היממה האחרונה היתה עמוסה במיוחד עבור ענף האופנה המקומי, לאחר ששתי רשתות האופנה המובילות בישראל, קסטרו ורנואר, בחרו להעלות תצוגות במרווח של 12 שעות ביניהן – באופן שלא מאפשר להימלט מההשוואה המתבקשת ביניהן. הדו-קרב החל לפני כחודש, כשרנואר שהציגה הבוקר (שני) הורתה לדוגמניות להגיע לחזרה הגנרלית שנקבעה בדיוק על התצוגה של קסטרו, שהתקיימה אתמול בערב. בסופו של דבר ויתרה רנואר על הדרישה, שכן בשתי התצוגות צעדו כמה מהדוגמניות והדוגמנים המובילים בישראל, ובהם נעם פרוסט, ברק שמיר ושני זיגרון. גם בנאומים שנשאו כל אחד מהגורמים ניתן היה למצוא לא מעט דמיון, עם דגש על המשפט "החברה המובילה בישראל".
>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק
ההבדל המרכזי בין שתי התצוגות, לעומת זאת, היה קונספטואלי: קסטרו בחרו להציג קולקציית ג'ינס ייעודית באווירת מיצג על רקע מוזיקה חיה של שלומי שבן ותזמורת סימפונט רעננה, בעוד רנואר הלכו על תצוגת אופנה ראוותנית עם מסלול ארוך כבעונה הקודמת ושורה ארוכה של דוגמנים ולא דוגמנים. האופי הצורני של כל אחת מהתצוגות חידד גם את המסר של כל אחד מהצדדים: קסטרו מבקשת לבדל את עצמה כחברה בעלת אפיל אמנותי ויצירתי, כחלק ממכלול של יצירה מקומית; רנואר מבקשת להפגין עוצמה, הרחק מהלחישות למיקרופון של שבן ויעל שושנה כהן, שהצטרפה אליו לשיר "תרגיל בהתעוררות". מבחינת הבגדים, הדגש הושם בשני המקרים על קולקציות מסחריות, אשר לדברי כל אחת מהחברות יתחילו להגיע השבוע לחנויות ולאתרי המכירות המקוונים.
קונספט המיצג של קסטרו אמש אומנם חיזק את הלך הרוח שהחברה מבקשת להעביר, אך לא עשה חסד עם הצגת הבגדים. למעשה, קשה היה למצוא קשר בין האווירה המעונבת של הערב לפריטי הג'ינס שאותם כינתה אתי רוטר בתארים "פרוע, קרוע, מייצר הפרעה ומעורר השראה. מיתולוגי, אנתרופולוגי, גם רוקנרול וגם הכי קלאסי שיש" ולבגדי הקז'ואל הספורטיביים בסגנון פוסט-סובייטי שהוצגו לצדם. לא נוצר חיבור הרמוני בין הבגדים למוזיקה, וגם לא ניגוד מסקרן שיעורר חוויה חדשה בקרב הצופים. יתרה מזאת, הדוגמנים עמדו רחוק כל כך מהקהל, עד כי נדמו לפוסטרים דו ממדיים. קונספט זה ממשיך את אופי התצוגות של קסטרו בשתי העונות האחרונות: קטן, לא מנקר עיניים, מצניע לכת, ההולם גם את ההצהרה בדבר הוזלת מחירי הקולקציה.
ברנואר, כאמור, בחרו בכיוון שונה לגמרי: שנות ה-90 והטשטוש המגדרי שהגיע לשיאו באותו עשור, תוך קריצה לתת תרבויות כמו סקינהדס ופאנק, שזוכות בימים אלו לתהודה בעולם האופנה. ברנואר חילקו את התצוגה לשלוש חטיבות מרכזיות – כולן באווירת רוח נעורים בועטת – עם נוכחות בולטת לבד הדנים, לצבע השחור ולשילוב ביניהם, כמו חולצת רשת שחורה שנלבשה עם מכנסי ג'ינס שחציים שחור והשני בצבע דנים בהיר, מכנסי ג'ינס עם קרעים בשילוב תחרה שחורה, או שילוב בין מקטורנים מחויטים למכנסי ג'ינס קרועים. הסטיילינג שהרכיבו מאשה רודוב ומיטל שוחט חידד את נושא ההשראה, אך לא ברא סיפור חדש מעבר לצפוי.
בפתיחת התצוגה של רנואר ציין סמנכ"ל השיווק מישל תמיר כי זו "הקולקציה המסחרית אשר תיכנס לחנויות מהשבוע הקרוב". בהנחה שהצהרה זו תתגשם, ובחנויות הרשת יפציעו מקטורני האוברסייז לנשים בשחור ולבן, שמלות הקומבינזון עם התחרה או מכנסי הפנסים בצבע חום-חלודה לגברים, רנואר תהפוך לתחנת חובה עבור הפאשניסטות המקומיות ותוכל לנצח בדו קרב שאותו פתחה. עם זאת, כפי שכבר למדנו מהתצוגות הקודמות של החברה, הסיכוי לראות בחנויות את הקולקציה במלואה – או לפחות 20 אחוז ממנה – קטן מאוד, ודבר זה עלול לגרום מיד להפסד טכני בתחרות מול קסטרו.
ומה קורה בינתיים בשבוע האופנה בניו יורק?
