כך תמנעו חרם בכיתה: כדי שקבוצה לא תלך לאיבוד - היא צריכה אח גדול

חרם הוא התנהגות טבעית של קבוצה ולכן מיכל וימר מציעה שתשימו לב שלכיתה של ילדיכם יש מבוגר אחראי שעוזר לכוון את הילדים. ולא, לא כמו ב"האח הגדול"

מיכל וימרפורסם: 14.03.16 09:00
ציור של ילד, עם סימנים רבים למקובלות חברתית
ציור של ילד, עם סימנים רבים למקובלות חברתית

זה היה בכיתה ה' כשעשו עלי חרם. יום לפני זה קיבלתי מכתב איומים הביתה משתי בנות בכיתה. במכתב היו המון "הבטחות ואיחולים" ואני זוכרת כילדה בת 11 שנבהלתי מאוד. ההורים הציעו לפנות למורה ולעדכן אותה. המורה כנראה ניהלה שיחה עם אותן בנות ולמחרת זה קרה – נכנסתי לכיתה, אמרתי שלום ומי שהיו שם סובבו את הראש. אני זוכרת את הרגע הזה כרגע של שקט מפחיד, זוכרת את התחושה שקשה לי לעמוד על הרגליים ובעצם כל העולם מצטמצם לנקודה קטנה אחת בה עומדת אני והם עם הגב אלי. ודממה.

 

אחרי זה אני כבר לא זוכרת מה היה באותו היום וגם לא איך כל הנושא נפתר. למעשה, אני לא זוכרת שום דבר מאותה השנה חוץ מהרגע הזה.

 

חרם הוא התנהגות טבעית של קבוצה, עם כל הכאב שבדבר. קבוצה היא כוח. היא מחפשת באופן טבעי את החזק והחלש, את המוביל והמובל וזו פוליטיקה לכל דבר. כדי שהיצור הזה שנקרא קבוצה יוכל להתקיים, חייבים להיות בו תת קבוצות וקישורים שונים ביניהם – קישורים של חברות, רכילות, משחקי כוח ועוד.

 

בתוכנית "האח הגדול" אפשר היה לראות את כוחה "המופלא" של הקבוצה, את היכולת שלה לנוע, לשנות דעות, לשכנע ולהשפיע. היכולת החזקה ביותר של קבוצה היא היכולת שלה להשתמש בחברים בה למטרות הקבוצה, ולהוקיע מתוכה כל מי שלא זורם עם מטרת הקבוצה וההגדרה שעל הבסיס שלה היא הוקמה.

 

כדי שקבוצה לא תאבד עצמה לדעת היא צריכה אח גדול! מישהו מבחוץ שיעצור את מלחמת השוורים ויאפשר לכל אחד לשאול את עצמו למה הוא עושה את מה שהוא עושה? השבוע, את האח הגדול עניין משהו אחר – רייטינג ודם והוא השיג את המטרה הזו. אבל באמצע נותרו הרבה אנשים שישארו עוד הרבה זמן עם המחשבות איך הגיעו לאן שהגיעו.

 

גם קבוצה של ילדים צריכה אח גדול, מורה גדולה שתדע שלא לחזק את החזקים ולהחליש את החלשים, שתערבב בין הקבוצות ובין התפקידים שכל אחד לקח על עצמו.

 

הבעיה היא שבדרך כלל החרם שקט וקשה להבחין בו. הציורים במקרים האלה, יכולים להיות כלי להבנת עולמו הפנימי של הילד והחוויות החברתיות שהוא עובר.

  

ציור של ילד, עם סימנים לחרם חברתי
    ציור של ילד, עם סימנים לחרם חברתי

     

    מהם הסימנים לחרם חברתי?

    • רגרסיה ברמת הציור שהילד צייר בה עד אותה התקופה.
    • הימנעות מצביעת כל שטח הציור והשארת אזורים רבים לבנים וריקים.
    • ציור אלמנטים קטנים באופן קיצוני.
    • מיקום אלמנטים שונים בשולי הדף וקרוב לתחתית.
    • השמטת חלקים מהציור השלם (למשל, פרח ללא עלי כותרת).
    • סירוב פתאומי לצייר.

     

    מהם הסימנים למקובלוּת חברתית?

    ציור עשיר במגוון צבעים.

    • רמת ציור התואמת לגיל הילד.
    • יצירת קישורים מקוריים בין אלמנטים בציור.
    • העשרת הציור במגוון צורות.
    • בחירת נושאים מקורית וייחודית.
    • תנועה זורמת וקלילה על הדף.

     

    מה לעשות כשיש סימנים לחרם חברתי על הילד שלך?

    1. דברו עם הילד ועודדו אותו לשתף אתכם במצב:
      השתדלו להיות לצדו ולא למהר לזעוק על העוול שנעשה לו. כרגע הוא צריך תמיכה מכם ולא שתלחמו במקומו את מלחמותיו.
    2. תמכו בתחושות הבדידות והניכור שהוא מרגיש:
      עזרו לו לנסח עבור עצמו מה הוא מרגיש ועל מה ומי הוא כועס? אם יידע לנסח עבור עצמו את תחושותיו, יתכן ויוכל בקלות רבה יותר לפעול לשינוי המצב.
    3. ערבו את הצוות החינוכי באופן ששומר על הילד:
      חשוב לעשות את זה באופן דיסקרטי. לפנות לאוטוריטה הגבוהה היא לא תמיד הפתרון החכם חברתית, אבל אם יש מורה טובה, היא תדע להעלות את הנושא באופן עקיף ולעורר דיון בעניין.
    4. עודדו את הילד לפנות בעצמו לצוות החינוכי לשם עזרה:
      בכלל בחיים ובפרט במקרים כאלה, למדו את הילד שלכם לדבר בקול רם ולפנות לעזרה כשצריך. גם בצוות החינוכי אפשר לחשוב ביחד עם הילד לאיזו מורה כדאי לפנות ועל מי הילד סומך יותר?
    5. בדקו מה בהתנהגותו של הילד "מושך אליו" את האש החברתית הזו:
      בדרך כלל מדובר בילד שמוכן להילחם על הצדק, אוהב להוביל, לבצע את המשימות בדרכו שלו וכל זה כשהוא לא מודע למחיר החברתי הגבוה שהוא משלם.
    6. אל תדברו עם הורי הילדים האחרים:
      ברוב המקרים זה לא עובד. יש הורים שייקחו מהר את התפקיד של הוכחת הילד שלהם שהוביל את החרם, הילד אפילו יקבל עונש – אבל למחרת הוא כבר "יסגור חשבון" עם הילד שגרם לאמא שלו לכעוס עליו. במקרים אחרים, ההורים לא אוהבים לשמוע שמישהו מאשים את דרך החינוך שלהם ואת ילדם כך והם יכולים להשיב מלחמה או להציג לילד את העניין בביטול.
    7. אל תדברו במקום הילד עם הילדים האחרים:
      זה עלול להרע את הסטטוס החברתי שלו. אולי הילדים יתנהגו יפה כשאתם תדברו איתם, אבל אחר כך הם ילעגו לו על הפנייה להוריו.

     

    מיכל וימר (M.A), תרפיסטית באמנות, מנהלת מסלול לימודי תעודה במרכז לפענוח ציורי ילדים והדרכת הורים יצירתית.

     

     

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    תרפיסטית באמנות בגישה פסיכואנליטית (M.A), מנהלת מסלול לימודי תעודה בפענוח ציורי ילדים והדרכת הורים יצירתית, מחברת "המדריך השלם לפענוח ציורי ילדים" ויוצרת ערכת הקלפים "מעגלי שיח". בעלת קליניקה לטיפול רגשי פסיכואנליטי למבוגרים ובני נוער.