הסטודנטים במחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולוגי בחולון התקבצו להרצאה של אמן הקליגרפיה יליד טרינידד פול אנטוניו, שבמשך כשעה פרש בפניהם את ההיסטוריה של הכתב המערבי מאז המצאתו ועד תחילת המאה ה-20. הקהל היה מוקסם, ובצדק, מההדגמות הרבות שביצע אנטוניו על הלוח, תוך שליפת מספר אינסופי של כלי עבודה שלקרוא להם טושים נשמע מעליב.
בשלב מסוים בהרצאה דיבר אנטוניו על המקצב שבכתיבת האותיות, והקשר בינו לבין סגנון המוזיקה הרווח באותה תקופה, והחל מצייר את האות של התקופה הגותית כשמפיו בוקעים קולות של נגינת כנסיות. "אנשים כותבים מהר מדי, וכתיבה צריכה זמן, קצב. השירה נותנת את המקצב לכתיבה", הוא אומר מאוחר יותר בארוחת ערב אינטימית שנערכה לכבודו. "שירה היא אחד מתחביביי המרכזיים. אני לא מקדיש לה מספיק זמן", הוא אומר ומדגים בקולו תוך כדי סלסול שמות הנוכחים בארוחה על מחברות, במה שנראה כמו מחול מודרני שפוגש דף לבן.
עוד בערוץ האופנה
- עקבו אחרינו באינסטגרם
- למה הגברים מחליפים את הדוגמניות בקמפיינים לאיפור?
- בדרך לבית הלבן: מי את איוונקה (יעל) טראמפ?
- מי הנשים מאחורי מותג התיקים הישראלי Complet?
לבוש מכנסי ג'ינס שחורים, חולצת טי חושפת זרועות שריריות וחגורת לוגו של גוצ'י - אנטוניו מצליח לחלץ מאמנות הקליגרפיה העתיקה תדמית צעירה, חצופה ואופנתית. הוא גבר מרשים בגובה 1.92 מ', בעל חוש הומור מחודד ועשייה ממוקדת, שמזוהה ממבט ראשון על אצבעותיו הארוכות, המקושטות בשלוש טבעות מאסיביות במראה כסוף ומחוספס, מנישואיו לבן זוגו טים בקיץ 2015. כשהוא לא עוסק בקליגרפיה, הוא מתרגל רייקי עם האנרגיה הטמונה באצבעותיו, ולמקרה שתהיתם, אין לו ביטוח רפואי מיוחד המכסה פגיעה באצבעותיו.
לישראל הגיע אנטוניו, 42, כאורח חברת המשקפיים פרסול מקבוצת לוקסוטיקה. במהלך שהותו בתל אביב העביר שתי הרצאות, סדנת אמן וערב פתוח לקהל שהתקיים בחנות סטורי בשרונה. זהו שיתוף הפעולה השלישי בינו לבין פרסול, ובמסגרתו הושקה קולקציה במהדורה מוגבלת בהשראת עולם הקליגרפיה, עם משקפיים המשלבים דוגמאות אבסטרקטיות של האמנות העתיקה-עכשווית הזו.
הזמנות מהמלכה
הידע ההיסטורי העצום של אנטוניו לא נעצר רק בכתב המערבי, והוא משתמש גם בשפות לא-מערביות ביצירתו, כמו ערבית, פנג'אבי, סנסקריט, ואפילו עברית. "נניח שאני כותב הזמנות לחתונה גדולה, ויש בה אנשים שהם לא בהכרח בריטים - יש דרישה לכתוב את ההזמנות במספר שפות. קליגרפיה עבורי היא כלי, וברגע שאתה יודע איך הכלי עובד, אתה יכול לכתוב כל דבר. בעברית התאהבתי כבר כילד בטרינידד. הייתי בן 11 כשאמא שלי שמה אותי בספרייה העירונית למשך היום, ונחשפתי לעברית באנציקלופדיה. צללתי לתוך הנושא של שפות שמיות, ואני זוכר ששאלתי את עצמי: 'מה זה? זה כל כך יפה'. היתה שם תמונה של כתב התורה וזה היה מדהים בעיניי".
"יש לי חבר שהוא סופר סת"ם, ובעבר הוא הביא לי חתיכת קלף מעור מתוך התורה. הוא אמר שהוא לא אמור לתת לי את זה, כי אני לא יהודי, אבל הוא נותן לי בכל זאת, כי אני אדע להעריך את זה"
ודאי נחשפת גם לקליגרפיה היהודית של סופרי סת"ם.
"יש לי חבר שהוא סופר סת"ם, ובעבר הוא הביא לי חתיכת קלף מעור מתוך התורה. הוא אמר שהוא לא אמור לתת לי את זה, כי אני לא יהודי, אבל הוא נותן לי בכל זאת, כי אני אדע להעריך את זה".
את עבודתו המרכזית על עורות קלף ייחודיים עושה אנטוניו במסגרת עבודתו עבור The Crown Office, גוף הכפוף למשרד המשפטים הבריטי, האחראי בין היתר על ניהול בני האצולה במדינה והוצאת מסמכים מיוחדים של בית המלוכה הבריטי.
בסמארטפון שלו הוא מראה הזמנה בכתב יד על יריעת עור קטנה, לאירוע של המלכה שהתקיים ערב לפני חתונתם של הדוכס והדוכסית מקיימברידג', קייט ו-וויליאם. "יש לך טונות של טקסט ומרווח קטן מאוד לכתוב, ואסור לך לעשות טעויות, כי זה חומר מאוד יקר", הוא אומר ונושם עמוקות. "בכל פעם שאני עושה הזמנה כזאת אני שב ומתרגש מחדש, ואני אסיר תודה על ההזדמנות שיש לי, אבל אני גם לחוץ בכל פעם מחדש. טים בעלי תמיד אומר לי, 'תזכור, שאתה ילד שגדל באי קטן, שהפך לאחד מארבעת האנשים היחידים בעולם שכותבים הזמנות למלכה. אל תיתן ללחץ לנהל אותך'".
כמי שגדל בקולוניה קטנה של בריטניה והפך לכותב ההזמנות של בית המלוכה, האם אתה מרגיש שאתה סיפור סינדרלה?
"סוג של, אני חושב שכן", הוא צוחק. "כשהייתי ילד בטרינידד, תמיד חשבנו על אנגליה כמקום בלתי מושג. חשבתי שלעולם לא אגיע לאנגליה, אבל החיים הובילו אותי בדרכם, ועכשיו אני עובד עבור המלכה".
50 פונטים של אנה ווינטור
חתונה "מלכותית" נוספת שעבורה יצר את הזמנות החתונה היתה של קייט מוס וג'יימי הינס ב-2011, ומלבד הזמנות חתונה מלכותיות אומץ אנטוניו בחום על ידי תעשיית האופנה הבינלאומית. כך, למשל, הוא יצר את ההזמנות הרשמיות של טקס פרסי האופנה הבריטי שהתקיים בחודש שעבר, ועובד בצמוד עם חברות אופנה כמו שאנל, ברברי, קום דה גרסון, כריסטיאן דיור ואחרים. "אני עובד עם כל בית אופנה על הכתב המיוחד שלו לאירוע. הם בוחרים מהגופנים שאני מציע, ולפעמים אנחנו משנים אותו מעט כדי שיתאים לאופי שהם רוצים".
מדוע חשוב לבתי אופנה לכתוב את שמות המזומנים ביד?
"בקליגרפיה יש משהו אישי, חושני ויוקרתי. הם יכולים כמובן גם להדפיס את השמות, אבל חשוב להם לשדר ללקוחות משהו אישי".
אני מניח שאת שמה של אנה ווינטור כתבת כבר מאות פעמים.
"הרבה פעמים, אבל בכל בחברה ביקשו לשנות מעט את הכתב, כדי שיתאים לצורכי האירוע. לא מזמן פגשתי את עורכת מגזין טאטלר קייט רירדון שאמרה לי: 'פול, אני אוהבת אותך. תמיד כשמגיעה מעטפה שאתה כתבת, אני מיד מזהה את כתב היד שלך, ואנחנו חושבים שהלקוח ששכר אותך השקיע בזה כסף כי הוא רצה מוצר איכותי'. עבורי זה היה הלם לשמוע פידבק כזה, כי אני בסך הכול הולך לעבוד כדי לשלם את החשבונות שלי. אני לא חושב על זה ככה".
האם אתה רואה את עצמך כמורד בעידן הטכנולוגי שהפך אותנו מכותבים למקלידים?
"אף פעם לא חשבתי על עצמי כמורד, אבל אני אוהב את הרעיון שאולי אתה חושב שאני כזה. אני מתעניין בקליגרפיה מגיל 9, ועשיתי במהלך החיים פרויקטים רבים בהקשרים היסטוריים. אני לא רואה בעצמי מורד, אלא אדם שתפקידו לשמר ולהעביר את המידע הזה, שאסור שהוא ייעלם. הייתי יותר משמח אם בשנים הקרובות יעודדו את הכתיבה בבתי הספר, כי התהליך כרגע הוא הפוך - מעודדים אותם להשתמש במחשבים. כשאתה מחזיק עט אתה מפעיל מוטוריקה עדינה של האצבעות, וכשאתה כותב בעט או נוצה כל הגוף שלך זז, ואתה מרגיש שכל הקיום שלך נמצא בפעולת הכתיבה".
______________________________________________________
ומי הישראלים שכיכבו בשבוע האופנה לגברים בחו"ל?
