טליה ויינברגר: "נאנסתי בגיל 20 על ידי בחור שהכרתי בצ'אט"

בת 35, רווקה, מאסטר בשיטת טיפול NLP ומומחית לטיפול בטראומות וחרדות; מקימת המרכז לטיפול אלטרנטיבי בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, ילידת קיבוץ עין חרוד איחוד

לאשה פרויקט לא שותקות טליה ויינברגר
כתבת: שרון רופא אופיר, צילום וידאו: שי רוזנצוויג, צילום סטילס: יונתן בלום, עריכה: אייל צרפתי

"הייתי קיבוצניקית בת 20 כשהתחיל הטרנד של שיחות צ'אט באינטרנט. עבורי זה היה חלון לעולם הגדול. יכולתי לשבת שעות ולדבר עם אנשים. כך גם הכרתי את הגבר שאנס אותי - צעיר חיפאי בן 28".

 

"התכתבנו במשך כמה שבועות, עברנו לשוחח בטלפון והוא שלח תמונה במייל. הוא נראה לי נחמד וקבענו באמצע הדרך, ברמת ישי. סגרנו שניפגש בתחנת דלק ומשם נזרום. עליתי לרכב שלו. האמת היא שמעולם לא חששתי שמישהו יאנוס אותי. תמיד חשבתי שאני נראית רע, שמנה, ביטחון עצמי ברצפה. מי ירצה לאנוס אותי?".

 

"בהתחלה לא חשדתי בכלום, אבל אחרי כמה דקות של נסיעה הבנתי שקורה פה משהו. הוא עצר את הרכב באחת השכונות של רמת ישי. אני זוכרת שמצד אחד היו שיחים ומצד שני היה פח צפרדע ענק. בשנייה שהבנתי שמשהו לא בסדר קפאתי. נכנסתי לסרט שיש לו בתא המטען אקדח ושאם אתנגד הוא יהרוג אותי. כאילו יצאתי מהגוף שלי והסתכלתי על הכל מלמעלה. הוא יצא מהרכב והגיע לצד שלי. אמרתי לו שאני לא רוצה, אבל כל מה שעבר לי בראש זה שהוא יהרוג אותי, ושאם אמות אמא תישאר לבד. ניסיתי להתנגד בקטנה. הוא העביר אותי לספסל האחורי, התחיל להפשיט אותי. עד היום יש לי כתם שחור ענק בזיכרון, אני רק זוכרת כאב וגועל".

 

טליה ויינברגר. (צילום: יונתן בלום)
    טליה ויינברגר.(צילום: יונתן בלום)

     

    "הוא החזיר אותי לתחנת הדלק, יצאתי ולא הבנתי מה קרה פה עכשיו. לרגע עלתה בי מחשבה לנסוע למשטרה ולהתלונן, אבל אז הבנתי שהם יצטרכו לבדוק אותי ושלא יהיו לי הכוחות לזה. נבהלתי רק מלחשוב על הדברים. סירבתי להגיד לעצמי שעברתי אונס".

     

    "הגעתי לחדר שלי בקיבוץ. אני לא יודעת כמה שעות הייתי במקלחת, אבל אני זוכרת שכל הסבון שהיה בכלי נגמר. במשך שלושה ימים אמרתי לאמא שאני חולה, לא היה בי כוח להתמודד מולה. אחר כך חזרתי לעבודה במפעל שבקיבוץ, והרגשתי שאני לא מסוגלת לתפקד. התקשרתי לקו החם של נפגעות תקיפה מינית.האישה בצד השני של הקו שאלה שאלות, ואני עונה ביובש. בסוף השיחה היא אמרה 'את מבינה שנאנסת'. הייתי בהלם וניתקתי את השיחה. שבוע לאחר מכן נפגשתי עם חברה, פרצתי בבכי מטורף ושיתפתי אותה. היא נשמה גדולה שהצליחה להכיל אותי ושכנעה אותי לספר לאמא. מאותו רגע האונס הודחק לחצי שנה".

     

    "ואז חברה אחרת סיפרה שבילתה עם בחור הזוי מחיפה. קול פנימי אמר לי שמדובר באותו אדם. כשהראיתי לה את התמונה היא הייתה בשוק. אותה הוא לא אנס, אבל אצלי זה הציף הכל. החלטתי להגיש תלונה במשטרה. הראיתי להם את התמונה, והוא זוהה במערכת שלהם. ביקשו שאערוך איתו עימות, אבל נפשית לא הייתי מסוגלת לעשות את זה. כשלקחו אותי לשחזר את האונס, קרסתי. החלטתי לברוח".

     

    "בימים הבאים התרסקתי. אכלתי המון, עליתי במשקל, התחלתי לצרוך גראס על בסיס קבוע ובסוף ברחתי לארצות הברית לחצי שנה. עד היום אין לי מושג מה קרה עם התלונה שהגשתי".

     

    "בגיל 24 הגעתי למשקל של 134 ק"ג. התחתנתי, חיי הנישואים לא היו פשוטים ואחרי שלוש שנים נפרדנו. אז הבנתי שיש לי בעיה. פתאום צפו דברים שקרו לי בילדות, צצו פלאשבקים מסיטואציות שקברתי שנים. הבנתי שעברתי התעללות מינית על ידי אדם שהתגורר בעבר בקיבוץ. פתאום נזכרתי: אני ילדה בת שמונה או תשע, הוא מבוגר ממני. היה לנו משחק שהוא נוגע בי ואני נוגעת בו. זה קרה לפעמים בחדר שלו ולפעמים מתחת לבית, ואני זוכרת שתמיד הוא הפר את החוקים ונגע בי יותר ויותר וזה כאב כל כך".

     

    "כשהגעתי לטיפול בשיטת NLP בגיל 30, הבנתי שאני בפוסט טראומה. התחלתי ללמוד לטפל בשיטה. ירדתי כ־60 ק"ג והבנתי מה הייעוד שלי. הטיפול הציל לי את החיים. אני נמצאת היום במקום הכי טוב שהייתי בו אי פעם ויש עוד דרך לעבור. אני עוד לא אמא, אני לא נמצאת בזוגיות, אבל הגעתי למצב שאני נהנית מסקס וזה דבר כביר. היום אני אומרת תודה, השיטה הפכה אותי למה שאני. בגלל זה אני מטפלת כזו טובה. אני מרגישה שנבחרתי בגלל מי שאני, שעברתי את הטראומות כדי לעזור לאחרות. זו השליחות האדירה שלי".

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד