אחרי עשור שבו שלט הסקיני ביד רמה ושרד כמה וכמה ניסיונות הדחה, עושה רושם שאפשר כבר ממש לגעת בתחילתה של המהפכה: כל המגזינים הבינלאומיים וכל הרשתות הנחשבות מציגים את מה שנקרא בשפת הרחוב Mom Jeans, או בקיצור – MJ.
השם הלא כל כך סקסי, לכאורה, הומצא באותה תקופה שבה הסקיני היה בשיאו, והגזרות הישנות נראו כארכאיות וכנחלתן של אמהות לא מעודכנות. אממה, אם נחשוב על זה רגע – המאמות של היום די לוהטות, וכיום כל בלוגרית ומלכת סטריט־סטייל שמכבדת את עצמה לובשת אך ורק MJ.
אז מהם המאפיינים של הג'ינס הזה? תחשבו למשל על ליוויס בגזרות 501 ו־505, שנחשבו לשיא הקוליות בשנות ה־90, ועם עלייתו של הסקיני צללו אל תהומות חוסר הרלוונטיות. קו המותן – גבוה, טיפטיפה מעל הפופיק, הרוחב – כמעט כמו זו של הבוט־קאט, וקו הסיום – רצוי שיהיה במראה מעט בלוי (בלוי זה המתוקתק החדש, אגב), כלומר נראה לא גמור ופרום.
אה, ועוד משהו
מביני דבר יטענו כי הסקיני עם כל הלייקרה והסטרץ' והקרעים המזויפים הוא בכלל לא ג'ינס. למה? כי ג'ינס אמיתי אמור להיות מ־100 אחוז כותנה והרבה יותר קשיח, כמו במקרה של ה־MJ, שמתרכך עם הזמן ומשתבח עם כל לבישה וכביסה. הסקיני הוא בעצם צל צילו של הדבר האמיתי.
1. H&M, מחיר: 249 שקל; 2. דיזל, 980 שקל; 3. טומי הילפיגר, 749 שקל; 4. זארה, 199 שקל; 5. LEE, מחיר: 499 שקל
