לאחר שאלמוג שילוני נהרג בפיגוע דקירה, פתחה אמו, מיכל שילוני, בית לחיילים בודדים. כעת היא מתכננת להקים לזכרו מקום שיאכלס 108 חיילים, ולשם כך ארגנה לפני החג אירוע התרמה ענק.
מה הייתה מטרת ערב ההתרמה?
"גיוס כספים לבניית בית שיכיל 108 חיילים בודדים. כרגע אנחנו בתהליכי הקצאה לקבלת שטח מעיריית מודיעין. הכוונה היא להקים במקום גם חדרי כושר, ספרייה, חדר כביסה ומטבח. מקווים שעד 2020 הבניין יהיה מוכן".
כמה צפוי לעלות בית כזה?
"כ־28 מיליון שקל. אנחנו עדיין לא יודעים כמה כסף הצלחנו לגייס באירוע".
למה דווקא חיילים בודדים?
"אלמוג היה מ"כ בפלגת מגיני הנגב בחיל האוויר, שמשרתים בה חיילים חרדים בלי עורף משפחתי. הוא הספיק לשרת שנה וחצי ובמהלכה הביא איתו הביתה בכל שבת וחג חייל להתארח. כך קרה גם בסוכות האחרון, שבועיים לפני שנרצח. אלמוג שמר על סודיות, וכשכולם נפגשו בשבעה הם הבינו שהוא אירח את כולם. כשחשבנו איך מוסיפים לקיים את זכרו, היה ברור לי שזו הדרך".
איך התחלתם?
"הקמנו עמותה בשם 'בית אלמוג שילוני' וארבעה חודשים לאחר מותו פתחנו את הבית הראשון. מדובר בדירה של חמישה חדרים, שמתגוררים בה ארבעה חיילים. יש אם ואב בית הפועלים בהתנדבות וגם העיצוב של מירי בלבול נעשה בהתנדבות".
שתפי אותנו מי היה אלמוג.
"אלמוג שלי היה ילד עם לב זהב, ביישן ועדין, שאהב לעזור לכולם. בפלגה קראו לו 'אבא של כולם'. לפני הגיוס הוא טיפל בקשישים, ביקר בביתם ודאג להם".
איך הוא נרצח?
"זה קרה ב־10 בנובמבר 2014. בשני בבוקר הוא יצא מהבית לכיוון צריפין לבדיקות רפואיות. משם לקח אוטובוס לתחנה המרכזית בתל־אביב ואז הלך ברגל לתחנת רכבת ההגנה כדי להגיע לבסיס בנבטים. בשעה 12:10 הוא נדקר על ידי מחבל, כמה מטרים מהתחנה. כשדקרו אותו הוא דיבר בטלפון עם חברתו נוי, היא שמעה את המתרחש, שמעה שמזמינים אמבולנס, קראה לו והוא לא ענה. היא לומדת לא רחוק מזירת האירוע והיא ישר רצה לשם".
ואיך נודע לך?
"נוי ראתה אותו והתעלפה, וכשהודיעו לאמא שלה היא התקשרה לשאול אם אני יודעת משהו. ניסיתי להתקשר לאלמוג והוא לא ענה. בתקשורת דיווחו על האירוע, אבל אמרתי: 'מה פתאום, זה לא קשור אלינו'. בשלוש אחר הצהריים הגיעה הדפיקה הגורלית. בדלת עמד נציג של קצין העיר ודיווח שאלמוג נפצע אנושות".
הספקתם לראות אותו?
"הגענו לתל־השומר, אלמוג יצא מחדר ניתוח. הוא קיבל 180 מנות דם. בשעה 21:15 אמרו שאין מה לעשות יותר. נכנסנו אליו, התחננו שיתעורר, אבל הבנתי שזה הסוף, שאלמוג שלי לא ישוב יותר".
את חולמת עליו?
"לצערי לא, אני מחכה שיבוא אליי בחלום. כיום אני רק חולמת על רגעי הרצח, איך הרגיש, מה עשה. התחושה שלא הייתי שם בשבילו קורעת אותי".
אלמוג היה בחופשה לפני שנרצח. מה הספקתם לעשות?
"בישלנו יחד ויצאנו לקנות לו בגדים, התפנקנו. אלמוג אמר: 'את אמא משוגעת' ועניתי לו שמה שיש לי בחיים זה רק הוא והאחים שלו. בשבת הוא הלך עם אביו לתפילה, ובראשון בילה עם החברה שלו ומשפחתה. ממש נפרד מכולם".
איך אלמוג היה מגיב לו ראה את הבית שפתחתם לחבריו החיילים?
"הוא היה מתמלא גאווה. אלמוג היה אמור להתחתן וזה הבית שלא הצליח להקים".
- לתרומות ופרטים נוספים: "עמותת בית אלמוג שילוני"
