נזיפה מפרופסור רדפורד

זה לא נעים לעמוד מול מורה נערץ ולשמוע כמה אכזבנו אותו, שיש לנו פוטנציאל לא ממומש, שהיינו יכולים להיות אנשים טובים יותר מכפי שאנו. בסיפור המרכזי בסרט "כאריות לכבשים" פרופסור למדעי המדינה בשם סטפן מאלי (רוברט רדפורד) מזמן לחדרו את טוד (אנדרו גארפילד), תלמיד מוכשר שהפסיק להתאמץ. עיניו הכחולות של רדפורד חולפות מבעד לטוד ומחפשות את הצופים באולם - בעיקר אם הם אמריקאים בגיל הקולג'. פרופסור רדפורד, שהוא גם הבימאי של הסרט, עומד לנזוף בכולנו על כך שהפסקנו להילחם למען המטרות בהן אנו מאמינים או, ליתר דיוק, המטרות בהן הוא מאמין.  

"כאריות לכבשים" נראה כהצגת תיאטרון שצולמה לקולנוע. מרבית עלילתו מועברת בשלוש סיטואציות אינטימיות, שבכל אחת מהן מתקיימת שיחה בין שתי דמויות. אין חיבור דרמטי ישיר בין האירועים, אך הסרט תובע מהצופים למצוא קשר רעיוני ולהבין את משמעותו הפוליטית. הבנה זו תאפשר, כך מקווה רדפורד, לחלץ את הצופים מאדישותם לנוכח המצב הפוליטי העכשווי. השיחה בין פרופסור בוב והתלמיד טוד היא פעולת הגיוס הישירה של המורה את תלמידיו. שני הדיאלוגים האחרים מייצרים את מקרה המבחן שמעמיד בפנינו הבימאי/פרופסור.  

טום קרוז, רוברט רדפורד ומריל סטריפ. מנסה לחלץ את הצופים מאדישותם

השיחה השניה מתקיימת בין ג'אנין רות', כתבת פוליטית מנוסה (מריל סטריפ), וג'ספר אירווינג, סנטור ניאו-רפובליקני חלקלק שנושא עיניו לנשיאות. הסנטור מזמן את העיתונאית בכדי לחשוף בפניה את היוזמה הצבאית שעומדת, לדבריו, להכריע את המלחמה המתמשכת באפגניסטן. אירווינג היהיר מודה בטעויותיהם של קודמיו ובאותה נשימה מבטיח כי תוכניתו חסינה מפני כישלון ותביא לניצחון מהיר. הכתבת המנוסה מצביעה על קווי הדמיון בין האסטרטגיה המוצעת לכזו שכבר נוסתה ונכשלה במלחמת וייטנאם. היא גם חשה שאירווינג מנסה לבצע עליה מניפולציה שתהפוך אותה לכלי בשירות מדיניותו.

למרות שהשיחה בין הסנטור לכתבת מוצגת כהתנצחות שפתרונה אינו חד משמעי, הסיטואציה השלישית מפריכה את האסטרטגיה הצבאית המוצעת. במקביל לחשיפת היוזמה הצבאית על ידי הסנטור, נופלת יחידה מוטסת של צבא ארה"ב (המיישמת את עקרונות האסטרטגיה החדשה) למארב של אש נ"מ מעל הר מושלג באפגניסטן. היתקלות זו לוכדת שני חיילים אמריקאים – אריאן (דרק לוק) ו-ארנסט (מייקל פנה) על ההר ותחת מצור של כוחות הטאליבן.

התיאטרליות של הסרט מומחשת היטב בביצוע המופרך של חלק זה. המסוק האמריקני נראה כמו חלק מפרומו של משחק מחשב זול. החייל הראשון מופל במתקפה מגובה של עשרות מטרים לתוך חשכת ההר המושלג. חברו הנאמן לא מהסס לרגע וקופץ בעקבותיו לתוך החשיכה. למרבה ההפתעה שניהם לא רק שורדים אלא נוחתים במרחק של מטרים ספורים אחד מהשני.

רדפורד אינו מעסיק עצמו בזוטות כמו בימוי משכנע של אירוע צבאי. מה שמעניין  אותו הוא סימבוליזם מסורבל ומניפולטיבי. אריאן הוא שחור. ארנסט הוא היספאני. שניהם, כך מתברר, היו תלמידיו של פרופסור מאלי, ושניהם בחרו, מתוך אידיאליזם שהטמיע בהם מורם הנערץ, להצטרף לצבא ולשרת את מדינתם. מהלך מאולץ ומופרך זה אמור לחבר את הסיטואציה השלישית לשיחת המרצה-סטודנט העומדת במרכז הסרט.

רוברט רדפורד. מציב את עצמו בתפקיד בעל סמליות ברורה

הסיקסטיז התקשרו

המעמד של רדפורד כשחקן, בימאי ומייסד פסטיבל הקולנוע העצמי סאנדאנס – מוכר וידוע. למרות היות איקון אמריקני, לא נרתע רדפורד מלחשוף את עמדותיו הפוליטיות גם כשחקן וגם כבימאי. עמדתו ניתנת לאפיון כשילוב שבין ביקורתיות ואידיאליזם הכרוך בנכונות לחשוף את האמת (שהיא גם הנכונות לחשוף את מי שבוחר לשקר ואת מניעיו).

ב"מועמד" (מייקל ריצ'י, 1972) הוא גילם עורך דין דמוקרט ואידיאליסט המתמודד על משרת סנטור מול מועמד רפובליקני מניפולטיבי. ב"כל אנשי הנשיא" (אלן ג. פאקולה, 1976) היה בוב ודוורד עיתונאי אידיאליסט שחשף יחד עם קרל ברנשטיין את פרשת וטרגייט. גם בסרטים אותם הוא ביים (למשל ב"חידון האשליות", 1994) הוא חקר את ההשחתה של האמת ואובדן האידיאליזם בחברה האמריקאית.

מהו אידיאליזם בסרט זה? אחוות הלוחמים של החיילים במצור היא, ללא ספק, אידיאל נעלה. אך אלו אידיאליסטים תמימים המסכנים את חייהם למען האסטרטגיות המפוקפקות של הסנטור תאב הנשיאות. בדומה לרוחו של סרט כמו "הבופור" החיילים אינם אשמים בדבר אלא רק מי ששלח אותם.

בשונה מהחיילים, האידיאליזם אליו מנתב פרופסור רדפורד את התלמיד/צופה הוא

אידיאליזם של מורד במקור הסמכות ובמערכת, אידיאליזם הפתור ממציאת חלופה למדיניות הנוכחית. מבחינה זו הסרט נחווה כמו פנטזיה נוסטלגית של הדור אליו משתייך רדפורד, לשוב ולהחיות את רוח המרדנות הסטודנטיאלית של שנות ה-60 וה-70 בקרב הצעירים האדישים של ההווה. כאילו הסרט מצהיר בשם יוצרו "אם אנחנו יכולנו לעשות את זה, מדוע לא הם?"

אין ספק שרדפורד מונע ע"י תחושת שליחות. הוא לא רק מציב עצמו בתפקיד בעל סמליות ברורה אלא גם מצוי, ממש בימים אלו, במסע בין מוסדות ההשכלה הגבוהה היוקרתיים של ארה"ב במטרה לחשוף את הסרט ולעורר את המודעות. לרוע המזל, להט זה אינו מספיק בכדי לחפות על בעיות הבימוי הקשות, ולכפר על הפער בין היומרה לדיון חופשי ושקול, והעמדה החד-משמעית אליה מנותבים הצופים.