צילום: שי יחזקאל

סופרי סתם: סופרים קלוריות באדיקות אבל לא מצליחים לרדת גרם?

יש לפחות חמש סיבות לכך שכמות הקלוריות שאתם מחשבים, שונה משמעותית מכמות הקלוריות שבאמת נספגת בגוף

מחקרים מראים כי ב־60% מהפעמים אנשים טועים בגודל המנה בהשוואה לזו שהונחו לקחת ובכך מפריזים בכמות הקלוריות שהם צורכים (צילום: Shutterstock)
מחקרים מראים כי ב־60% מהפעמים אנשים טועים בגודל המנה בהשוואה לזו שהונחו לקחת ובכך מפריזים בכמות הקלוריות שהם צורכים (צילום: Shutterstock)
כמעט כל מי שעשה דיאטה חווה מקרוב את הבאסה: הוא נצמד לתפריט בן 1,200 או 1,500 הקלוריות שקיבל מהדיאטנית, לא עיגל פינות, ספר כל קלוריה שהכניס לפה – אבל כשעלה על המשקל אחרי חודש גילה שהוא לא ירד גרם. איך זה קרה? הוא נזעק, הרי לפי חוק שימור האנרגיה אם מכניסים פחות קלוריות בהשוואה להוצאה בפועל לאורך זמן – מרזים (וגם להפך). ובכן, החוק הזה תקף. לגמרי. הבעיה היא בספירה. כי למרות התפיסה הרווחת שקלוריות הן מדע מדויק, הסטייה מהמציאות בפועל גדולה. לפניכם חמש סיבות שמדגימות אותה.

 

1. סטייה של עד 50% בחישוב

מזונות הם חומרים ביולוגיים עם מגוון וריאציות הנובעות משונות באזורי הגידול, תקופות גידול וזנים שונים. לכן ספירת הקלוריות על תוויות ובמאגרי מידע היא ממוצעת, והצריכה הקלורית בפועל עלולה להיות גבוהה או נמוכה יותר, כשהסטייה יכולה להיות שונה בכ־50%! דוגמאות:

  • 180 גרם סטייק פילה: 300־500 קלוריות
  • תפוח בינוני: 80־110 קלוריות
  • פרוסת לחם לבן: 50־70 קלוריות
  • כוס מקלות גזר: 37־61 קלוריות
  • כוס עגבניות קצוצות: 20־50 קלוריות.

 

קיימות שיטות חישוב קלוריות שונות, וקיימות סטיות מותרות לחברות המזון בדיווח הקלורי של עד 20%. כלומר מוצר שערכו הקלורי הנקוב בתווית הוא 300 קלוריות יכול למעשה להכיל בין 240 ל־360 קלוריות בפועל.

 

2. הספירה משקפת רק את החלק שאמור להיספג בגוף

מקובל כי גרם פחמימה או חלבון תורם 4 קלוריות, וגרם שומן - 9 קלוריות. אלא שהערכים האלה ממוצעים, ויש הבדל קלורי בין מקורות שונים של אותו אב מזון. גרם חלבון מהחי מספק 4.36 קלוריות, ואילו גרם חלבון מהצומח עשוי לתרום 2.44 קלוריות בלבד. למשל, באגוזים ובזרעים נספגים 68%־95% מהקלוריות הנקובות בטבלת הקלוריות, ואילו בתפוז ומנגו 10%־12% יותר מאשר בטבלאות, בעגבנייה 17% יותר, בכרוב 21% ובחסה 28%.

 

3. הרכב חיידקי המעי משנה את הספיגה

אוכלוסיית החיידקים שמאכלסת את מערכת העיכול מונה יותר חיידקים מכלל תאי הגוף ומשפיעה על תהליך העיכול. חיידקים מסוימים מגבירים את פירוק המזון וספיגתו, ומחקרים הראו קשר בין נוכחותם ובין עלייה במשקל. הרכב חיידקים שונה עשוי לגרום להבדלים של כ־150 קלוריות ליום.

 

4. רובנו טועים בהערכת גודל המנה

מחקרים מראים כי ב־60% מהפעמים אנשים טועים בגודל המנה בהשוואה לזו שהונחו לקחת ובכך מפריזים בכמות הקלוריות שהם צורכים. הנטייה של רובנו היא להשתמש בכוסות, בכפות ובקעריות גדולות מאלה שבתפריט המקורי או סתם לחרוג בקצת, מה שמסתכם בלא מעט קלוריות. דוגמאות:

  • ממרח שוקולד: כ־90 קלוריות הבדל בין כפית שטוחה לגדושה.
  • ספגטי: 1/2 כוס יותר תוסיף כ־110 קלוריות.
  • שמן זית: הזלפת חצי סיבוב עודף מעל הסלט תוסיף ככף שמן ומעל 100 קלוריות.

 

5. שיטת ההכנה משנה את התכולה

בישול, חיתוך וערבוב מאפשרים לחלק גדול יותר של הקלוריות להיספג מכיוון שהם הורסים גורמים מעכבי ספיגה. כמו כן אידוי הנוזלים במהלך החימום מעלה את הצפיפות הקלורית של המזון. דוגמאות:

 

בישול, חיתוך וערבוב מאפשרים לחלק גדול יותר של הקלוריות להיספג מכיוון שהם הורסים גורמים מעכבי ספיגה (צילום: Shutterstock)
    בישול, חיתוך וערבוב מאפשרים לחלק גדול יותר של הקלוריות להיספג מכיוון שהם הורסים גורמים מעכבי ספיגה(צילום: Shutterstock)

     

    הכותב הוא פיזיולוג מאמץ ודיאטן ספורט קליני, מנהל מרכז ייעוץ לתזונה ופעילות גופנית בשיטת ד"ר שון פורטל - תזונה | ספורט | מודעות

     

     

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד