מעשבי על עד שמרים תזונתיים: הסופר פודס שאתם לא מכירים

תשכחו מקייל, דפדפו את הג'וג'י ברי. אלה חמשת מזונות הבריאות שנסתער עליהם השנה. הוסיפו אותם לתזונה היומית ותרגישו שיפור משמעותי באנרגיה שלכם

ב־2016 נתחיל לראות את עשבי העל יותר ויותר משולבים במוצרי מזון שונים (כמו מיצי בריאות למשל) ואפילו בתכשירים לטיפוח העור (צילום: shutterstock)
ב־2016 נתחיל לראות את עשבי העל יותר ויותר משולבים במוצרי מזון שונים (כמו מיצי בריאות למשל) ואפילו בתכשירים לטיפוח העור (צילום: shutterstock)

נוץ' (שמרים תזונתיים)

שמרים תזונתיים, שמכונים גם נוץ' (ובישראל ידועים יותר כשמרי בירה), הם שמרים לא פעילים שמגיעים בצורת אבקה או פתיתים וניתנים לרכישה בחנויות הטבע. טבעונים וצמחונים מכירים אותם כבר מזמן ומשתמשים בהם כתחליף לחלבון מהחי או כתוסף טעם (בשל הדמיון לטעם העשיר של גבינה צהובה או פרמזן). אבל השנה, כך מסתמן, הנוץ' עומד לפרוץ את גבולות הקהילה הצמחונית־טבעונית ולתפוס מקום במקרר כתוספת מזינה למבחר תבשילים ומאפים, או אפילו במקום החמאה בפופקורן.

למה כן: כי הם עשירים בוויטמיני B ובחלבון.

למה לא: כי הם מכילים כמות גבוהה של זרחן, ולכן לא מומלץ לצרוך מהם יותר מכף אחת עד שתיים ביום.

 

נוץ' (שמרים תזונתיים) - טבעונים מכירים אותם כבר שנים (צילום: shutterstock)
    נוץ' (שמרים תזונתיים) - טבעונים מכירים אותם כבר שנים(צילום: shutterstock)

     

    כרובית

    נראה שברחבי העולם גילו רק לאחרונה את הכרובית, שבישראל צברה פופולריות כבר מזמן, וכרגע היא נושאת את כתר ירק העל של 2016. במסעדות ניו יורק הכניסו אותה לתפריט בגרסאות מגוונות, בלוגרים מציעים דרכים יצירתיות להכין אותה, ודיאטנים ממליצים על שילובה בתפריט היומי אפויה בשלמותה, מעוכה כפירה או אפילו כתוספת לפיצה, רק שתזינו את עצמכם בפלא הזה.

    למה כן: כי היא ידועה בתכונות נוגדות הסרטן שלה, מכילה 20־25 קלוריות בלבד לקוץ (פרח מתוך ראש הכרובית), משביעה, עתירה בסיבים תזונתיים ומומלצת לסובלים מעצירות.

    למה לא: אין סיבה כזאת. נהפוך הוא: מומלץ לצרוך מנה של כרובית מדי יום או לפחות שלוש מנות בשבוע.

     

    נושאת את כתר ירק העל של 2016. כרובית (צילום: shutterstock)
      נושאת את כתר ירק העל של 2016. כרובית(צילום: shutterstock)

       

      עשבי על (Super Herbs)

      מאחורי הכותרת הזאת מסתתרים הצמחים האדפטוגניים שמקורם בתרבויות המזרח ודרום אמריקה, והמשותף להם הוא יכולתם לסייע במצבי סטרס נפשי או פיזי. ביניהם אפשר למצוא את האשווגנדה, שורש אספרגוס, שוש קירח (הידוע יותר כליקוריץ), גוארנה, פטריית הקורדיספס, ג'ינסנג ועוד. האדפטוגנים מוכרים בעיקר ככדורים או טיפות הנמכרים בחנויות הטבע, אך ב־2016 נתחיל לראות אותם יותר ויותר משולבים במוצרי מזון שונים (כמו מיצי בריאות למשל) ואפילו בתכשירים לטיפוח העור.

      למה כן: כי הם יכולים לסייע במגוון מצבים, החל בחיזוק מנטלי, דרך טיפול באין אונות ועד לאמצעי להתמודדות עם ריצת מרתון.

      למה לא: כי חלקם ממש לא טעימים; כי בהוספה למזון קשה לשלוט על המינון שלהם; כי לא כל צמח מתאים לכל אדם, וצריך להתמצא בתכונותיהם כדי להבין איזה "עשב על" מתאים לכם.

       

      מסייעים במצבי סטרס. צמחים אדפטוגניים (צילום: shutterstock)
        מסייעים במצבי סטרס. צמחים אדפטוגניים(צילום: shutterstock)

         

        קמחי קטניות

        ארגון המזון והחקלאות של האו"ם הכריז על שנת 2016 כשנת הקטניות הבינלאומית, וזו סיבה טובה לחגוג אותן. כדי שלרגע לא יהיה לכם משעמם, הגיע הזמן להתחיל לצרוך אותן בפורמט חדש: כקמח. קמח החומוס מסתמן כפייבוריט גם ברשתות המזון וגם אצל הבלוגרים, ולצדו מקבלים מקום של כבוד גם קמח שעועית לבנה וקמח עדשים. הטרנדיות של קמחי הקטניות אינה קשורה לסגולות קסם כלשהן שמתגלות בתהליך הטחינה, ונראה שדווקא הפופולריות הנוסקת של ההימנעות מגלוטן היא זו שהעלתה אותם לגדולה - יותר ויותר אנשים שחיפשו תחליפים לקמח הלבן או המלא מצאו בהם נחמה מזינה.

        למה כן: כי הקטניות עשירות בחלבונים, בסיבים, בסידן ובברזל, וקמח הוא פשוט עוד דרך טובה ומהירה לשלב אותן בתפריט; כי הקמח חוסך את שלב ההשריה שכרוך בהכנת רוב סוגי הקטניות.

        למה לא: אין סיבה, רק הביאו בחשבון שבניגוד לקמח רגיל, הטעם של קמח

        העשוי מקטניות הוא כטעם הקטנית.

         

        קמח חומוס. שנת 2016 הוכרזה כשנת הקטניות הבינלאומית (צילום: shutterstock)
          קמח חומוס. שנת 2016 הוכרזה כשנת הקטניות הבינלאומית(צילום: shutterstock)

           

          אצות ים

          את האצות מכיר כל מי שאי פעם אכל סושי, אבל כעת הן כבר מוכרזות כיורשותיו של הקייל וכאחד מהצמחים המזינים ביותר שצומחים על כדור הארץ. בארץ אנחנו מכירים בעיקר את אצות הנורי, הקומבו והוואקמה, כוכבות המטבח היפני, אך בו זמנית יותר ויותר מטבחים מערביים מחפשים דרכים יצירתיות להשתמש בפלא התזונתי הזה.

          למה כן: כי הן מזינות מאוד, מכילות אומגה 3, עשירות במינרלים כמו אבץ וברזל, ידועות ביכולתן להילחם בסרטן, עשויות לסייע במצבים של אולקוס או מחלות מעי, ונוטות לספוח מתכות מזיקות לגוף כמו כספית.

          למה לא: כי בשל נטייתן לספוג מתכות חלקן כבר ספגו אותן ממי הים, והן עלולות להיות מסוכנות; כי הן מכילות כמות גבוהה מאוד של יוד, שממריץ את תפקוד בלוטת התריס ובמינון גבוה מדי עלול להוביל להמרצת יתר ולפגיעה בתפקודה. הקפידו למנן את צריכת האצות שלכם, ואם אתם סובלים מגזים או מכאבי בטן, או מסרטן בבלוטת התריס, ותרו.

           

          אחד הצמחים המזינים ביותר שצומחים על כדור הארץ. אצות ים (צילום: shutterstock)
            אחד הצמחים המזינים ביותר שצומחים על כדור הארץ. אצות ים(צילום: shutterstock)

             

            ייעוץ מקצועי: נירה אולנד, דיאטנית קלינית, "הדיאטנית הירוקה"; אייל שפרינגר, מטפל ברפואה סינית ואחראי תחום תזונה אינטגרטיבית ביחידה לרפואה משולבת־משלימה למטופלים אונקולוגיים, המרכז הרפואי תל אביב

             

             
            הצג:
            אזהרה:
            פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד