האדריכל-כוכב הדני ביארקה אינגלס משייט בביטחה לעבר עוד פרויקט בן-קיימא על שפת מקווה מים: משרד BIG בהובלתו (Bjarke Ingels Group) - בשיתוף משרד ברקוד אדריכלים (Barcode Architects) ההולנדי וחברות הנדל"ן Vorm / Besix - זכו בתחרות מוזמנים סגורה לתכנון בלוק מעורב שימושים, בשפך המערבי של נהר IJ באמסטרדם (המקום המדויק נקרא steigereiland ijburg).
ארבעה צוותי תכנון הוזמנו לתחרות הארוכה, שהשלב השני והסופי שלה נמשך כשבעה חודשים. הפרויקט הזוכה - Sluishuis ("בית המנעול", בתרגום חופשי) - הוא בלוק שיתנשא/ יצוף מעל אגם. הוא יכלול כ-380 יחידות דיור, מעגן לכ-30 בתי-סירה, כ-4,000 מטרים רבועים של שטחי מסחר, ו-240 מקומות חניה תת קרקעיים. בסך הכל יהיו שם כ-46 אלף מטרים רבועים, שיהיו שער כניסה לרובע עירוני מתפתח בין המרכז ההיסטורי והמוכר של בירת הולנד לבין אגם IJ.
"בהולנד ביליתי את שנותיי היפות ביותר כאדריכל, בסוף המאה ה-20", כתב אינגלס, בוגר משרד OMA ההולנדי של רם קולהאס, עם זכייתו בתחרות בסוף נובמבר. "לקבל אפשרות לתרום לאדריכלות של העיר שאהבתי מרגיש כמו לחזור הביתה".
בלוק על המים
הפרויקט מורכב מה-DNA הטיפוסי של אמסטרדם: מים ובית-חצר (צורת המגורים שאופיינית לשכונות הדרומיות של העיר). אלא שבמקום חצר פנימית, במרכז הבלוק של אינגלס מתוכנן מזח עגינה לסירות, שישוטו אליו מהאגם. "זה בניין בתוך נמל, עם נמל בתוך הבניין", תאר אינגלס את הפרויקט, שיחל להיבנות ב-2018. בסיס המבנה הוא מסגרת ריבועית, שאורך פאותיה 86 מטרים ורוחבן 12 מטרים. בשיא גובהו מגיע המבנה ל-36 מטרים.
משחקי הגבהים של הבלוק נגזרו מסביבת הפרויקט: כלפי העיר והשכונה הסמוכה, המבנה כמו "כורע ברך", יורד בשיפוע חד אל דרך הכניסה אליו, ומזמין את הולכי הרגל לעלות ולשוטט לאורך המסלול המגונן שעל הגג. בנקודה הגבוהה של המבנה יוכלו המבקרים ליהנות מנוף פנורמי אל העיר ואל המים.
כלפי האגם, פינת המבנה קטומה. כך נוצר שער כניסה רחב לסירות, שייכנסו לעגון בבטן הפרויקט. אפקט "החציבה" בבלוק תורם גם לכניסת אור שמש אל עומק החצר והדירות שפונות אליה.
"ניסינו לתכנן בניין עם פרספקטיבות משתנות ומפתיעות", תאר דירק פיטרס, שותף במשרד "ברקוד". ואכן, מכל זווית ייראה הבניין אחרת: מכיוון מזרח, וכלפי העיר, הוא נראה כמו בלוק המגורים הטיפוסי; כלפי שכונת המגורים, הסמוכה מדרום, הוא מתיישר עם קנה המידה של הבינוי הקיים; וכלפי האגם, הפתח הקטום משווה לו מראה של חרטום ספינה.
לחלום בגדול
לאינגלס, בן 42, תפישת עולם מגובשת ביחס לתפקידיה של האדריכלות בימינו. ב-2009, כשלוש שנים לאחר שייסד את משרדו, טבע את המושג Yes is More, בספר שנוסח כמניפסט של המשרד. הספר, מעין קומיקס הכתוב בלשון רבים, מתיימר לייצג את גישת התכנון של המשרד, שאינגלס ניסח כשהיה רק בן 35. בספר הוא קורא לחלום בגדול (Dream BIG, משחק מלים על שמו של המשרד), ולא להיכנע לאלה שמכוונים לבנות קופסאות משעממות בסטנדרטים גבוהים. "אדריכלים צריכים להיות יותר מאשר רק מעצבים של חזיתות דו-ממדיות או אובייקטים אדריכליים תלת-ממדיים", אמר בהרצאת Ted שנשא כבר לפני חמש שנים, "אנו צריכים להיות גם מעצבים של מערכות אקולוגיות ואקונומיות".
בהרצאה "קיימות נהנתנית" (Hedonistic Sustainability), שגרפה עד היום יותר מ-400 אלף צפיות, מבקר אינגלס את ועידת האו"ם לשינוי האקלים שנערכה בקופנהגן. הוא לועג לראשי המדינות שהשתתפו בה, ומגדיר את הוועידה ככישלון, הואיל ומסקנותיה מעולם לא יושמו.
הוא עצמו מתגאה בבנייה בת-קיימא. בהרצאה הוא מראה כיצד הפרויקטים השונים שלו מתחשבים בסביבה. "קיימות", הוא אומר, "לא צריכה להיות הקרבה מוסרית, דילמה פוליטית או מעשה פילנטרופי, אלא אתגר עיצובי שתורם לאיכות החיים".
דירות המגורים ב"בית המנעול", מבטיחים המתכננים, יהיו מאופסות אנרגטית – כלומר: כמות האנרגיה שהן יצרכו תהיה שווה לכמות האנרגיה שייצר הבניין. כך ש"טביעת הרגל האקולוגית" של הפרויקט תהיה אפס. גרם המדרגות שמטפס אל הגג מחבר גם בין דירות המגורים, מעודד את הדיירים לפעילות גופנית, ומצמצם את השימוש במעליות ופתרונות חשמליים אחרים. הגגות הירוקים הם יותר מקישוט; הם פתרון לטיהור אוויר טבעי, נקי מצריכת אנרגיה מלאכותית. הטיילת הצפה, שמקיפה את המתחם, מאפשרת לפסוע ברגל במקום להיכנס לרכב המזהם.
הצוות הזוכה התחייב גם להפחית ככל הניתן את ההשפעה הסביבתית בזמן הבנייה, להגביל את פליטת הפחמן הדו-חמצני, וליישם ברחבי הבניין שימוש במשאבים מתחדשים.
קופנהאגן, ניו יורק, אמסטרדם, רעננה
האם המשרד של אינגלס מתחיל לחזור על עצמו? העמקה בתיק העבודות של BIG מלמדת שהצורה "הייחודית" של "בית המנעול" האמסטרדמי, בהתאם לדרישות מזמיני העבודה ההולנדים, התאימה גם לסביבת המגדלים השונה לחלוטין של ניו יורק. שם, על שפת ההדסון, תכנן אינגלס את פירמידת החצר - VIA 57 WEST. הפרויקט הושלם השנה וכבר זכה בתואר "המגדל הטוב באמריקה לשנת 2016", בפרסי CTBUH.
גם פרויקט AAR, שתכנן המשרד במסגרת תחרות ונמצא כעת בבנייה בדנמרק, שותף לצורניות "המקומית והחד פעמית"; וכך גם פרויקט "בית שמונה" בקופנהאגן - בלוק מעורב שימושים של אינגלס, המתפתל סביב חצר פנימית, שזכה להכרה ציבורית רחבה בזכות סרט דוקומנטרי בניחוח שיווקי, שתיעד את החיים בבניין.
לרגעים נדמה כי בבגרותו החל אינגלס לחטוא במה שהוקיע בצעירותו - שכפול של נפחים מאורגנים, הבנויים לפי תקנים גבוהים, ומתאימים לכל מקום, יזם ותקציב. כשייחשף במלואו הפרויקט הראשון שמתכנן המשרד בישראל - מתחם ענקית התרופות "טבע" - עוד ייסתבר שמודל הבלוק המשופע מתאים גם לרעננה, אם כי שם לא יהיה לצדו מקווה מים.
מבט אחר על קרקע
לבנייה בסביבה ימית נודעו אמנם השפעות אקולוגיות מרחיקות לכת, אך הצטופפות הערים קוראת לשינוי קיצוני בתפישת המושג "קרקע". רק לפני כחצי שנה, בביאנלה לאדריכלות בוונציה, זכה האדריכל הניגרי-הולנדי קונלה אדאיימי, ראש משרד NLE, בפרס אריה הכסף על מבנה בית הספר הצף שתכנן כאב-טיפוס, והוצב ב-2014 בחופי העיר לאגוס. הפרויקט, חצי סירה-חצי מבנה, מתחקה אחר "בתים על קביים" הנעוצים בקרקעית חופים, עקב המחסור בקרקעות והצפיפות הבלתי נסבלת של העיר.
"בית המנעול" ההולנדי בוודאי לא יהיה רזה בחומרים ובתקציבים כמו בית ספר מאולתר, שפועל בקצה סלאמס ניגרי, אך ניכר כי שני הפרויקטים מנסים להתמודד עם בעיה עכשווית, שדורשת פתרונות נועזים.
------------------------------------------------
המבוך המכורסם של ביג בוושינגטון: לחצו על התמונה להיכרות עם הפרויקט
