פרס "אריה הזהב", לביתן הלאומי המצטיין בביאנלה לאדריכלות בוונציה, הוענק בסוף השבוע לספרד על התערוכה "Unfinished". בטקס הענקת הפרסים מטעם חבר השופטים, נומקה ההחלטה לבחור בספרדים בכך שהאוצרות של הביתן "ריכזה בתמציתיות מוקפדת אדריכלים עולים, שעבודתם מראה כיצד יצירתיות ומחויבות יכולות להתעלות מעל אילוצים חומריים".
- המיצב שהכין אוצר הביאנלה ה-15 לאדריכלות בוונציה, אלחנדרו ארוונה:
אלחנדרו ארוונה, האדריכל הצ'יליאני שאוצר השנה את הביאנלה, התווה את המוטו "לדווח מהחזית" ("Reporting from the front”) - שינוי מגמה מתבקש לנוכח המשבר העולמי, וגם תפנית צפויה בביאנלה משום שארוונה הוא אדריכל מנוסה בפרויקטים של דיור ציבורי, ואף זכה השנה בפרס פריצקר בזכותם. וכך, המדינות המשתתפות בביאנלה ה-15 חולקות את המתרחש בהן, כדי לשתף במשברים, בטעויות, בקשיים ובמסקנות.
את הביתן הספרדי אצרו האדריכלים איניאקי קארניסרו (Iñaqui Carnicero), ממייסדי סטודיו ריקה, וקרלוס קואניטס. השניים הרכיבו תמונת מצב שחושפת את סגנון האדריכלות החדש שהתפתח במדינה, שידעה בום כלכלי והתרסקות מיידית בעקבותיו. ענף הבנייה, כך מצאו האוצרים, הוא אחד הכוחות הכלכליים המשמעותיים שדוחפים קדימה את הכלכלה המתאוששת של ספרד מן הבוץ שבו שקעה.
לקראת הביאנלה, פרסמו זוג האדריכלים הספרדים "קול קורא" לפרויקטים שיענו על אחת מהקטיגוריות שניסחו, כדי להדגים את אדריכלות פוסט-המשבר. 13 הקריטריונים היו: מילוי חסר חזית, חתך ללא קרקע, קיבוע לא אוטונומי, דפוסים ללא קצוות סיום, סטרוקטורה לא מחופה, הריסה ללא חומר, גנריות ללא שימוש, אדפטיביות מבלי לקבע, ניכוס ללא חלל חדש, גולמיות ללא גימורים, עלות נמוכה ללא כסף, שיתופיות, ופעולה ללא רגולציה.
80 דוגמאות של מבנים נבחרו להיחשף לעיני המבקרים בביאנלה, שנפתחה בשבוע שעבר לקהל. החומרים שנאספו נתלו בחלל הביתן על גבי שלדות של קונסטרוקציה קלה, במה שמזכיר מחיצות גבס. תצלומי המבנים מתלכדים לכדי פרספקטיבה חד-מגוזית, ששיאה במרכז דרמטי. הפרויקטים לוכדים את עין המבקר אל עומק החלל, שמואר בצורה טבעית בעזרת צוהר הגג. למרות חוסר התחכום והיעדר הבשורה האוצרותית, נדמה כי תליית התצלומים, השימוש בחלל והמבנים שהוצגו כדוגמאות, התלכדו למסר נהיר שהרשים את ארוונה וצוות השופטים. לחילופין, ייתכן שהשופטים ביקשו להעלות את המורל של האומה הספרדית ואדריכליה, אחרי כמה שנים מייאשות במיוחד.
זאת, משום שתמונת המצב בביתן הספרדי היא אופטימית. האדריכלות שנשקפת ממנו מנצלת לטובתה את תוצרי המשבר, מצמיחה ממנו אסטרטגיות תכנוניות מגוונות וכמעט אקראיות, שמגיעות מלמטה ולא מונחתות על המרחב באופן ממסדי. זו הצהרה כבירה על יכולתה של האדריכלות לסייע במצבי מצוקה של חברה.
פרס האוצרות לשלישייה מפרגוואי
ההצהרה הזו הולמת גם את זוכי פרס "אריה הזהב" על עבודת האוצרות המצטיינת בביאנלה הזו. שלישיית האדריכלים שעומדים בראש משרד Gabinete de Arquitectura - סולאנו בניטז, גלוריה קברל וסולניטו בניטז - אצרו את הביתן המרכזי של הביאנלה כשהם משתמשים בשניים מהחומרים הזמינים ביותר בענף הבנייה: לבנים וקרשי עץ.
רוח המפקד של ארוונה ניכרת בקביעתו של צוות השופטים, כי האדריכלים הזוכים "רתמו יחדיו חומרים פשוטים, תחכום הנדסי ושיטת עבודה שאינה מצריכה מיומנות, כדי להביא אדריכלות לקהילות מוחלשות". המשרד הזוכה ידוע בבנייה של מערכות בנות-קיימא ובייצור פתרונות הנדסיים משני החומרים הדומיננטיים בביתן המרכזי. מערכות של מחיצות, קירויים, דלתות והצללות יושמו בעבודות המשרד, שהצהיר בעבר כי "המטרה היא לבנות חברה טובה יותר, אם לא לבנות חברה".
בביתן המרכזי ניצב מבנה קונסטרוקטיבי שצורתו חצי חבית. המבנה מחזיק את עצמו ללא תומכות נוספות, ומדגים את אחד הפתרונות הפשוטים והעתיקים ביותר של הקמרון המוארך. הקמרון, עשוי תומכות מוצלבות בלבד ומחורר בקליפתו, אינו צריך לשאת גם את כובד חומר המילוי, שנעדר מהמבנה, ועל כן יכול להיות אוורירי, דק, חסכוני בחומרי בנייה וחופשי מעמודים. מואר במוקדי אור מרובים, שחודרים את המעוינים והמשולשים החסרים במעטפת, רשת של הצללות גיאומטריות נפרשת על רצפת הביתן, ויוצרת מחזה גרפי עדכני ו"גבוה" מול דלות החומר ה"נמוך".
בית הספר הצף בלאגוס זכה באריה הכסף
פרס אריה הכסף לאדריכל מבטיח הוענק, ולא בכדי, לאדריכל הניגרי קונל אדאיימי ולמשרד NLE שהוא עומד בראשו. הם שינעו לוונציה את בית הספר הצף, שתוכנן כאב-טיפוס מקומי ושהוצב לפני שנתיים בחופי לאגוס. השופטים תיאר את הפרויקט של אדאיימי כ"הדגמה עוצמתית. האדריכלות הזו היא בו בזמן אייקונית ופרגמטית, ומחזקת את החשיבות של חינוך". הפרויקט, חצי סירה-חצי מבנה, צף כעת במפרצי ונציה והוא אחד הפרויקטים החברתיים המוערכים ביותר בשדה האדריכלות, שדן בפתרונות מבניים לעת מצוקה.
עד שהפך לשעשוע זמני לשוחרי תרבות ואמנות, שמכתתים את עקביהם אל העיר האיטלקית ששוקעת במים, שימש המבנה כבית ספר לילדי הסלאמס של מחוז מאקוקו בעיר הניגרית העצומה. הם מתגוררים בבתי כלונסאות, שנעוצים בקרקעית החופים, עקב המחסור החמור בדיור הולם בתוך צפיפות בלתי נסבלת.
את המבנה הקימו תושבי המקום מקרשי עץ, שנאספו ממנסרה סמוכה. הודות לצורתו המשולשת, המבנה עמיד בתנאי-ים קשים, וזקוק רק לתנאי גרביטציה מינימליים שמסופקים לו תוך כדי ציפה. שלוש הקומות שבו יכולות להכיל עד 100 בני אדם בוגרים יחדיו. הודות לצורתו החופשית, הוא יכול לשנות את שימושו בקלות, בהתאם לצרכים עתידיים.
פרס מפעל חיים לדה רוצ'ה
דרום אמריקה לא נשארה מקופחת תחת משמרתו של ארוונה. פרס אריה הזהב על מפעל חיים הוענק לאדריכל הברזילאי פאולו מנדס דה רוצ'ה, בן ה-88, שיוסיף אותה לארון הפרסים שלו 10 שנים בדיוק לאחר שזכה בפרס פריצקר.
האדריכל הברוטליסטי הצטרף בשלב מוקדם בקריירה אל מבשרי הסגנון שמילאו את המדינה במבני בטון מונומנטליים - לינה בו ברדי ואוסקר נימאייר. דה רוצ'ה, הצעיר (והיחיד שעדיין חי) שבחבורה, השלים את אחד הפרויקטים החשובים שלו – מרכז האתלטיקה של סאו פאולו - כשנתיים בלבד אחרי שהקים את משרדו ב-1955. מאז, בקריירה פורייה, הוא השלים פרויקטים חשובים נוספים ובהם מוזיאון הפיסול הברזילאי.
לדעת השופטים, שהעניקו לו את הפרס על מפעל חיים, "עשורים רבים אחרי שנבנו, כל אחד מהפרויקטים שלו שרד את מבחן הזמן - סגנונית ופיזיקלית. התוצאה המפעימה היא כנראה תוצר של היושרה האידיאולוגית והגאונות הסטרוקטורלית שלו". הם הגדירו את דה רוצ'ה כ"א-קונפורמיסט מאתגר, וגם ריאליסט נלהב. מרחב העניין שלו חולש אל מעבר לאדריכלות, אל ממלכות הפוליטיקה, החברה, הגיאוגרפיה, ההיסטוריה והטכנולוגיה".
ציון לשבח הוענק לביתנים הלאומיים של יפן (זוכת הביאנלה של 2012) ופרו. גם האדריכלית האיטלקייה מריה ג'וזפינה גראסו קאניזו צוינה לשבח על פועלה בסיציליה, שמוצג בביתן המרכזי של התערוכה.
הביתן הפרואני - פתרונות דיור ציבורי לאוכלוסייה ענייה באמזונס:
הביתן היפני בביאנלה: איך מתאימים את הדירות הקטנות למשפחות של היום?
צוות הביתן הישראלי לביאנלה ה-15, שבחר לדון הפעם בממשק שבין ביולוגיה ואדריכלות, נותר חף משבחי השופטים. הקשר הרופף בין הביתן לבין המוטו של אוצר הביאנלה, שהוביל אמירה חברתית, פוליטית וכלכלית מצד המדינות המשתתפות, פגם מן הסתם באטרקטיביות של הביתן הישראלי. התערוכה בו כוללת מיצגים שיבלטו יותר בתערוכות טכנולוגיות כמו "אקספו", ופחות בפלטפורמה כמו הביאנלה.
למרות הצוות המגוון שנבחר לייצג את ה"סטארט-אפ-ניישן" במה שישראל הכי יודעת לעשות - טכנולוגיה, הרכבת אלגוריתמים וכתיבת תוכנות - קשה להתעלם מההתחמקות מאמירה פוליטית. מה שהיה יכול להתפתח למעשה נועז ולהנכיח אמירה מקומית משמעותית נותר בגדר החמצה.
כל זוכי הביאנלה הקודמת בוונציה 2014: לחצו על התצלום
