשמור על צורתו המשולשת ולהוסיף לו שני חדרי שינה וממ"ד. שינקין השאיר את הפונקציות בקומת הכניסה במקומן. בקומה העליונה הוא סגר גלריה פתוחה שצפתה לסלון, והפך אותה לחדר שינה. את המחסן החיצוני הפך למשרד ביתי (שבו בולט צילום גדול של יורם קופרמינץ), ולידו הוסיף חדר משפחה ומשחקים, שיוכל בעתיד להתפצל לשני חדרי שינה. במשרד יש שירותים ומקלחת, וניתן יהיה להפוך גם אותו לחדר נפרד למתבגר.

לצד הבית מחסן שהפך לחדר עבודה, ויוכל בעתיד לשמש את אחד המתבגרים כיחידה נפרדת(צילום: שי אפשטיין)

חדר העבודה הנפרד, שבו בולט צילום גדול של יורם קופרמינץ(צילום: שי אפשטיין)

"הבית תוכנן עם מחשבה על העתיד", אומר שינקין, "תכננו תסריטים לחמש שנים מהיום ולעשר שנים מהיום. יש אפשרות לשנות את מיקום המשרד ולקרב אותו לחדר ההורים. יש אפשרות לשכן ילד מתבגר במשרד שבחוץ, או להפוך את חדר המשחקים לחדר שינה". בסך הכל נוספו לשטח הבית 40 מטרים רבועים.

מבט מהמבואה. השיפוץ הוסיף לשטח הבית 40 מטרים רבועים(צילום: שי אפשטיין)

הבית ממוקם בעומק המגרש עם הפנים לרחוב. שביל מוביל אל דלת כניסה רחבה שעשויה זכוכית ומכניסה לסלון אור רב. אריחי האבן שעל הרצפה הוחלפו בפרקט אלון בדוגמת אדרת דג (פישבון), ועל הקיר שמגדיר את המבואה הודבק טפט שחור. קונסולת ברזל ומראה במסגרת שחורה משלימות את עיצוב הפינה.

קומפוזיציה שחורה בקיר הכניסה(צילום: שי אפשטיין)

בהמשך נמצא המטבח, שנשאר כמעט כשהיה, ספיר-חן רק הוסיפה לו צוקל שחור וידיות, והחליפה את משטח השיש הכתום שהיה על האי בשיש בגוון הארונות. גם המנורות הוחלפו.

השיש הכתום שהיה קודם על האי הוחלף בשיש בצבע הארונות(צילום: שי אפשטיין)

בפינת האוכל שולחן ארוך במיוחד, וסביבו כיסאות עץ בירוק עמוק וספסל ישן של סבה של בעלת הבית, שנצבע בגוון מתאים. שידת עץ קטנה עם דלתות זכוכית מציגה כלי הגשה וצלחות בכחול ולבן - אוסף אקראי שנרכש במקומות שונים. על הקיר ממול נתלו שני ציורים של יוני גולד.

ציור של מיכאל קובנר והרבה תשומת לב לטקסטיל(צילום: שי אפשטיין)

בסלון נעשתה בעיקר עבודת הלבשה: לספה אפורה ("טולמנ'ס") שודכו ספה בהירה של איקאה, שנרכשה בסוף עונה; כיסא מרופד בבד בצבע בורדו; וכיסא קש (שההדום התואם שלו עבר לאחד מחדרי הילדים). שני שטיחים בשני גוונים שונים ועבודת אמנות של אריק ונטורה מוסיפים חמימות ותחושה ביתית, כמו גם כרית נוי עם ציורים של יוחנן סימון, שנתפרה ממטפחת שבעלת הבית ראתה בארון של ספיר-חן.

הרצפה הוחלפה בפרקט בדוגמת אדרת דג(צילום: שי אפשטיין)

מנורה עומדת מספקת אור, ופס צבירה שמכוון לקיר הגלריה הסגור תוכנן מראש כך שיאיר עבודת אמנות שעדיין לא נרכשה. את חלונות האלומיניום בגוון טבעי, שלא הוחלפו, מכסים וילונות פשתן בגוון אפור-כחול.

פינת ישיבה בגינה האחורית. מימין: שידת עץ שבה כלי שולחן(צילום: שי אפשטיין)

מכונות הכביסה והייבוש, שאם המשפחה ביקשה שיהיו בקומת הכניסה, מוקמו במסדרון שמוביל לממ"ד הקטן יחסית (9 מטרים רבועים), ויש בו מקום לתליית בגדים בחורף.

מאחורי קיר המבואה המדרגות לקומה העליונה(צילום: שי אפשטיין)

מדרכי העץ של גרם המדרגות המוביל לקומה העליונה חודשו. בחדרי ההורים והילדים הושאר שיפוע הגג חשוף, ולא הוסתר כמקובל בגבס. "ביקשנו להדגיש את התחושה שנותן השיפוע, כאילו מדובר בבית אירופאי".

שיפוע הגג החשוף בחדר השינה של ההורים(צילום: שי אפשטיין)

חדרם של שני הילדים הקטנים(צילום: שי אפשטיין)

ושל אחת הבנות(צילום: שי אפשטיין)

את ארונות הכיור הסטנדרטיים בשירותי האורחים ובחדר הרחצה של הילדים החליפו במעמד מתכת שעליו כיור מקוריאן, שהוכנו על פי עיצוב של שינקין.

שירותי האורחים. את ארון הכיור הסטנדרטי מחליף מעמד מתכת שעיצב שינקין(צילום: שי אפשטיין)

בחדר הרחצה של ההורים חופו הקירות באריחי קרמיקה מלבניים בגוון ורוד בהיר, ועבור הילדים נבחרו אריחים ירוקים. "הם ביקשו מראה שיתאים למושב", אומרת ספיר-חן, "אבל שלא יהיה וינטג'. אני רציתי קצת ניחוח ניו יורקי וברז שחור (אצל ההורים). חיברנו בין היישוב הישן לחדש". ספיר-חן טיפלה גם בפרטים קטנים – כמו מגבות רחצה שהוזמנו ברשת, ועליהן היא הדפיסה את האות הראשונה בשמו של כל ילד.

חדר הרחצה של הילדים(צילום: שי אפשטיין)

לחדר השינה שנוסף למעלה יש יציאה למרפסת קטנה(צילום: שי אפשטיין)

רחבת הדשא העיקרית שבחזית הצפונית מוצלת באמצעות הבית עצמו, והחנייה הישנה הפכה לרחבת משחק מרוצפת שעליה מציירים הילדים בגירים. בני המשפחה החליטו לא להקיף את המגרש בחומה והסתפקו בעצים ובשיחים סבוכים שמפרידים בינם לבין הרחוב, ממש כמו בימי ילדותם במושב. הגינה תוכננה מחדש כך שהעצים היפים ייראו מתוך הבית.  

תוכנית קומת הקרקע לפני השיפוץ(תכנון: סטודיו רון שינקין)

התוכניות כיום. המחסן הפך לחדר עבודה, ונוסף חדר משחקים גדול(תכנון: סטודיו רון שינקין)

תוכנית הקומה העליונה. הגלריה נסגרה לטובת חדר שינה נוסף(תכנון: סטודיו רון שינקין)

• אדריכלית אחראית: דלית פלדמן
• מפקחים: א.ש פיקוח בנייה, אורן שחר ושרון כהן
• קבלן: א.פ.ג
• גגן: שרון חריטן
• טייח: דקוליין
• נגרות: נגריית סלמן את גניש
• מסגרות: דניאל עיצוב ואומנות בברזל
• פרקט: ספדה משה
  

-------------------------------------------------

בית שנחפר במדרון יפו העתיקה, מול הים. לחצו על התמונה לכתבה המלאה:

לחצו לכתבה על שיפוץ של בית שנחפר במדרון יפו העתיקה (צילום: עמית גרון)