לפני שאור פרידמן הכירה את בעלה, היא לא העלתה בדעתה לצאת עם גבר שלא נוהג. למעשה, תהליך הסינון שלה לפני דייט מנע את האופציה הזו מראש. "כבר בשיחת הטלפון הראשונה הייתי שואלת מה הגובה שלו ואם יש לו רישיון", משחזרת אור, בת 32 מרמת־גן. "אם מישהו היה אומר לי שהוא מתחת ל־1.75 מ' או שהוא לא נוהג, אז לא היה דייט. תמיד הרגשתי שזה לא בשבילי".
אלא שכשאור נתקלה באייבי (37), עובד הייטק, לפני שלוש שנים וחצי, מנגנון הסינון נשכח. "זו הייתה תקופה שכבר הייתי מיואשת מדייטים", היא נזכרת. "הייתי רשומה באתר היכרויות, ואחרי כמה פגישות מזעזעות במיוחד החלטתי לסגור את הפרופיל שלי. בדיוק אז ראיתי שקיבלתי הודעה חדשה. היא הייתה מאייבי. הוא כתב: 'היי, אשמח מאוד להכיר אותך'. התקשרתי, והייתה בינינו כימיה כל כך טובה, ששכחתי לשאול אותו את השאלות הקבועות. את הדייט הראשון קבענו בבר ליד הבית שלו בתל־אביב, אז לא נראה לי מוזר שהוא הגיע במונית. בעיקר התרשמתי לטובה מזה שהוא גבוה".
מתי הבנת שהוא לא נוהג?
"בדייט הרביעי, כשהוא היה אמור להגיע אליי הביתה. הסברתי לו בטלפון איפה הוא יכול להחנות את הרכב, ואז הוא אמר: 'זה בסדר. אני מגיע באוטובוס'. שאלתי אותו למה, והוא ענה: 'כי אני לא נוהג'.
אני מודה שנחנקתי קלות, אבל לא חשבתי לפסול אותו בגלל זה. יצאנו כבר יותר מחודש, והיה ברור שיש בינינו משהו מיוחד".
גם ב־2017, גבר שלא נוהג, או שכלל לא הוציא רישיון, נחשב לעוף מוזר. מגברים עדיין מצופה לקחת את ההגה בידיים, תרתי משמע – אם זה לאסוף את בת הזוג לדייט או לנהוג כשהמשפחה יוצאת לטיול בשבת. אז איך זה עובד במשפחות שבהן האישה היא בעלת הרישיון, בעוד שבן זוגה מתמקם בנוחות בצד ימין של הרכב?
בני הזוג פרידמן נישאו לאחר חצי שנת היכרות, והיום הם כבר הורים לאיתמר בן השנתיים ואריאל בן השלושה חודשים. רק דבר אחד לא השתנה: אייבי עדיין לא נוהג. "כל עניין הנהיגה התחיל אצלי ברגל שמאל", הוא מסביר. "הייתי אמור לעשות טסט ראשון יום לפני הגיוס, אבל הנבחנת לפניי נתקעה בעמוד חשמל והרכב של המורה הלך טוטאל לוס. בסוף הוצאתי רישיון רק אחרי הצבא. אחר כך למדתי בירושלים ולא היה לי רכב. כשסיימתי את הלימודים לקחתי כמה שיעורי רענון, ובפעם הראשונה שנסעתי לבד מכונית התנגשה בי ושפשפה לי את הרכב. הרגשתי שבכל פעם שאני מנסה לנהוג קורה משהו, אז הפסקתי לנהוג".
לא הרגשת שזה מפריע לך בעולם הדייטים?
"היו בנות ששמעו שאני לא נוהג ועשו פרצוף, אבל זה תמיד היה מאוד שטחי בעיניי. אם בחורה פסלה אותי רק בגלל זה, אז גם אני כבר לא הייתי מעוניין".
אור, ניסית לשכנע את אייבי לנהוג?
"אני מודה שכן. ברגע שהוא אמר לי שהוא לא נוהג, כבר הרצתי את החיים שלנו קדימה: מה נעשה כשאהיה בהיריון? מה יקרה אם ירדו לי המים בזמן שנהיה בבית? ניסיתי לדרבן אותו לקחת כמה שיעורים כדי להחזיר לעצמו את הביטחון. בסוף הוא הסכים, אבל בכל פעם שהוא חזר הביתה אחרי שיעור הוא אמר: 'מאמי, אני עדיין לא מרגיש בטוח על הכביש'. בסופו של דבר החלטתי לשחרר. הבנתי שעדיף לכולנו שהוא לא ינהג, וקיבלתי את זה שאני אהיה הנהגת היחידה במשפחה".
זה לא קשה?
"כשרק יצאנו, קצת התבאסתי שאני זו שתמיד צריכה להסיע אותנו לדייטים. תמיד הרגשתי שהגבר הוא זה שצריך לאסוף את הבחורה לדייט. אבל אין ספק שאחרי שהקמנו משפחה
זה נעשה קשה יותר. אם אנחנו נוסעים לטיולים, אין מי שיחליף אותי בנהיגה כשאני עייפה. אם יורד גשם וצריך לקחת את הילדים לגן ברכב, זה תמיד נופל עליי. כשאחד הילדים חולה וצריך לקנות לו תרופה בבית המרקחת, אין בכלל שאלה מי ילך לקנות – ברור שזו תהיה אני. לפחות את נושא הקניות בסופר פתרנו: אנחנו מזמינים הכל באינטרנט".
