אחות השופט שנרצח: "הוא היה התינוק שלי, איש סודי, הנסיך"

"נולדתי וגדלתי בתל אביב. כשהייתי בת עשר וחצי, נולד אחי הצעיר והיחיד, עדי, שחיכיתי לו בכליון עיניים. כשאמא הלכה ללדת, אבא, סבא וסבתא נסעו איתה לבית החולים והשאירו אותי לבד, עם אזהרה חד־משמעית - לא לפתוח את הדלת לאף אחד. בשעת ערב מאוחרת שמעתי דפיקות חזקות. הצצתי מבוהלת בחריר שבדלת, ראיתי חבר של סבא ופתחתי לו. הוא אמר לי: 'באתי להגיד לך שנולד לך אח!'

עוד בערוץ אנשים:

• הקוראת בקלפים עומדת להוציא ספר ברוסיה ובארה"ב
• חולת הטרשת רוקדת טנגו
• המראיין של בן גוריון מספר איך השיג את הסקופ ההיסטורי
  

"אחי קיבל את השם עדי כי כולם ראו בו תכשיט יקר, שהגיע אחרי שנות ציפייה ארוכות שבהן הוריי ניסו להביא ילד לעולם. אחרי שהוא נולד, אמא שלנו סבלה מקריש דם שכנראה נוצר בלידה, ואני הייתי כמו אמו הקטנה. חיתלתי אותו, האכלתי אותו וטיפלתי בו עד שאמא חזרה לעצמה. נשארנו קשורים מאוד. 

"בגיל 19 התחתנתי עם יוסף בכר. גרנו בטבעון, ואני למדתי הוראה בסמינר אורנים. ואז אבא שלי נכנס לניתוח בכיס המרה. הניתוח הסתבך, והוא נפטר בגיל 42. אחי נשאר יתום בן שמונה.

"בעקבות מותו של אבא, בעלי ואני חזרנו לתל אביב עם בננו הבכור. היינו מאוד מעורבים בחייו של אחי, ובעלי היווה בשבילו דמות אב. הייתה בינינו אהבה גדולה. עדי הצטיין בכל. הוא למד משפטים באוניברסיטת תל אביב וסיים בהצטיינות דוקטורט בבר אילן. בגלל הסיפור של אבא שלנו, הוא התמחה ברשלנות רפואית וכתב ספרים בנושא. 

"כעורך דין פרטי, עדי טיפל בין השאר בעזבונו של יוסי איזראלוב, בן דוד שלנו, שגופתו נמצאה במכוניתו השקועה באגם בגני יהושע. אחרי כמה חודשים, כשהגיעה גיתית איזראלוב לדרוש את זכויותיה כאלמנתו, היא נעצרה, נשפטה ונדונה למאסר עולם על רצח בעלה. אין לי שום קשר איתה, אבל אני יודעת שהיא שוחררה אחרי 14 שנים בכלא. ב־1992 עדי מונה לשופט בבית משפט השלום בתל אביב.

ד"ר עדי אזר ז"ל. "העולם התהפך עליי. רעדתי בכל הגוף" (צילום: אלבום פרטי)

"בערב ה־19 ביולי 2004 סיימתי את עבודתי כמזכירה רפואית, נכנסתי הביתה ושמעתי בטלוויזיה: 'שופט נרצח ליד ביתו ברמת השרון'. התחלתי לצעוק: 'זה עדי!' התקשרתי לבן שלי, ששירת במשטרה כמתנדב, וכשהוא הגיע למקום, הוא התקשר ואמר: 'אמא, זה עדי'. העולם התהפך עליי. עדי, התינוק שלי. איש סודי, שאני הייתי אשת סודו. רעדתי בכל הגוף. לא יכולתי לנהוג. קרובי משפחה לקחו אותי לשם. האזור נחסם על ידי המשטרה, אבל כשהזדהיתי כאחותו, נתנו לי לעבור. ואז ראיתי את עדי ברכב, יושב בכיסא עם הראש מוטה לאחור. חשבתי רק על הרגעים האחרונים שלו. על הפחד כשראה את הרוצח.

"אמא שלנו הייתה עדיין בחיים, אבל חולה באלצהיימר קשה. הבאתי לה בגדים שחורים, בלי שתבין למה. למזלה, עד שנפטרה היא לא ידעה על הירצחו של אהוב ליבה.

"לא נכחתי במשפט של הרוצחים. לא יכולתי להיות שם, בגלל הכאב. הוריי כל כך חיכו לילד הזה, הנסיך, הכתר של המשפחה - ופתאום בא מישהו ומחסל אותו. ולמה? התברר שאסיר עולם הזמין את הרצח כדי לזכות בעסקה לקיצור מאסרו. עדי, אחי האהוב, נרצח בגיל 48 רק כי היה שופט. 

"הטראומה הזו חלחלה אצלי עמוק בלב. כל דבר הזכיר לי את אחי. חשבתי המון על הילדות שלנו, ואז התחלתי לכתוב. כל שנה, באזכרה שלו, קראתי ליד הקבר סיפור מחיינו. לפני שש שנים הצטרפתי לסדנת כתיבה בהדרכת אמנון ז'קונט, והיום אני ממשיכה עם הסופרת אסתי ג. חיים. החלטתי לכנס חלק מהסיפורים שכתבתי בספר 'דובנוב, תל אביב' (הוצאת פיוטית), שיצא לאור בימים אלה.

שורה תחתונה:

"חשוב לי ששמו של עדי אזר לא יהיה קשור רק במה שקרה בסוף חייו".

_______________________________________________________

גם היא איבדה אח בנסיבות קשות. הקליקו על התמונה:

"בחרתי לחיות, החלטתי ליהנות ממה שיש". הקליקו על התמונה (צילום: עדי אדר)

מה הסיפור שלכם?

אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו - צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: sipur@laisha.co.il