"גדלתי בבית חרדי, וכילדה עברתי טראומה על רקע מיני שהותירה בנפשי צלקות שלא הגלידו. בשנות הנעורים סבלתי מתחושת ריקנות קשה, שאלתי את עצמי המון שאלות על משמעות החיים וכתבתי המון. באותה תקופה אכלתי ללא הכרה, ובעיקר ביקשתי להפסיק לחיות. היה לי רומן גדול עם אלוקים, אמרתי לעצמי - ככל שאתחזק דברים ייפתרו, אבל הדברים לא נפתרו".
"בגיל 21 הגעתי לרב שעמד בראש מרכז טיפולי ובעצמו טיפל באנשים. הוא טען שלמד פסיכותרפיה. אמרתי לו שאני במשבר. הוא הפנה אותי למטפלת שאמרה לי, 'הכל בסדר, את אדם בריא, לכי הביתה'. חזרתי אליו ואמרתי שאני לא רוצה לוותר על החיים. התחלתי להיות מטופלת שלו על בסיס שבועי במשך שלוש שנים וחצי. כשבחורה צעירה חרדית באה לרב חשוב, היא מאמינה לו. היא מאמינה בו".
"שיתפתי אותו בכל, דיברתי איתו על הקושי להאמין, סיפרתי לו עד כמה אני סובלת בחיים האלה, שיתפתי אותו בכל סודותיי. הוא קיבל לידיו את כל קלפי הנפש שלי. סיפרתי לו על הפגיעה המינית בילדות, הפחד מגברים, הפחד מהתמסדות, רגשי האשמה מול אלוקים. הוא הקשיב והכיל, דיבר איתי על רוחניות, על אהבת אלוקים, על מעמדו הרם, לכאורה הציל אותי מהשאול שבנפשי.
"אבל עוד לא הבנתי שאני הופכת לשבויה בידיו, יושבת בחדר סגור כשהוא טווה סביבי את הקורים שלו. זה לקח שנתיים. בסוף אחד המפגשים הוא קם וחיבק אותי. יצאתי משם והייתי בשוק. באותו לילה הוא התקשר אליי ושאל אם מה שקרה בינינו היה אמיתי. לא הבנתי. לקחתי את זה קשה מאוד, הרגשתי שאני בבית כלא - מצד אחד לא יכולה לספר על זה לאף אדם, מצד שני הייתי זקוקה למושיע שלי. חזרתי אליו".
"במהלך הפגישה בכיתי בהיסטריה. המשכתי לשתף אותו במכאוביי והוא המשיך לגעת בי במקומות אינטימיים ואמר שהוא מלטף אותי כמו שאב מלטף את בתו. הוא גרם לי להאמין שהוא האב ששומר עליי. תמיד נהג לומר, 'אעשה כל מה שתרצי, כל מה שאת רוצה אני אביא לך'. אמרתי לו שיש לי תחושה לא טובה. כך זה נמשך שנה וחצי. בשלב הבא הוא הציע לי לקיים איתו יחסים - בשבילי כמובן, לא בשבילו. ואני עוד לא הבנתי. ואז הוא סיפר לי על פנטזיה מינית שלו, ושם משהו בי נשבר. התעוררתי. כבר לא יכולתי להכיל יותר, לא הבנתי איך יכול להיות שהמציל של חיי פוגע בי".
"נתקפתי חרדות קשות ופניתי לטיפול בדיקור סיני. באחד הטיפולים המטפלת הבחינה שמשהו קורה, החלטתי לשתף אותה וסיפרתי לה הכל. זו הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את עצמי מספרת את הסיפור. היא אמרה מיד שאני חייבת להפסיק את הטיפול אצלו והכריחה אותי ללכת אליו ולהתעמת איתו, היא קלטה שרק כשאעמוד מולו אבין".
"בהמשך החלטתי להתלונן במשטרה. הבנתי שהוא מסוכן. פחדתי שאם הוא פגע בי הוא עלול לפגוע בבנות נוספות. בתחילה הוא נעצר לארבעה ימים ונאסר עליו לטפל באנשים במשך חצי שנה. כרגע התיק נמצא בפרקליטות. מלבדי יש שתי מתלוננות נוספות. לפני כמה ימים נקראתי למשטרה להשלמות חקירה".
"בתהלים יש משפט שאומר 'ממך אליך אברח', וזה מה שקרה לי - ברחתי ממנו אליו. מאז חלפו שנתיים וחצי. אני נמצאת בטיפול אצל פסיכולוגית מדהימה, ההורים שלי תומכים בי על אף הקושי לעמוד מול הקהילה שאנו חיים בה.
"החלטתי להיחשף כי לי אין שום סיבה להתבייש. לפני כשנה סיפרתי את הסיפור שלי בתוכנית 'עובדה'. המקום הכי קשה בנפש הוא בינינו לבין עצמנו. אסור לשמור בבטן. החשיפה או השיתוף בסוד - הם הכרה בפצע. אי אפשר לטפל בפגיעה אם אתה מחביא אותה. כשאתה שומר סוד, מעגלי הפגיעה הולכים ומתרחבים בכל תחומי החיים, ועד שלא תטפל במקור הכאב הוא רק ילך ויחמיר".
"לצערי, בחברה שבה אנו חיים, הפוקוס הוא על התוקף ולא על הקורבן. הגיע הזמן שנבין שאנחנו, שנפגענו - הרבה יותר ממה שחושבים - זכותנו לתת מקום לכאב. כל היום אני שומעת 'תתקדמי, החיים יפים', אבל אי אפשר להתקדם בלי לעבור דרך הכאב, אין קיצורי דרך. היום אני כבר יודעת שיש חיים שלמים ומלאים אחרי שחווים תקיפה מינית".