אפשר למצוא יתרונות בסידור הזה?
"אין ספק שזה עוזר מבחינה כלכלית שיש רק רכב אחד בבית. בנוסף, אם עולה רעיון לנסוע למקום מסוים ואין לי חשק, אני תמיד יכולה להשתמש בתירוץ שאני עייפה מכדי לנהוג. אני גם זו שבוחרת את סוג וצבע הרכב".
אייבי, איך הסביבה מגיבה לזה שאתה לא נוהג?
"יש אנשים שמרימים גבה, שחושבים שזה לא גברי. גבר שלא נוהג זה בעיניי כמו גבר שלובש חולצה ורודה. בשני המקרים זה לא אומר משהו על המיניות שלו. אני מאוד בטוח בגבריות שלי, ולא מרגיש שאני צריך להוכיח משהו לאף אחד. אני בטח לא צריך לשבת מאחורי ההגה ולעשות חס וחלילה תאונה, רק כדי להוכיח כמה אני גבר".
אז אין סיכוי שתחזור לנהוג?
"מעולם לא פסלתי את האפשרות. קשה לי לראות את כל הנטל של הנהיגה נופל על אשתי. אולי בשלב מאוחר יותר אקח שוב כמה שיעורים, וארגיש מספיק בטוח לעלות על הכביש".
קשה לי עם התלות
"אחרי שאני ודייאגו הקמנו משפחה, ההתנהלות מול העובדה שהוא לא נוהג באמת נעשתה מורכבת", מודה מרינה אמבון (32) מהרצליה, עובדת בחברת ביטוח, שנשואה לדייאגו (40), ארכיטקט תוכנה. "זה התחיל עוד בבחירת מקום המגורים. היה ברור, למשל, שאנחנו לא יכולים לגור בקיבוץ או במושב, ושאנחנו חייבים לגור בעיר מרכזית וברחוב מרכזי שיש בו תחבורה ציבורית. כשיורד גשם אני זו שצריכה לקחת את הבנות מהגן, ואם אנחנו יוצאים בערב ואני יודעת שארצה לשתות, אנחנו נאלצים לוותר על הרכב ולקחת מונית".
בני הזוג נפגשו לפני 13 שנה, במועדון ריקודים באוניברסיטת תל־אביב. הם נשואים תשע שנים, והורים לשתי בנות, בנות חמש ושנתיים. "כשדייאגו בא לאסוף אותי בדייט הראשון, שאלתי אותו
איפה הוא חונה, והוא אמר שהוא הגיע בלי רכב", נזכרת מרינה. "אחרי שגם לדייט השני הוא הגיע במונית, שאלתי אותו למה הוא לא נוהג. הוא הסביר לי שאין לו רישיון כי יש לו ליקוי ראייה".
דייאגו: "יש לי ליקוי ראייה מלידה. זה אומר שגם עם משקפיים אני לא מגיע לסף הראייה המינימלי שנדרש בחוק כדי להוציא רישיון. תמיד ידעתי שלא אוכל לנהוג. זה לא נפל עליי כרעם ביום בהיר".
זה לא הפריע לך בעולם הדייטים?
"לא ממש. גרתי בתל־אביב, והרבה רווקים כמוני, גם כאלה שהיה להם רישיון, לא החזיקו רכב. לא הרגשתי חריג".
מרינה: "גם מבחינתי זה לא היה כל כך מוזר, כי זה בדיוק המצב עם ההורים שלי: אמא שלי נוהגת ואבא שלי מעולם לא הוציא רישיון. זכרתי שלאמא היה קשה להיות הנהגת היחידה במשפחה, ושאלתי את עצמי איך זה ישפיע עליי. אין ספק שהעובדה שהבעל שלך לא נוהג היא חיסרון. מצד שני, כל החיים שלנו הם פשרות. לי יש בעל שלא נוהג, לחברה שלי יש בעל שלא אוהב לטייל, ולחברה אחרת יש בעל דתי".
דייאגו, איך אתה מרגיש עם הסידור ביניכם?
"רק בשנים האחרונות התחיל להפריע לי שאני לא נוהג. קשה לי עם תחושת התלות. לפעמים אני יוצא מהעבודה כדי להוציא את הילדות מהגנים, לא תמיד מצליח לתפוס מונית ונלחץ מזה שאני מאחר. אני יודע שזה מצב בלתי הפיך, ולכן במקום להתבאס אני פשוט משתדל לחשוב על פתרונות. אני יודע, למשל, שמרינה לא אוהבת לנהוג למרחקים ארוכים, אז אם אנחנו יוצאים לטיול, אחפש יעדים נחמדים וקרובים יחסית".
מרינה, יש בעינייך יתרונות לסיטואציה?
"אין ספק שזה חוסך ויכוחים. הרבה חברות שלי מספרות שהן והבעלים שלהן מתווכחים כשאחד מהם נוהג. היא אומרת לו: 'אתה נוהג מהר מדי', הוא אומר לה: 'את לא יודעת להחנות'. אצלנו אף פעם לא יהיו משפטים כאלה. זה מה יש".
דייאגו, אתה היית יוצא עם בחורה שלא נוהגת?
"בכנות, תמיד היה לי חשוב שהשותפה שלי לחיים תנהג. הרגשתי שזה יותר מדי קשה ששני בני הזוג לא נוהגים".
הוא בלפטופ, אני נוהגת
כשלורנה הירשפלד פגשה את בעלה שי, לפני 23 שנה, לא מאוד הפריע לה שהוא מעולם לא הוציא רישיון. "שנינו גרנו אז בתל־אביב", מספרת לורנה (48), מנהלת אדמיניסטרטיבית. "הוא היה חבר של השותף שלי לדירה. לאף אחד מאיתנו לא היה רכב וגם לא הרגשנו צורך בכך".
"כשהייתי בן 12 חבר הרכיב אותי על אופניים, נכנס בנו רכב ושברתי את הרגל. אני משער שהתאונה הזו הותירה בי איזושהי טראומה", מסביר שי (49), שף ומנהל מפעל הזנה. "בנוסף, במשך רוב חיי הבוגרים פשוט לא הרגשתי צורך לנהוג. גרתי תקופה ארוכה בתל־אביב והיה לי קל להתנייד בתחבורה ציבורית".
היום השניים נשואים והורים לבן ובת (בני 12 ותשע). "נושא הנהיגה התחיל להפריע כשעברנו לגור בגליל", אומר שי. "אז כבר היה לנו ילד, ומאחר שאי־אפשר להתנייד שם בתחבורה ציבורית, כל הנטל נפל על אשתי. עד היום מפריע לי שאני לא יכול לעזור לה יותר".
לורנה: "בהתחלה גרנו בקיבוץ עמיר, ומהר מאוד הבנתי שבלי רכב לא נוכל להסתדר. אפילו כדי לקחת את הילד לקופת חולים, לא הייתה דרך אחרת. אז קנינו רכב, אבל העובדה ששי לא נוהג בהחלט מקשה עליי. כל הלוגיסטיקה נופלת רק עליי. אני זו שמסיעה את הילדים, אני זו שעושה את הקניות לבית. זה גם צמצם את אפשרויות העבודה של שי. הוא יכול היה לעבוד רק במקום שקרוב לבית. זו אחת הסיבות שעברנו בסוף לרמת־ישי".
נשמע קשה.
"יש זיכרון אחד שנחרת אצלי: לפני כמה שנים עברתי הפלה טבעית. מצאתי את עצמי בלילה, כולי מדממת, נוהגת לבד לבית החולים. שי גם ככה לא יכול היה להסיע אותי, אז כבר לא היה טעם
ששווה להילחם אותן, וזו לא אחת מהן"
שיבוא איתי. במקום לחפש בייביסיטר, היה עדיף שיישאר עם הילדים".
ניסית לדרבן אותו להוציא רישיון?
"ברור, אבל הוא כל הזמן התחמק. בשבילו זה לא עניין של חיים ומוות, ואין ספק שהסידור הזה מאוד נוח בשבילו. נורא נחמד שאתה יכול לעבוד על הלפטופ ומישהו אחר נוהג במקומך. היום אני כבר יותר משחררת. הילדים גדלו, וגם אני כבר התרגלתי לעובדה שאני הנהגת היחידה. הבנתי שבחיים יש מלחמות ששווה להילחם אותן, וזו לא אחת מהן. אם שי יחליט יום אחד להוציא רישיון, זה ישמח אותי בעיקר בשבילו".
יש יתרונות בסידור הזה?
"חד־משמעית לא".
מה היית ממליצה לבחורה שבדיוק הכירה בחור שלא נוהג?
"בטח לא לפסול אותו בגלל זה. נכון, אני לא מסתירה שזה קשה, אבל מה שחשוב הוא מי הבן אדם, איזה בן זוג הוא ואיזה אבא הוא יהיה. הייתי בוחרת שוב בשי, בלי היסוס".
שי, איך מגיבה הסביבה לזה שאתה לא נוהג?
"יש הרבה הומור בנושא. האחים שלי כל הזמן מתבדחים על זה שהאחיין שלי בן ה־16 לומד עכשיו נהיגה, ושאפילו לו יהיה רישיון לפניי. בתקופה האחרונה אני מרגיש שזה מפריע לי יותר ויותר. היו מקומות עבודה שלדעתי פסלו אותי בגלל שאני לא נוהג, וכדי להגיע לעבודה אני תמיד תלוי באחרים שייתנו לי טרמפ. זאת הסיבה שאני כן מתכנן בקרוב להתחיל ללמוד נהיגה, לפני שגם הבן שלי יקדים אותי ויתחיל לנהוג. עוד חודשיים יהיה לי יום הולדת. אני מקווה שבגיל 50 כבר יהיה לי רישיון".
