נכנסים לחלל העמוק, מודדים את האוורסט

 לראשונה: חללית בחלל העמוק

לראשונה בתולדות הָאֱנוֹשׁוּת הגיעה חללית לאחד הגבולות המרוחקים ביותר בחלל. החללית הַבִּלְתִּי מְאויֶּשֶׁת "ווֹיָאגֶ'ר", חצתה בחודש האחרון את גבול מערכת השמש, ובקרוב תיכנס לתוך החלל העמוק.

החללית נשלחה לחלל על ידי סוֹכְנוּת הֶחָלָל הָאָמֶרִיקָאִית נאס"א בשנת 1977, במטרה לחקור את מערכת השמש. בשנת 1979 הגיעה החללית לְכוֹכַב הַלֶּכֶת צֶדֶק, ובשנת 1980 לְכוֹכַב הַלֶּכֶת שַׁבְּתַאי. מאז 1998, ה"ווֹיָאגֶ'ר" היא הָעֶצֶם מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם שהגיע למרחק הגדול ביותר מכדור הארץ. כיום החללית הגיעה למרחק של 14 מיליארד קילומטרים מהשמש.

מלבד מצלמות וציוד מדידה מדעי, נושאת עמה ה"ווֹיָאגֶ'ר" גם מסר מתושבי כדור הארץ למקרה שתיתקל אי פעם בְּחוּצָנִים. המסר הוא בצורת כְּמוּסַת זְמַן - תקליט מוזהב, שעל גביו מוקלטות בִּרְכוֹת שָׁלוֹם ב-55 שפות שונות, דוגמאות לקולות טבעיים מכדור הארץ, כמו גם קולות של גלים, ציפורים לווייתנים ועוד, וגם דוגמאות של מוסיקה מִתַּרְבּויּוֹת שונות בארץ.

מגלים את סודות היקום

בימים אלה נִבְנֵית הַהַדְמָיָה הגדולה ביותר של הַיְּקוּם. הדגם העצום נבנה על ידי צוות בינלאומי של מדענים באמצעות מחשבי-על. זהו הניסיון הגדול ביותר אי פעם ליצור דגם מורכב ומתפתח של הַיְּקוּם. הָאַסְטְרוֹנוֹמִים מנסים ליצור שיחזור של התפתחות הַיְּקוּם במשך מיליארדי שנים, מתחילתו ועד למצב שבו הוא נמצא היום. אחת ממטרות הָאַסְטְרוֹנוֹמִים היא לברר את אחד מסודותיו המסתוריים ביותר של הַיְּקוּם: "החומר הָאָפֵל". חומר אָפֵל הוא חומר בלתי נראה, שאינו מורכב מֵאָטוֹמִים, כמו חומרים אחרים, ומרכיב כ-80 אחוזים מֵהַגָּלַקְסְיוֹת.

על פי התיאוריות המקובלות, מיד לאחר הַמַּפָּץ הַגָּדוֹל נבנו המבנים הראשונים ביקום מחומר אָפֵל קר. לאחר מכן, מבנים אלה קרסו ממשקלם שלהם ויצרו הִילּוֹת עצומות. כוח המשיכה של ההִילּוֹת הענקיות הללו משך את כל החומר "הנורמלי" ביקום, וכך נוצרו הַגָּלַקְסְיוֹת.

לדברי המדענים, הישגיו של המדע בהבנת הַיְּקוּם ב-10-20 השנים האחרונות גדולים יותר מהישגיה של הָאֱנוֹשׁוּת מראשית ההיסטוריה.

מודדים את הר הָאֶוֶרֶסְט

האם ההר הגבוה ביותר בעולם עדיין גָּדֵל? זו השאלה עליה מעוניינת לענות משלחת טיפוס סִינִית, שמורכבת ממטפסי הרים וחוקרים. המשלחת צפויה להציב על פִּסְגָּתוֹ של הר האֶוֶרֶסְט מַשּׂוּאָה, מעין מִגְדַּלּוֹר אֶלֶקְטְרוֹנִי. המַשּׂוּאָה תכלול מִכְשׁוּר מכ"ם וּמַעֲרֶכֶת נִוּוּט לַוְיָנִי (גִ'י.פִּי.אֶס). באמצעות מכשירים אלה ניתן יהיה לבדוק את גובהו המדויק של האֶוֶרֶסְט.

בשנת 1975 נמדד גובהו של האֶוֶרֶסְט על ידי מדענים סינים והמדידה קבעה כי גובהו הוא 8,848 מטרים – תוצאה הגבוהה במספר סנטימטרים מתוצאותיה של מדידה הוֹדִית משנת 1950. מדידה של צֶוֶת אָמֶרִיקָאִי, משנת 1999, לעומת זאת, מצאה שההר אפילו גבוה יותר: 8,850 מטרים. מכאן עולה השאלה: האם האֶוֶרֶסְט גדל כל הזמן? המשלחת הסינית, כאמור, תנסה בקרוב לענות על שאלה זו.

האֶוֶרֶסְט נמצא בחלק המזרחי של רכס ההרים שנקרא "הִימָלָאיָה". ההר הגבוה בעולם נמצא בגבול בין שתי מדינות - חלקו בְּנֶפָּאל וחלקו בְּטִיבֶּט. לצורך ההשוואה, גובהו של ההר הגבוה ביותר בְּיִשְׂרָאֵל, הַחֶרְמוֹן, הוא: 2,236 מטרים, כך שהאֶוֶרֶסְט גבוה ממנו כמעט פי ארבע.

אדום עולה!

רוצים לנצח בספורט? לִבְשׁוּ אדום. זו המסקנה של מחקר חדש, שנערך במהלך אוֹלִימְפְּיָאדַת אָתוּנָה 2004. במסגרת המחקר נותחו התוצאות של תחרויות בארבעה ענפי ספורט: אִגְרוּף, טַאִיקַוַנְדוֹ, הֵאָבְקוּת יְוָנִית-רוֹמִית וְהֵאָבְקוּת חופְשִׁית. בענפי ספורט אלה, המתחרים מקבלים ביגוד-מגן בצבע אדום באופן אַקְרָאִי. מתוצאות הסקר התברר, כי הספורטאים שלבשו אדום ניצחו בתדירות גבוהה יותר. סֶקֶר מִטּוּרְנִיר הַכַּדּוּרֶגֶל "יוּרוֹ 2004" העלה תוצאות דומות. חמש קבוצות אדומות הבקיעו יותר שערים במשחקים בהם לבשו השחקנים חולצות אדומות, מאשר במשחקים בהם לבשו חולצות לבנות.

בקרב בעלי חיים רבים מסמל הצבע האדום תוקפנות. כמו, למשל, הפסים הזועמים האדומים על פניו של הַמָנְדְרִיל, הקוף הגדול ביותר בְּאַפְרִיקָה, או הנקודה האדומה על בטנה של האלמנה השחורה. החוקרים חושבים כי גם אצל בני האדם, באופן תַּת-מוּדָע, הצבע האדום משפיע בצורה דומה.

אולם, אל תחשבו לרגע שהלבוש האדום מספיק על מנת לנצח בספורט. ספורטאי בעל יכולות גבוהות יותר תמיד ינצח ספורטאי בעל יכולות פחותות משלו, ולא משנה מה צבע חולצתו...

רובוטים מִתְרַבִּים

עד היום, הִתְרַבּוּת הייתה יכולת ששויכה אך ורק לְמַעֲרָכוֹת בִּיוֹלוֹגִיּוֹת. צמחים ובעלי חיים בלבד מסוגלים היו ליצור בעצמם צמחים ובעלי חיים נוספים. אולם, מעכשיו גם מכונות יוכלו ליצור "דור המשך". לאחרונה, מְהַנְדְּסִים מֵאוּנִיבֶרְסִיטַת קוֹרְנל שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית, פיתחו רובוט שיכול לייצר רובוט זהה נוסף, וכן הלאה, וכן הלאה... בינתיים, הרובוט בנוי בצורה די פשוטה, ומורכב מקוביות פלסטיק מוֹדוּלָרִיּוּת (כלומר: יחידות עצמאיות שיכולות להיות מורכבות יחד כדי ליצור מכונות מורכבות יותר. בדומה למשחק ה"לֶגוֹ"). בכל קובייה יש מְעַבֵּד ותוכנה מיוחדת שמורה לקובייה לבצע רצף פעולות מסוים כדי ליצור רובוט נוסף. הרובוט, שבנוי ממספר קוביות, יכול להתחלק, להרים קוביות נוספות וליצור רובוט חדש. מטרת המדענים אינה ליצור גזע של רובוטים שמתרבה באופן עצמאי, אלא לבנות רובוטים שיכולים לתקן ולבנות את עצמם במקומות אליהם הגישה קשה לבני אדם (כמו רובוטים המשמשים לחילוץ בבתים שהתמוטטו, למשל).

אסטרואיד נקרא על שם נער ישראלי

רוֹן נוֹיְמַן, צעיר בן 18 וחצי מֵרָמַת גַּן, זכה לכבוד גדול שרק מעטים מאוד זוכים לו: גֶּרֶם שָׁמַיִם ייקרא על שמו. אַסְטֶרוֹאִיד שהתגלה בשנת 1999 ייקרא מעכשיו בשם: רונוימן 17097. רוֹן זכה לכבוד הגדול בשל הישגיו במדעים. על הישגים אלה זכה בפרס בתחרות בינלאומית בשנת 2003, כשהיה עדיין תלמיד תיכון. רון מצטרף לרשימה מכובדת של אנשים על שמם נקראים כוכבים, כמו: אַלְבֶּרְט אַיְנְשְׁטֵין, ג'וֹן לֶנוֹן ועוד.