הצעיר שחטף מכות משוטרים ונלחם בגזענות נותן עכשיו טיפ לגידול טֵף

ג'ג'או בימרו התפרסם אחרי תקרית אלימה שאליה נקלע - בטעות, לטענתו. מאז הוא מצפה להתנצלות וחוקר את הדגן שזכה למעמד של סופר-פוד לא רק בקהילה האתיופית

שני שחם

|

17.01.17 | 02:03

ג'ג'או בימרו במעבדה ברחובות. "חשוב שאנשים לא יתייאשו. תמיד יש דרך: דרך הדלת, דרך החלון, דרך הארובה, או במקרה שלי - דרך המטבח" (צילום: יובל חן )
ג'ג'או בימרו במעבדה ברחובות. "חשוב שאנשים לא יתייאשו. תמיד יש דרך: דרך הדלת, דרך החלון, דרך הארובה, או במקרה שלי - דרך המטבח" (צילום: יובל חן )
שדה טף. "המטרה היא להוריד את המחירים של הטף בארץ כדי שאנשים יוכלו לגדל אותו ולהיכנס לתחרות בשוק הזה"  (צילום: בן-זאב שירן)
שדה טף. "המטרה היא להוריד את המחירים של הטף בארץ כדי שאנשים יוכלו לגדל אותו ולהיכנס לתחרות בשוק הזה" (צילום: בן-זאב שירן)

יהודה עמיחי כתב: "אדם צריך לשנוא ולאהוב בבת אחת/ באותן עיניים לבכות - ובאותן עיניים לצחוק/ באותן ידיים לזרוק אבנים/ ובאותן ידיים לאסוף אותן/ לעשות אהבה במלחמה ומלחמה באהבה". ברור לגמרי שעמיחי לא ראה לנגד עיניו את ג'ג'או בימרו כשכתב את שירו "אדם בחייו", אבל אין ספק שהצעיר שנולד באתיופיה ב-1986, או שאולי היה זה ב-1985 – לו עצמו אין מושג – יודע משהו על הכפילות שעליה כתב המשורר: לפני כשנה וחצי הוא הוכה קשות על ידי שוטרים והופל על ידם לאדמה, אותה אדמה שבה הוא חופר וזורע, ושהפכה אותו לחוקר הראשון בישראל בתחום גידולי הטֵף. בימרו אוהב ושונא את האדמה בעת ובעונה אחת, וחייו מספקים לעיניו שפע הזדמנויות לבכות ולצחוק.

 

>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק

 

עוד בערוץ אנשים:

 

 

 

האדמה שהוא אוהב נמצאת בחווה של הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, שם הוא מקיים בשלוש השנים האחרונות מחקר שנועד ללמוד את דרכי הגידול הטובים ביותר של הטף - הדגן שבני העם האתיופי צורכים כבר אלפי שנים, ושכיום נחשב בארץ לסופר-פוד ולמוצר צריכה מבוקש גם מחוץ לקהילה של יוצאי אתיופיה.


"הכל התחיל מזה שיום אחד אמא שלי התמרמרה על כך שמחירו של הטף בארץ גבוה מאוד", הוא מספר. "קילו טף עולה כ-15 שקל, בעוד שקילו קמח עולה כחמישה שקלים בלבד. מכיוון שזה המזון העיקרי שלנו, אנחנו קונים שקים של 25 ק"ג ואפילו של 50 ק"ג. ההחלטה שלי ללמוד חקלאות נבעה מהעובדה שזה תחום שאני מאוד אוהב, אבל גם רציתי ללמוד איך לגדל טף כדי להוריד את המחירים".

 

העבודה שלו כבר נושאת פירות: בוועידת ישראל לחקלאות, שנערכה בדצמבר האחרון בירושלים, צוין בימרו כאחד מ-40 צעירים ישראלים שהביאו השנה לפריצת דרך בענף

את המחקר שלו ביצע בימרו במסגרת לימודיו לתואר שני בפקולטה לחקלאות. במקביל, הוא משמש כעוזר מחקר במחלקה לביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן. לפני שהוא החל בעבודתו, היה ידוע שהטף עשיר בברזל, במגנזיום, בסידן, בחלבון ובוויטמינים. עכשיו כבר יודעים יותר. "בכל חודש זרענו שורה ועוד שורה", מספר בימרו, "ניסינו זנים שונים ותחלופות השקיה, והחשוב ביותר הוא שמצאנו איזה קוטלי עשבים הם הטובים ביותר לדגן הזה. היום אנחנו יודעים מתי נכון לזרוע, איך לגדל ומתי לקצור כדי להגיע לכמות המקסימלית בעונה".

 

אופן הגידול של הטף שונה מזה של החיטה?

"בהחלט. חיטה זורעים בנובמבר, וטף זורעים באביב. משך הגידול שלו קצר - כשלושה חודשים בלבד - וזה גם אחד היתרונות של הטף לעומת החיטה. בעזרת מחקרים שנעשו באתיופיה והניסויים שלנו בארץ מצאנו את התנאים האופטימליים לגידול שלו".

 

העבודה של בימרו אמנם לא הושלמה עדיין, אבל היא כבר נושאת פירות: בוועידת ישראל לחקלאות, שנערכה בדצמבר האחרון בירושלים, צוין בימרו כאחד מ-40 צעירים ישראלים שהביאו השנה לפריצת דרך בענף. החלום שלו הוא לצבור את כל הידע הדרוש ואז לעבור לגור במושב, "עם שטח גדול וציוד משלי, שיאפשר לי לגדל טף ולתת לאמא שלי כמה שהיא רק תרצה".

 

ותשמור אצלך את כל הסודות?

"מה פתאום. הכוונה היא לעזור לחקלאים שכבר מגדלים את הטף באופן פרטי, אבל לא מגיעים לתפוקה הטובה ביותר מכיוון שעוד אין להם את כל הידע. המחקר נעשה במימון המדען הראשי במשרד המדע והטכנולוגיה, מה שאומר שהוא זמין לכל אזרח במדינה. המטרה היא להוריד את המחירים של הטף בארץ כדי שאנשים יוכלו לגדל אותו ולהיכנס לתחרות בשוק הזה, שעוד לא מפותח כאן".

 

זרעי טף. "אמא שלי התמרמרה על המחיר הגבוה" (צילום: ג'ג'או בימרו)
    זרעי טף. "אמא שלי התמרמרה על המחיר הגבוה"(צילום: ג'ג'או בימרו)

     

    בגלל ההתבטאות של המפכ"ל

     

    בימרו (בן 31 או 32) נולד בכפר קטן באתיופיה ועלה עם משפחתו ב-1991 במסגרת מבצע שלמה. המשפחה, המונה כיום תשע נפשות, גרה בקריות ומקיימת אורח חיים מסורתי. האב עובד כפועל; האם טיפלה בעבר בקשישים. בימרו עצמו גר כיום ברחובות עם אשתו אליז, סטודנטית שעלתה מצרפת, ושאותה הכיר במהלך לימודיו האקדמיים.

     

    את השירות הצבאי שלו העביר כלוחם וכמפקד במגל"ן, יחידה שבה גם שירת במילואים עד לאחרונה. החלטתו לחדול מכך הגיעה אחרי שמפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, אמר באוגוסט האחרון: "זה רק טבעי שנחשוד באתיופים יותר". לדבריו, המחשבות להפסיק לעשות מילואים התחילו אצלו עוד קודם, "וזה היה הקש שהצית את הרעיון לכדי פעולה אמיתית".

     

    הפעם הראשונה שהוא עשה כותרות הייתה לפני חמש שנים. בפוסט שכתב עם אלון יששכר, שזכה לעשרות אלפי שיתופים ברשת, נטען שהוא וחבריו הוכו על ידי שוטרים מחוץ למועדון בחיפה, על אף שלא היה להם שום קשר לקטטה שבגללה הגיעה ניידת למקום. "בעודי זרוק שם באמצע הלילה", כתב בימרו, "מרוסס ומחושמל על לא עוול בכפי, צעק לי השוטר, בליווי קללות וגידופים נוספים, 'תחזור לאפריקה!' האמינו לי, שום צריבת גז פלפל או חשמול בעולם, חזקים ככל שיהיו, לא יכלו להכאיב לי כמו שהכאיב לי המשפט הזה".

     

    לאחר המקרה הגיש בימרו תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), אבל התיק נסגר במהרה – ולטענת המתלונן, לא מהסיבות הנכונות. בעזרתו של עו"ד אביתר קנולר, שהתנדב לעזור לו, הגיש בימרו ערעור, שנדחה. לפני כחצי שנה הגיש תביעה אזרחית נגד משטרת ישראל, מח"ש ומשרד המשפטים על ניהול רשלני של החקירה. "אני מצפה להתנצלות של מח"ש על ההתנהלות", אומר בימרו, "ויותר חשוב - להכרה בכך שהם לא פעלו נכון. אם זה יקרה, יוצאי אתיופיה לא יפחדו להתלונן במידה שייפגעו. אם אנשי מח"ש לא מבצעים נכון את העבודה שלהם, אני מצפה שיידעו להודות בזה. כמובן שאני מצפה גם לפיצוי כספי על עוגמת הנפש והפגיעה הפיזית. בינתיים, רק המשטרה מוכנה להתנצל, אבל לא מח"ש - ועל זה המלחמה. הצדק איתנו, ההוכחות איתנו, ואני מקווה שננצח".

     

    צפו בכתבה על הפרשה ששודרה בחדשות 2:

     

     

     

    אמרו לי: תיזהר

     

    ניצחון שכבר נזקף לזכות בימרו טמון בהעברת הטיפול בנושא שילובם של יוצאי אתיופיה באקדמיה ממשרד העלייה והקליטה למועצה להשכלה גבוהה. הסטודנטים ממוצא אתיופי תופסים כיום אחוז אחד בלבד מכלל התלמידים, והיעד הוא הגדלת מספר הסטודנטים לתואר ראשון ב-50 אחוז ולתואר שני ב-30 אחוז.

     

    "לפני כשנה וחצי פורסם באוניברסיטה העברית 'קול קורא' לעידוד תואר שני באוכלוסייה הערבית, ופתאום זה היכה בי", מספר בימרו. "שלחתי מייל שבו כתבתי: 'מה איתנו? מה עם יוצאי אתיופיה? גם להם מגיע'". המייל הזה הפך לאש בשדה קוצים, ובעקבותיו אף הגיעו איומים לכותב. זה לא מנע ממנו לפעול כדי לקדם את הרעיון: הוא פנה לנשיא האוניברסיטה, לרקטור, לח"כ אברהם נגוסה שעומד בראש ועדת הקליטה, ולוועדת החינוך של הכנסת. "נושא ההשכלה הגבוהה בקרב העולים היה תמיד בידיים של משרד הקליטה, וזה היה לא הגיוני בעליל", כועס בימרו. "אין כל היגיון לשמר אזרחים שעלו לארץ בילדותם, או שנולדו בארץ, תחת משרד הקליטה, שהופך אותם לנזקקים ולנחלשים".

     

    "כל עוד מוסדות המדינה יתייחסו אל יוצאי אתיופיה כאל עבריינים נחלשים – כך נתייחס אנחנו אל עצמנו, וכך גם יתייחס אלינו הציבור הרחב. והציבור צודק. זה מה שמאכילים אותו"

    לדבריו, העולים מחבר המדינות כפופים למשרד הקליטה רק בחמש שנותיהם הראשונות בארץ, ואילו על יוצאי אתיופיה נגזר להיות קשורים למשרד כל חייהם, ובכל התחומים, מה שמנציח אותם, לדעתו, כאזרחים סוג ב'. לא משנה אם מדובר בבריאות, בחינוך או בכלכלה – על העולים מאתיופיה לפנות למשרד הקליטה ולא למשרד הרלוונטי.

     

    "יש בארץ הרבה אנשים פרטיים ועמותות שעושים כסף על חשבון המסכנות הזאת", טוען בימרו. "הם מקבלים הרבה כסף, שלא מחלחל למטה, אל השכונות, ולכן לא משנה את פניה של המציאות המכוערת. זה התחיל עם קבלנים שניצלו את תמימותם של עולי אתיופיה ומכרו להם דירות במצב רעוע, והגיע עד למשרד העלייה והקליטה שעושה עליהם קופה גם היום".

     

    רגע לפני שהמהלך הצליח, קיבל בימרו טלפונים מאנשים פרטיים ומנציגי עמותות, שביקשו ממנו, לדבריו, לרדת מזה. "אמרו לי שמדובר במהלך מסוכן ושאני צריך להיזהר", הוא חושף.

     

    אתה לא פוחד?

    "אני פוחד רק מבורא עולם, מהוריי ומאשתי".

     

    ומהיכן אתה מוצא את הכוחות האלה?

    "אני אוכל הרבה אינג'רה", הוא מחייך, ומיד מרצין: "כל עוד מוסדות המדינה יתייחסו אל יוצאי אתיופיה כאל עבריינים נחלשים – כך נתייחס אנחנו אל עצמנו, וכך גם יתייחס אלינו הציבור הרחב. והציבור צודק. זה מה שמאכילים אותו. הבעיה מתחילה הרבה יותר גבוה, ובזה צריך לטפל. במהלך השנים עשתה המדינה כל כך הרבה טעויות – מלימוד שגוי של ההיסטוריה שלנו ועד למגורים בגטאות ויחס מזלזל - אבל אני מקווה שהדור שלנו והדורות הבאים יידעו להבין ולמחוק את העוול הנורא שנוצר. חשוב לי שאנשים לא יוותרו לעצמם, שלא יתייאשו ממי שרוצה להוריד אותם. תמיד יש דרך: דרך הדלת, דרך החלון, דרך הארובה, או במקרה שלי - דרך המטבח".

    ______________________________________

     

    תגובת משרד המשפטים לטענותיו של בימרו בפרשת המכות: "המתלונן בחר לפרסם את גרסתו ברשת החברתית עוד בטרם הושלמה החקירה, וגרסה זו זכתה להד ציבורי נרחב, אלא שבחקירת מח"ש, שבמסגרתה נאספו והוצלבו עדויות רבות, הכוללות ראיות אובייקטיביות ועדויות עדים בלתי מעורבים, התברר כי גרסה זו איננה חזות הכל, וכי המציאות מורכבת מכפי שתואר על ידו, ולא נמצא בסיס ראייתי להעמדת מי מהשוטרים לדין".

     

    תגובת משרד העלייה והקליטה בנושא יוצאי אתיופיה והאקדמיה: "המשרד מקיים את החלטות ועדת השרים לקידום שילובם של יוצאי אתיופיה, שקבעה כי המשרד ימשיך לסייע לסטודנטים יוצאי אתיופיה כפי שהוא מסייע כיום. המשרד גם פועל בצורה רציפה מול המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב על מנת לבחון דרכים לסייע לסטודנטים יוצאי אתיופיה".

     

    _______________________________________________________

     

    פתחה עסק לשיווק מאפים מקמח טף. הקליקו על התמונה:

     

    "החלטתי ללכת על זה בגדול". הקליקו על התמונה (צילום: קובי בכר)
    "החלטתי ללכת על זה בגדול". הקליקו על התמונה (צילום: קובי בכר)

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד