אין גיל לאהבה: אחרי 63 שנות זוגיות
התאלמנה והתאחדה עם אהוב ישן

גילה גרבובסקי בת ה־93 חזרה לאחרונה לאהבת נעוריה, ואז התברר שבעלה ז"ל עבד איתו כל השנים באגד. ומה המסר שלה לנשים? "אתן רוצות מישהו? פשוט תגידו לו!"

גילה גרבובסקי: "לפני שאני מגיעה לבקר את רם בנורדיה אני מתגנדרת. חשוב לי שכל האלמנות שם ידעו שלרם לייבוביץ יש חברה וקוראים לה גילה!"  (צילום: עדי אדר)
גילה גרבובסקי: "לפני שאני מגיעה לבקר את רם בנורדיה אני מתגנדרת. חשוב לי שכל האלמנות שם ידעו שלרם לייבוביץ יש חברה וקוראים לה גילה!" (צילום: עדי אדר)

"נולדתי ביולי 1922 בבנימינה. הוריי, בצלאל והדסה לוי, היו ממקימי המושבה, והבית שלנו נבנה באמצעות כספי תרומות שהעניק למושבה הברון רוטשילד. הבית, אגב, נשאר עד היום כפי שהיה.

 

"כמו רבות מחברותיי למדתי עד כיתה ח' ומכיוון שלהוריי לא היה כסף לשלוח אותי לגימנסיה, התחלתי לעזור בעבודות הקטיף. בכל יום אחרי העבודה

ישבנו, חברותיי ואני, על אבן מרובעת שהייתה סמוכה לבית הוריי והתבוננו על הנערים שעבדו בשדות - בעונת הבציר והקטיף היו מגיעים בחורים חסונים מזכרון יעקב, חדרה, פרדס חנה ויישובים נוספים לעבוד אצלנו בחקלאות. הסתודדנו וצחקנו כמו כל חבורת נערות בנות 17. באחת הפעמים לכד את עיניי בחור צעיר. עזבתי את החברות, ניגשתי אליו ודיברנו רק שנינו. הוא היה מגדרה וסיפר שבקרוב הוא מתגייס לבריגדה וכפי הנראה יישלח לאיטליה. זו הייתה אהבת נעורים קצרה, ולאחר שעזב את בנימינה לא ראיתי או שמעתי ממנו יותר.

 

"את מנחם, בעלי ואב ילדיי, הכרתי כעבור שנה כשהגיע עם חבריו לרקוד ב'קפה גולדברג' המיתולוגי. מנחם היה מנתניה ושימש נהגו של עובד בן עמי, ראש עיריית נתניה. באותה תקופה עבדתי במפעל יהלומים בנתניה וגרתי אצל דודתי בעיר.

 

"מנחם נהג להגיע ברכבו של ראש העיר למפעל. מספר לוחית הרישוי היה 123, ובכל פעם שמנחם הגיע, אחד העובדים היה צועק: 'אחת, שתיים, שלוש, לגילה אין עבודה בראש'. בחנוכה, שנה לאחר שהכרנו, יצאנו לרקוד, ומנחם אמר: 'בפורים אנחנו מתחתנים', וכך היה.

 

"החתונה נערכה בבית הוריי, ואמי ארגנה את הכיבוד עם השכנות. התרגשתי מאוד שראש עיריית נתניה ואשתו הגיעו לשמוח איתנו.

הייתי נשואה למנחם במשך 63 שנים נפלאות ונהדרות. הוא היה חבר אגד ולא הפסקנו לטייל בארץ ובחו"ל. מנחם התעקש שאוציא רישיון נהיגה ותמיד דאג שאראה מוקפדת. כשהוא חלה עברנו לגבעת עדה, לגור ליד הילדים. טיפלתי בו במסירות ובאהבה עד יומו האחרון.

 

"כאלמנת גמלאי אגד הוזמנתי לאירועים המיוחדים שמארגנים בסניף - טיולים, הרצאות, מסיבות וציון ימי הולדת משותפים. באחד מאירועי הסניף, שהתקיים כשנתיים לאחר פטירתו של מנחם, צדה את עיניי מודעת אבל שבה היה כתוב שהנהלת הסניף משתתפת בצערו של רם לייבוביץ על מות אשתו.

 

"מיד זכרתי את שמו של הבחור מאותה אהבת נעורים. ביקשתי מאחראי הסניף שיראה לי מי הוא רם. כעבור כמה דקות הוא חזר עם רם והכיר בינינו. שאלתי אותו: 'אתה זוכר אותי? גילה מבנימינה'... והוא עשה עצמו כאילו לא זכר. אמרתי לו, 'די רועש פה. אי אפשר לדבר. בוא נרד למטה, נשתה קפה ונזכיר זה לזה את מה שהיה'. מתברר שרם היה חבר אגד כל השנים והיה מסונף לסניף גדרה. כשעבר לגור בנורדיה הצטרף לסניף שלנו, סניף נתניה.

 

"שתינו קפה ושוחחנו. כעבור שבוע הוא התקשר ומאז אנחנו יחד. בפעם הראשונה שנסעתי לבקר אותו, רם הוציא מתוך קופסה תמונה ישנה שבה מצולמות אחותי ואני, ישובות על אותה אבן מרובעת בכניסה לבית הוריי... הבנתי שהוא הוא כן זכר אותי, אבל בחר לשחק כאילו לא.

 

"בני המשפחה שלי קיבלו אותו בשמחה ובני משפחתו של רם נהדרים! הם אוהבים אותי ושמחים שאנחנו יחד. אנחנו ממשיכים להגיע לכל פעילויות הסניף שמוצעות לנו, טיולים, סרטים והצגות. כשחגגתי יום הולדת 90, הזמנתי את הילדים שלי, ליאורה ועמי, ובני זוגם, ויחד עם רם נסענו לטיול מהנה במיוחד באיטליה.

 

"לפני שאני מגיעה לבקר את רם בנורדיה אני מתגנדרת. חשוב לי שכל האלמנות שם ידעו שלרם לייבוביץ יש חברה וקוראים לה גילה! יש לנו שם זוג חברים שאיתם אנחנו משחקים רמי.

 

"הסוד לזוגיות מוצלחת? אנחנו נפגשים רק בסופי שבוע, פעם אצלי ופעם אצלו. אהבה מוסיפה בריאות וטעם לחיים. כיף לי להיות איתו וכיף להתגעגע אליו כשהוא איננו".

 

שורה תחתונה:

"כשמדליקים גפרור הוא נדלק ברגע, אבל הוא לא דולק הרבה זמן. נשים יקרות, אתן רוצות מישהו? פשוט תגידו לו!"

 

______________________________________________

 

מה הסיפור שלכם?

אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו- צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: sipur@laisha.co.il 

 

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד