מיני-מי: חשבון נפש נוקב אך אוהב לרגל יום כיפור - עם עצמי הצעירה

"בואי, את די מכוערת כרגע. אבל זה ישתפר, אני מבטיחה". אהובית רבי-גולן שמעה שיש טרנד כזה לכתוב לעצמך הצעירה, אז היא אוכלת את הראש לילדה שהייתה

זוכרת את היום ההוא שבכית לאמא כל כך בגלל שיצאה לך תמונה לא יפה בספר מחזור, עד שגרמת לה לעשות תאונה עם האוטו? אהובית
זוכרת את היום ההוא שבכית לאמא כל כך בגלל שיצאה לך תמונה לא יפה בספר מחזור, עד שגרמת לה לעשות תאונה עם האוטו? אהובית

היי ילדה עם שם מוגזם. ברשותך, נשים תחילה על השולחן את מה שהכי מטריד אותך בגיל הזה – מראה חיצוני. נכון, את לא הדבר הכי יפה בעולם. בואי, את די מכוערת כרגע. אבל זה ישתפר, אני מבטיחה. איך? הגשר בשיניים יירד והחצ'קונים יתייאשו ממך בסופו של דבר וימשיכו הלאה בדרכם להחריב את חייה של נערה מסכנה אחרת. את עוד תפתחי אישיות ומודעות עצמית, תלמדי איך להתלבש, תתחילי לעשות גבות ותביני שקונסילר זה החיים. אה, ותשמעי קטע, מתישהו, אחרי הצבא, ערימת התלתלים שבגינה מכנים אותך "סלאש" מגאנז אנד רוזס – תיעלם. מסתבר שיש לפעמים קטע הורמונלי כזה שמשנה את השיער (או זה או שפשוט יש אלוהים – אין לי הסבר אחר לתופעה).

 

תמונות. נושא לא פשוט אצלך, ובצדק. אחרי הכל, המצלמה היא לא קוסמת, ועם איך שאת נראית עכשיו אפילו גדול הצלמים, סמי פרג', לא יכול להוציא אותך טוב (ולא שהוא לא ניסה). זוכרת את היום ההוא שבכית לאמא כל כך שבגלל שיצאה לך תמונה לא יפה בספר מחזור, עד שגרמת לה לעשות תאונה עם האוטו? אני יודעת שקצת קשה לקלוט את זה כרגע, אבל יום אחד זה ישתנה – תהיה לך אופציה לצלם את עצמך בטלפון, ואז לשנות את התמונה עם מלא פילטרים שיטשטשו את איך שאת נראית באמת. נכון, זה כמו לשקר, אבל משום מה זה יהיה לגיטימי וכולם יעשו את זה. אה, יהיה גם איזה מוט שיאפשר לך לצלם את עצמך ממש מגבוה, וזה בכלל יהפוך אותך לבר רפאלי (אחת, לא משנה, את לא מכירה אותה בינתיים).

 

לא אשקר לך, ילדה, לא הכל ורוד. הסבל הזה שאת חווה בכל פעם שצריך לרוץ 2,000 מ' בשיעור התעמלות? לא רק שהוא לא יעבור – הוא גם יצלק אותך לכל החיים. למעשה, בגלל טראומת הריצות הללו לעולם לא תצליחי להתאהב בשום ענף ספורט (מטקות בים זה לא נחשב) או לייצר כוח סבל וואט סואו אבר. כרגע זה לא נראה לך דרמטי, אבל תאמיני לי, בגיל מאוחר יותר זה יהפוך לאישיו. באיזשהו שלב את תהיי בסרט שאת רוצה להיות מד"סית בצבא וכמעט תלכי לעולמך בזמן המבדקים. גם בעתיד הרחוק יותר את תנסי להיאבק בזה ותוציאי המון כסף על בגדי ספורט וחדרי כושר, אבל שום דבר לא יחזיק מעמד יותר מחודש, אז שחררי ולכי לתקוע נוטלה עם כפית.

 

בנים. בואי נדבר על זה רגע. הם לא טיפוסים מורכבים במיוחד, בשום גיל, אז צאי מהסרט - אם הוא לא מתייחס אלייך, זה לא בגלל שהוא מעולף בכל פעם שאת עוברת לידו - הוא כנראה פשוט לא בעניין שלך. אם הוא היה, היית יודעת מזה. הלב שלך עוד יישבר, ברור, אבל זה בסדר, זה חלק מהמסע. אה, והילד החמוד שייתן לך להעתיק ממנו במבחן במתמטיקה - איתו את תתחתני.

 

עוד יהיו אנשים שינסו להוריד אותך למטה. תהיה את המורה ההיא לכימיה שתיתן לך להרגיש כמו הדבר הכי סתום ביקום סתם כי לא באת לה טוב בעין, יהיה את הדביל ההוא מהעבודה שככל הנראה סובל מאיבר מין קטן במיוחד ומנסה לפצות על זה בהיטפלות לאחרים, תהיה גם חבורת הבנות הזו בלימודים שתגרום לך להרגיש שאין סיבה טובה לצאת מהמיטה בבוקר. אבל על כל אחד כזה יהיו גם המון אחרים שירימו אותך, ירימו לך (זה סלנג מהעתיד) ויהפכו את הכל לשווה. אה, ואת זוכרת שתמיד כשאת מעצבנת את אמא היא מאחלת לך שיום אחד תהיה לך בת שהיא בדיוק כמוך - דעתנית, עקשנית, וכחנית, לא מרוצה? אז מזל טוב. זה יקרה. ושיהיה בהצלחה עם זה.

 

עוד טורים של נערה אובדת:

>> חמישים גוונים של כלום: מישהו ראה את הסקס-אפיל שלי? 

>> וידויים של שופוהוליקית מתבגרת

>> החלון ושברו: "אני יכולה להתפשר, ברור שאני יכולה, אבל אני לא רוצה"

 

 

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד