צילום: שי יחזקאל

מיכאלה ברקו: אף אחד לא יכול להעצים אותנו, רק אנחנו יכולים

מדוגמנית-על למאמנת הוליסטית: מיכאלה ברקו מסבירה איך להימנע מתסריטי כישלון שהוטבעו בנו בעבר, איך להציב מטרות ולעמוד בהן - ולהישאר מאוזנים

אני בחרתי בתפקיד אמא, שהוא התגשמות כל חלומותיי. בתפקיד שבחרתי יש פלוסים ויש מחירים (צילום: דודי חסון)
אני בחרתי בתפקיד אמא, שהוא התגשמות כל חלומותיי. בתפקיד שבחרתי יש פלוסים ויש מחירים (צילום: דודי חסון)

 

שלוש דקות אחרי שנכנסתי לביתה של מיכאלה ברקו כבר ישבתי במטבח המרהיב עם צלחת גדושה כל טוב לפניי, כשבעלת הבית לא מפסיקה לשאול אם טעים לי, מה עוד בא לי לאכול ואיך בדיוק אני שותה את הקפה שלי. ואם זה לא מספיק, תוך כדי סמול טוק ראשוני וברגע שהתברר לה שאני מתלבטת מה ללבוש לאירוע חשוב, ברקו פשוט הציעה לי שנעלה לחדרה ונפשפש בארון הבגדים שלה.

 

אבל ברקו היא לא רק נדיבה ומפנקת עם כל הלב אלא גם יודעת להקשיב ואף להציע אבחנות מעניינות ומדויקות. ובדיוק את התכונות האלה היא מנתבת לקריירה הפחות מוכרת שלה כמאמנת הוליסטית.

 

"תמיד אהבתי את התחום הטיפולי", היא מספרת. "התואר הראשון שלי בכלל היה בתקשורת, אבל במקביל תמיד עשיתי לעצמי כל מיני טיפולים כמו פסיכולוגיה או קואוצ'ינג. לפני 13 שנים נחשפתי לדרמה תרפיה והחלטתי לעשות בזה תואר שני, וככה נכנסתי לתחום הטיפולי. אחרי שסיימתי את הלימודים נחשפתי לעוד שיטות, ביניהן NLP, והחלטתי להתמקד באימון הוליסטי".

 

מה זה בדיוק אימון הוליסטי?

"זה בעצם קואוצ'ינג סטנדרטי בתוספת מרכיבים של חיבור גוף־נפש כמו דמיון מודרך. באימון ההוליסטי אנחנו מאמינים שהאדם בא אלינו כמכלול, שיש לו הכל ולא צריך לשנות אותו. תפקידנו הוא לעזור לו להגיע מנקודה א' לנקודה ב'. אני לא יודעת על בן אדם יותר ממה שהוא יודע על עצמו, אבל אני יודעת להזכיר לו את מה שהוא שכח שקיים אצלו. אני מזכירה לאדם שנמצא מולי שלכל צורת חשיבה יש עוד הרבה אפשרויות, עוד דרכי הסתכלות, עוד משקפיים לחבוש".

 

את התהליך שברקו, 45, עוברת עם המתאמנים שלה, היא מכירה היטב גם מהזווית האישית. מי שהייתה דוגמנית־העל הישראלית הראשונה וכבשה יותר מ־50 שערים במגזינים ברחבי העולם (וגם כיום ממשיכה לדגמן כפרזנטורית של חברת האופנה "עונות"), נמצאת כבר הרבה שנים בתהליך של התבוננות פנימית והסקת מסקנות, מדייקת את עצמה שוב ושוב במטרה לחיות חיים מלאי כוונה ומשמעות, להגשים מטרות ולהצליח. היא אישה שלא מפחדת לטעות וללמוד מהטעויות, אבל גם לא מפחדת להצליח, ובגדול.

  

מהם מושגי היסוד של האימון ההוליסטי וכיצד הם משיקים לחיים שלך?

 

תפקיד

"יש בחיים תפקידים שאת מקבלת, למשל 'בת בכורה' או 'ילדת סנדוויץ''', ויש כאלה שאת לוקחת על עצמך, כמו 'אמא' או 'דוגמנית'. כשאנחנו מרגישים תקועים, זה סימן שבחרנו תפקיד שלא משרת אותנו. אולי הוא שירת אותנו פעם, אבל עכשיו כבר לא, וברגע שניקח תפקיד אחר, לא נרגיש יותר תקועים. אני מאמינה שכל אחד יכול להמציא את עצמו מחדש בכל גיל, לבחור תפקידים חדשים ולהיפטר מישנים. לפעמים השינוי נעשה בשנייה ולפעמים מדובר בתהליך".

 

התפקיד שלי

"אני בחרתי בתפקיד אמא, שזה התפקיד שאני הכי אוהבת והתגשמות כל חלומותיי. בכל אחד מארבעת ההריונות שלי עליתי 40 קילו, וכשהייתי מגיעה למקום כלשהו, ברגע אחד הפכתי מזאת שמתלחששים עליה 'הנה הגיעה הדוגמנית' לזאת שאומרים עליה 'וואו, תראו מה נהיה ממנה, איך היא השמינה'. בתפקיד שבחרתי יש פלוסים ויש מחירים, והייתי מוכנה לשלם את המחירים כמו השמנה של 40 קילו בשמחה ובאהבה בשביל להיות בתפקיד חיי, להיות אמא".

 

 

סרטים

"סרטים הם האמונות שלנו, מה שאמרנו לעצמנו כל כך הרבה פעמים בראש עד שזה נהפך לתסריט שלנו לחיים. למשל, אם כילדה נתקלת בכלב נובח בפראות ומאותו הרגע נכנסת לסרט שכלב זה דבר מפחיד שנושך, בפעם הבאה שתראי כלב ברחוב תיכנסי לספריית הסרטים במוח ותשלפי משם את הסרט שכלב זה דבר מפחיד. גם אם הכלב שתיתקלי בו יהיה פודל ננסי, אצלך בסרט הוא יהיה אריה שואג. מהרגע שבנינו סרט, נעשה הכל כדי לאשש אותו, לתת חותמת שהוא נכון. הסרט נהפך למציאות שלנו, ואנחנו מפענחים דברים שקורים לנו בחיים בהתאם לסרט ולא בהתאם למה שקורה באמת".

 

הסרט שלי

"בחיים שלי לא רצתי. סיפרתי לעצמי שאני שונאת את זה, שזה כואב, שזה מגעיל. אמרתי לעצמי שאני לא יודעת לרוץ, שאני לא ספורטאית ושלא אצליח. המון תירוצים של איפה ה'לא'. עיכבתי את עצמי עם המחשבות האלה, והסרט של 'לא מצליחה לרוץ' גרם לכך שלא הצלחתי לרוץ במציאות, גם אם אלף מדריכים אמרו שאני יכולה להצליח. הייתי המעכבת הכי גדולה של עצמי. לפני שנה החלטתי שזה לא יהיה הסרט שלי, שאני מחליפה לעצמי תפקיד. ברגע שהחלטתי את זה, פתאום הצלחתי לרוץ. היום אני רצה שלוש פעמים בשבוע, ונהנית מזה!"

 

 

A photo posted by MichaelaBercu (@michaelabercu) on

     

     

    שליטה

    "הרבה פעמים אני פוגשת בקליניקה אנשים שמדברים איתי במושגים של אשמה. כשאנחנו מאשימים את עצמנו או אחרים, הפעולה שננקטת היא אפס. אבל ברגע שאנחנו מחליטים לקחת שליטה ולנווט בעצמנו את ספינת החיים שלנו, המילה אשמה לא קיימת. יש לנו בין 0 ל־100 אחוזי שליטה על מה שקורה לנו, אבל תמיד יש לנו שליטה מלאה על האופן שבו אנחנו מפרשים את האירועים שקורים, וממשיכים הלאה בדרך שמקדמת אותנו".

     

    השליטה שלי

    "אני פוחדת ממעליות. אני מרגישה שכשאני נכנסת למעלית אין לי שליטה, אני נתונה לחסדי המעלית. זה התחיל כשהייתי בת 20 פלוס ונתקעתי המון זמן במעלית. היו שנים שלא הייתי נכנסת למעליות אלא עולה ויורדת ברגל גם בקומות גבוהות בגורדי שחקים. אחר כך הצלחתי לעלות אבל רק עם מלווים. ואז החלטתי לקחת שליטה. זה לא היה מהיום למחר אלא לאט־לאט. אם הייתי נכנסת לבד למעלית, תמיד היה לי ספר או תשבץ ובקבוק מים למקרה שאתקע. לאט־לאט לימדתי את עצמי להתגבר על הפחד שלי ולשלוט בו. הפחד לא נעלם, הוא קיים, אבל לא הוא מנהל אותי אלא אני מנהלת אותו. ומה שנכון למעליות נכון לכל התחומים בחיים".

     

     

    תדר

    "כשאנחנו נעולים על מטרה אנחנו רואים רק דברים שקשורים בה, וזה נקרא להיות בתדר מסוים. למשל, כשאנחנו רוצים לקנות מכונית אדומה, פתאום אנחנו שמים לב רק למכוניות אדומות. התדר שלנו, הפוקוס שלנו, צריך להיות על תחום ספציפי שהוא הכי חשוב לנו כרגע.

     

    "איך מחליטים מהו התחום החשוב? גלגל החיים הוא כמו עוגה שיש בה פרוסות בצורת משולש, וכל משולש מציין תחום אחר בחיים שלנו: קריירה, זוגיות, הורות, תחביבים, חברויות. באימון ההוליסטי אנחנו נותנים ניקוד לכל תחום בהתאם לאיך שאנחנו מרגישים כרגע לגביו, ואז מחליטים איפה הכי דחוף לשפר ולשדרג. כשנצליח להגיע לניקוד 10 שהצבנו כמטרה בתחום הנבחר, זה ייתן לנו את הכוח להעלות את הניקוד ביתר התחומים".

     

    התדר של מטופלת שלי

    "כשגרתי בלוס אנג'לס הייתה לי מתאמנת, בחורה מקסימה ואינטליגנטית, רופאת שיניים. היא אמרה לי: 'מיכאלה, יש לי בעיית משקל וכמה שזה יישמע רדוד, אם ארזה, ארגיש סיפור הצלחה וכל החיים שלי יקבלו משמעות אחרת'. עזרתי לה להתרכז בתדר ההרזיה ולזכך את המקום הזה, ולפני הכל לא להתבייש ולא לשפוט את עצמה שכך היא מרגישה. עברנו את תהליך ההרזיה כשאני תומכת בה, ובאמת, לאחר שהיא רזתה, הדבר הראשון שהיא עשתה הוא לקחת את בעלה לסוף שבוע רומנטי. מאוחר יותר זה התבטא גם בזינוק מטאורי בקריירה".

     

    העצמה

    "אף אחד לא ייתן לנו העצמה על מגש של כסף, רק אנחנו יכולים להעצים את עצמנו. לכן הנבירה בתוך העצמי מתחייבת. צריך לשאול שאלות, להבין איפה אנחנו נמצאים ולאן נרצה להגיע. בקליניקה אני מנסה לסייע לאנשים לעבור את תהליך הזיקוק וההעצמה - להיזכר בעצמם, בדברים הנפלאים שיש להם, ביכולות שיכולות להוביל אותם להשגת המטרות שלהם. זה תהליך של המון חפירה עצמית, ואני אוהבת חפירות".

     

    ההעצמה שלי

    "לפני חודש הצלחתי להפסיק לעשן. תמיד ידעתי שאם אצליח להיפטר מההרגל המגונה הזה, מהתלות שלי בסיגריה, זה יעשה לי טוב, אבל כבר הייתי אצל כל מרפא וסדנה שקיימים וזה לא עבד עלי, לא כי הם היו לא טובים, אלא מכיוון שלא שאלתי את עצמי את השאלות הנכונות. לפני חודש, אחרי תהליך נבירה ודיוק, התיישבתי מול מאפרה מלאה והזכרתי לעצמי את היכולות שלי לעזור לעצמי. אמרתי לעצמי: 'את יושבת בקליניקה, את מעבירה לאנשים טכניקות להיפטרות מהרגלים, ואת בעצמך לא מצליחה? כבר הצלחתי לרזות אחרי הריונות, להחליף מקצוע, לעבור דירות וארצות, ואת זה אני לא מצליחה?'. זה איפשר לי רגע של סוויץ' במוח, והרגשתי שהנה, זהו, אני יכולה לעשות את זה. ואחרי שאדם מצליח בדבר האחד הזה, הוא מרגיש שהוא יכול לכבוש את כל העולם".

     

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד