נראה שבעולם כולו אין מסתורין גדול יותר מסוד ההתאמה בין בני זוג, וכי המין האנושי יעשה הרבה כדי לפצח אותו. המדענים, כדרכם, מתייחסים אליו כאל כל נושא מחקר. הם רושמים רישומים, עורכים שאלונים, מייצרים סטטיסטיקות ומפרסמים מאמרים מורכבים בכתבי עת מדעיים מכובדים. באוסטין טקסס אף הגדילו לעשות והקימו את המרכז המדעי "מעבדת החיזור", שבראשו עומד הפסיכולוג ד"ר פאול איסטוויק ולצדו החוקרת לוסי האנט.
השניים פיתחו בשנים האחרונות גישה חדשנית ל"ערך הזוגי". הגישה שלהם עומדת בניגוד לגישות עבר שהניחו ש"כלכלת השוק" היא העיקרון המנחה בשוק הפנויים־פנויות, שכולנו רוצים בן זוג עם "ערך זוגי" גבוה ביותר, ושהטוב בינינו (זה שיש לו ערך זוגי הכי גבוה) יזכה. הגישה של השניים יוצאת גם כנגד גישות אבולוציוניות שבבסיסן האמונה שלמרות הקידמה אנו עדיין יצורים המחפשים לשרוד, ולכן נמשכים לאלה שיוכלו לעזור לנו להעמיד צאצאים ולפרנס אותם היטב (נשים עם גוף "טוב" וגברים עם כסף ומעמד חברתי גבוה).
"ערך זוגי" הוא התרומה של אדם, גבר או אישה, לאדם אחר כבן זוג או כבת זוג וכולל שילוב של כמה תכונות: גנים בריאים, בריאות פיזית, פוריות, אינטליגנציה, אסרטיביות, נאמנות, תמיכה חברתית ומשפחתית, מעמד סוציו־אקונומי ועוד. חשוב להוסיף לערך הזוגי גם אהבה מצד בן הזוג או בת זוג, שיש בה שילוב של הצהרת כוונות להיות ביחד עם רצון להיטיב.
האנט ואיסטוויק מאמינים שהתקדמנו מאז שהיינו קופים, ושהערך הזוגי שלנו כיום נקבע על בסיס מדדים מתוחכמים יותר, כמו עד כמה אנו מאמינים שבן הזוג יגרום לנו סיפוק ואושר.
איך הם מוכיחים את זה? באחד מהמחקרים שלהם הם נתנו לסטודנטים להעריך את מידת האטרקטיביות של חבריהם לכיתה שלוש פעמים במהלך הסמסטר. נמצא שבעוד שביום הראשון ללימודים כולם הצביעו על מספר קטן יחסית של מועמדים, סופו של הסמסטר היה רומנטי יותר, וכל אחד מהסטודנטים חשק בסטודנט משלו. במחקר בולט אחר נתנו השניים לאנשים להעריך את מידת האטרקטיביות של בני זוג שאינם מוכרים להם. המחקר נועד להראות אם אכן זוגיות מתקיימת בדרך כלל בין "שווים" (אנשים שהערך הזוגי שלהם דומה) או שתרחיש הרווק המבוקש שמתאהב בשמנמנה אפשרי. כאן הם גילו שכשבני זוג הכירו פחות מחודש לפני שהתחילו לצאת, האטרקטיביות שלהם בעיני זרים הייתה דומה, אך כשהייתה להם היכרות ממושכת יותר, הערך הזוגי שלהם היה שונה בתכלית.
בריאיון בלעדי ל"מנטה" הסכימו השניים לחשוף את הממצאים שלהם על אהבה, זוגיות וחיזור, ועל הדרך ניפצו לא מעט מיתוסים רווחים.
מיתוס 1: רק אנשים יפים נהנים מחיזור (לא נכון)
"במחקרי העבר הגדירו את הערך הזוגי כאופן שבו המיועד או המיועדת מצטיירים כפוטנציאל גנטי שמשתלם להעביר לצאצאים, או במילים אחרות - כמה הוא/היא מושכים, בעלי פנים סימטריות, אינטליגנטים וכן הלאה", מסבירה האנט. "כיום מעריכים שהערך הזוגי מושפע גם מתכונות שקשורות ליחסים כמו חום ואמון", היא מסבירה. "באחד המאמרים שלנו הראו המחקרים שהערך הזוגי של אנשים מתייחס לפוטנציאל שלהם להפוך בסופו של דבר לבני זוג מספקים עבורנו, ופרטנרים מוצלחים לנהל איתם מערכת יחסים. זה מבוסס פחות על תכונותיו של האדם ויותר על ההתאמה בינו ובינינו".
אמנם נכון לטעון שכשאנשים מתוודעים זה לזה בנסיבות חברתיות כמו מסיבה, לימודים, סביבת עבודה או באתר היכרויות, נראה שכולם יחשקו באדם היפה ביותר, ושהאדם הזה בעצמו יבחר באדם יפה אחר. אבל זה לא בהכרח נכון. דווקא בכל מה שקשור להיכרות מתמשכת הזמן משחק לטובת "פשוטי המראה". "כשאנו נפגשים עם קבוצה של אנשים מובן שהנטייה הראשונית היא להצביע על האישה/הגבר היפים ביותר וכולם יכתירו אותם כמושכים ביותר", מסבירה האנט. "אבל ההסכמה הזאת לגבי 'מי הבחורה הכי מושכת בחדר' או 'מי הגבר הכי לוהט פה' הולכת ומתפוגגת עם הזמן. ככל שעובר יותר זמן, כך אנחנו מתוודעים יותר לשאר המועמדים, ואז ההסכמה בינינו פוחתת ואנו נוטים להתווכח על מי יותר מושך בעצם. לאחר זמן מה התשובה לשאלה 'מי אטרקטיבי בעיניך?' נעשית ייחודית, ולכל אחד יש את האנג'לינה ג'ולי והבראד פיט שלו".
מיתוס 2: אנשים תמיד יעדיפו לצאת עם מישהו שדומה להם (לא נכון)
לעתים אנשים אכן מעדיפים לנהל זוגיות עם מי ש"מעמדו בשוק החיזורים" דומה לזה שלהם. המושך בוחר במושכת, העשיר בעשירה, ופרחי הקיר נפגשים במקום המתאים להם - ליד הקיר, מה שמכונה בעגה המקצועית "זוגיות בין שווים", אבל הדמיון באטרקטיביות מאפיין רק את אותם זוגות שהתחילו לצאת זמן קצר לאחר ההיכרות הראשונית שלהם. "במאמר שפרסמנו ב־2015 ביקשנו מאנשים להעריך באופן בלתי תלוי את האטרקטיביות של בני זוג נשואים או כאלה שיוצאים קבוע", מספר ד"ר איסטוויק. "ראינו שבקרב זוגות שהחלו לצאת חודש אחרי שהתראו לראשונה אכן היה דמיון גבוה ב'ציון הערך הזוגי' של שני בני הזוג, אבל המצב היה שונה אצל זוגות שהתחילו כמכרים או ידידים ופיתחו קשר חברי במשך תקופה לפני שהתחילו לצאת. במקרים האלה היה אפשר לראות זוגות שבהם אחד מבני הזוג היה יפה יותר או עשיר יותר. ההיכרות הממושכת וההתאהבות האיטית אפשרו לאנשים לשכוח מ'הערך הזוגי' של בן זוגם ואיך הוא או היא נתפסים בעיני הסביבה. כך צומחים זוגות שאינם תואמים ב'ערך הזוגי' שלהם".
מיתוס 3: האקסים שלנו מכתיבים לנו את הטעם בבחירת בני הזוג (נכון)
מה שקובע את "הערך הזוגי" שאתם מייחסים לעצמכם, כלומר כמה אתם "שווים" ולאילו בני זוג אתם "ראויים" הוא היחסים הרומנטיים שהיו לכם בעבר. "אנשים מייחסים לעצמם ערך זוגי על פי ניסיון קודם שחוו. כישלון או הצלחה בדייטינג או בחיזור הם שמספקים לאנשים אינדיקציה לערך שלהם בעיני בני זוג פוטנציאליים בעתיד, ועל פי זה הם יודעים 'כמה גבוה הם יכולים לכוון'", מסבירה האנט. "אנשים שחוו הרבה דחיות יחשבו שהערך הזוגי שלהם נמוך. ולהפך. לאנשים שמאמינים שהערך הזוגי שלהם גבוה יש סטנדרטים גבוהים ונוקשים יותר למה הם מחפשים בבן הזוג".
נמצא שאין באמת הבדל ברמות האושר והסיפוק שחווים בני זוג שהתאהבו ממבט ראשון, או שהתאהבו לאחר היכרות מסוימת ואפילו חברות (כמו בסרט "כשהארי פגש את סאלי"). "אין צורת היכרות אידיאלית. יש כאלה שמתאהבים רגע אחרי שהכירו, ואחרים אחרי חודשים. אף אחת מהצורות האלה לא מנבאת אושר או כישלון ביחסים", אומרת האנט.
מיתוס 4: האהבה עיוורת (נכון)
אחרי שאתם יוצאים לדרך ונמצאים במערכת יחסים ממושכת, ערכי החיזור נשכחים ואינם משפיעים עליכם יותר כבני זוג. אם בן הזוג אוהב אתכם, כבר לא אכפת לו מה חשבו עליכם החברים במסיבה הראשונה שבה נפגשתם, ואם היחסים שלכם עולים על שרטון, זה לא ממש עוזר לך שכולן רצו להתחיל איתו ביום הראשון ללימודים ואת היית זו שזכית בו. "אין הוכחות לכך שהתאמה בערך הזוגי של אנשים משפיעה באיזושהי דרך על הצלחת היחסים", מחדד ד"ר איסטוויק. "אנשים שנחשבים ל'לא אטרקטיביים' אינם מאושרים פחות (וגם לא יותר) במערכות היחסים שלהם לעומת אנשים שנחשבים 'אטרקטיביים'". האנט מוסיפה שגם ההתאמה ברמת האטרקטיביות אינה מעלה או מורידה מהסיכויים לחוות בגידה בקשר: "לא נמצא קשר בין התאמה ברמת האטרקטיביות לסיפוק ביחסים. זוגות שהיו דומים ברמת האטרקטיביות שלהם לא נטו להיות יותר מאושרים או נאמנים מאנשים שהיו שונים זה מזה".
ואולי יש לומר: האהבה עוזרת לנו לראות. כשאנשים אוהבים מישהו, הם רואים אותו אחרת מכל היתר. "זה נקרא 'ייחודיות'", אומרים ד"ר איסטוויק והאנט. "הם רואים בו דברים שאחרים אינם רואים ואומרים משפטים בסגנון 'האדם הזה ממלא אותי בדרכים שאחרים לא יכולים'".
ייעוץ מקצועי לכתבה: ד"ר אורן חסון, מטפל זוגי, מטפל בשיטת CBT ומומחה בפסיכולוגיה אבולוציונית
