מה עזר לדנה להתגבר על
רצח אחותה ומחלתו של אביה?

דנה סורקין־אבינועם בחרה להתמודד עם הכאב בעזרת 'הרצגה' (שילוב של הצגה והרצאה) שכתבה יחד עם משפחתה. "החיים חד פעמיים וצריך למצות אותם"

"ענבל אמרה: 'הוא בחיים לא יפגע בי'". דנה סורקין-אבינועם (צילום: עדי אדר)
"ענבל אמרה: 'הוא בחיים לא יפגע בי'". דנה סורקין-אבינועם (צילום: עדי אדר)
"אנחנו שלוש בנות במשפחה. בעצם, מצד אחד אנחנו שלוש: ענבל (31), אני, והילה (24). מצד שני - ענבל איננה. היא נרצחה על ידי בעלה לפני ארבע שנים. מה שהכי אפיין את המשפחה שלנו לכל אורך השנים זה הביחד, וענבל ממשיכה להיות חלק בלתי נפרד מההווה שלנו גם כיום, והיא גם המוטיבציה של כולנו לבחור בחיים ובאושר.

 

"אבא, רוברטו סורקין (58) שעלה מארגנטינה, היה איש קבע. אמא, אליאן, ילידת טוניס, הייתה מזכירה בבית ספר. חיינו במצפה רמון ולפני 11 שנים עברנו לאילת. הייתה לנו ילדות מאושרת והרבה הומור בבית.

 

"לפני כשמונה שנים ענבל הכירה את דודו. הוא עבד במחסן של חברה גדולה שבה היא עבדה כמוכרת. הם היו ממש ניגודים. היא אהבה לחיות את הרגע ולבלות והוא היה טיפוס ביתי כזה. בשלב מסוים הם עברו לקריית מוצקין, לגור סמוך למשפחתו. שם הוא עבד בחברת שליחויות והיא מצאה עבודה בהנהלת חשבונות במפעל. גם אני עזבתי את אילת ועברתי למרכז עם רועי, היום בעלי, והילה עברה עם בן זוגה. אבל הקשר בין כולנו המשיך להיות הדוק מאוד ודיברנו כל יום.

 

"זמן קצר לפני מועד החתונה של ענבל אבא חלה בסרטן הבלוטות. החתונה נדחתה והתקיימה בתום הטיפולים. על פניו נראה שהכל בסדר בינה לבין דודו, אבל אז דודו התפטר מהעבודה ותקופה ארוכה היה בבית. הבנו שיש מתח ביניהם, וכשאמא הביעה בפניה חשש שהוא עלול לפגוע בה, ענבל הרגיעה אותה: 'הוא בחיים לא יפגע בי!'. באותה שיחה היא גם הבטיחה שתגיע ליום ההולדת המשותף לי ולהילה, שאמור היה להתקיים כעבור שבוע. רצינו לחגוג שבת משפחתית בלי בני זוג. רק המשפחה הגרעינית.

 

"ביום ראשון, 3 באפריל 2011, הייתי בשיעור סטטיסטיקה במכללה למינהל והשתעממתי. פתחתי את הנייד וראיתי כותרת באחד מאתרי החדשות: 'גבר בן 35 רצח את אשתו בת ה־28'. נלחצתי. התקשרתי לענבל ואחר כך לדודו. שניהם לא ענו. יצאתי מהשיעור בהיסטריה והתקשרתי לאמא ואחר כך למשטרה. רק רציתי לדעת שלא מדובר באחותי. אחרי סאגה ארוכה שמעתי את השוטרת אומרת: 'מצטערים להודיע לך שאחותך נרצחה בידי בעלה!'

 

"חיינו השתנו ברגע. במהלך השבעה ניסינו לפענח מה קרה שם, אבל לא הצלחנו. לא היו סימנים מקדימים. בנתיחה לאחר המוות התברר שענבל הייתה בהיריון.

אבא לא הגיע למשפט שנערך לדודו, כי הסרטן שב ותקף אותו כחודשיים לאחר הרצח. אני ודודתי הגענו בקביעות. במהלך המשפט התברר שענבל ודודו רבו והיא אמרה לו שאם הוא לא ימצא עבודה היא תעזוב אותו. הוא לקח סכין מטבח, בא אליה מאחור ודקר אותה שלוש פעמים. אחר כך כתב מכתב פרידה, בלע כדורי שינה, שכב לידה וכיסה את שניהם בשמיכה, ואז התקשר לאחיו ואמר: 'רצחתי את ענבל!'

 

"בסופו של דבר הלכנו על הסדר טיעון. הסכמנו להצעת הסנגור שלו שיקבל 20 שנות מאסר על הריגה. היינו מותשים והרגשנו שעלינו לאגור כוחות כדי להיות לצד אבא, שעבר טיפולים קשים.

 

"איך בכל הכאוס הזה בוחרים בחיים? בעזרת הומור, בעיקר הומור שחור. לפני כשנתיים, הרמנו הפקה משפחתית. זה התחיל בשיחת סלון בבית ההורים, שבה דיברנו על כך שאנשים מתבכיינים על זוטות ועלינו עוברים דברים איומים ולמרות הכל אנחנו מלאי אופטימיות.

 

"ואז התיישבנו, אבא, שהבריא בינתיים, הילה ואני וכתבנו 'הרצגה' (שילוב של הרצאה והצגה), שנקראת 'על החיים ועל המוות'. אבא, שלמד סדנת משחק אצל ענת ברזילי, הוא שחקן יחיד שעומד שעה על הבמה ומספר על המחלה שפקדה אותו, על רצח בתו הבכורה, על ההתמודדות עם המחלה שחזרה ובעיקר על הבחירה בחיים. הכל מסופר בהומור ובאומץ.

 

"בהתחלה, המטרה הייתה לספק לאבא תרפיה. זו בעצם ספת הפסיכולוג שלו וגם הנצחה לענבל. אבל יש לזה ערך מוסף חשוב לא פחות: הקהל מקבל פרופורציות. אנשים יוצאים עם מחסנים של אופטימיות והבנה שגם אם כאלה החיים - קח מהם את הטוב שאתה יכול לקחת.

 

שורה תחתונה

המסר שלי: עלינו להבין שהחיים חד פעמיים וצריך למצות אותם, ליהנות מהם ולחיות אותם בשלמות ובשמחה.

 

בחרו בחיים. דנה עם אביה ואחותה הילה (צילום רפרודוקציה: עדי אדר)
    בחרו בחיים. דנה עם אביה ואחותה הילה(צילום רפרודוקציה: עדי אדר)

     

    _______________________________________________________________

     

    מה הסיפור שלכם?

    אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברתם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו- צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: sipur@laisha.co.il 

     

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד