מדוע הקופים מצליחים בחינוך?

בעקבות תצפיות ממושכות על אוכלוסיות של קופים שהתמקדו בעשור האחרון בנושא החינוך בקרב הקופים, מצאתי את ההבדלים הבאים בין החינוך האנושי לבין החינוך בחברות הקופים השונות:

• ידע ומידע מוגבלים להם זקוקים הקופים מול "התפוצצות מידע" בחברה האנושית;
  
• בחברת הקופים מערכת חוקים פשוטה וברורה מול מערכת חוקים מורכבת ומסובכת בחברה האנושית;
  
• חברת הקופים אינה מתירנית, אלא אוכפת את כל חוקיה ביד קשה, מול חברה אנושית מתירנית, שפעמים רבות אינה אוכפת את החוק על המפרים אותו;
  
• בקרב הקופים האמהות הן האחראיות העיקריות החינוך, בעוד החברה האנושית העבירה חלקים גדולים מן החינוך ומן האחריות לחינוך לידי סוכנים מקצועיים (מערכת החינוך), אך חושפת את ילדיה גם לסוכנים דוגמת הטלוויזיה;
  
• צביעות ודו-פרצופיות שולטות בחיינו וילדינו קולטים זאת ופועלים בהתאם - שאלו את הקופים שאינם דו-פרצופיים ומצליחים בחינוך יותר מן האדם.
  

בזמן האחרון נעשו המתקפות על מערכת החינוך בישראל אופנתיות ביותר. כל מי שמקבל במה או מיקרופון תוקף, מרתיע ואף מציע פתרונות מיידיים "שאיש לא חשב עליהם קודם".

אין פלא שמצליחנים דוגמת מפקד לשעבר של חיל האוויר, ראש השירותים החשאיים לשעבר ומומחים לכלכלה, למחשבים, ועכשיו במיוחד מצליחן היי-טק ידוע, משוכנעים שהם מסוגלים לפתור את בעיות החינוך בהינף יד, והם נושאים בכליהם פתרונות פשוטים ומיידיים שאין בהם חסרונות - פרט לעובדה שמעולם לא נוסו ומציעיהם לא התמודדו מעולם עם בעיות החינוך.

מה הקשר בין קופים ומערכת החינוך בישראל?

אולם אין צורך להיתלות באילנות הגבוהים של המצליחנות וגם לא ברעיונותיה הדרוויניסטיים של שרת החינוך כדי לדעת שהחינוך בישראל, וכנראה גם בשאר העולם המערבי, נכשל כישלון חרוץ. כמי שעוסק בחינוך ובעבודה במערכת יותר מארבעים שנה (בבית הספר היסודי והתיכון, באוניברסיטה ובמכללה לחינוך במשך עשרות שנים), הוטרדתי גם אני מן המתרחש במערכת החינוך, ושאלתי לא מעט שאלות, שלרובן לא מצאתי תשובות נאותות, ובזה איני שונה ודאי מן הקוראים.

במקביל, מזה כשלושים שנה אני עוסק בתצפיות בקופים, בטבע ובשביה, וקורא ספרות רבה בתחום זה (שלשמחתי היא עשירה, מחכימה ומקצועית). והנה, הגעתי למסקנה שיש בחייהם ובהתנהגותם של הקופים היבטים רבים שאפשר ואף כדאי להשוותם לאלה של בני האדם, הכלולים עם שאר הקופים והקיפופים בסדרת הקופאים, המוכרת כסדרת הפרימאטים (Primates).

בעשור האחרון התרכזתי בחקר החינוך בקרב הקופים. את תצפיותי ערכתי בטבע, בעיקר במזרח אפריקה ובדרומה וגם קצת באסיה, באמריקה הדרומית ואפילו בגיברלטר, שבה חיה אוכלוסייה של הקוף היחיד המצוי באירופה. צפיתי במינים אחדים מוכרים ופחות מוכרים. תרומה ניכרת הניבו התצפיות בשימפנזים, בסֶבוסים, בגורילות, בבבונים ובמקוקים. התצפיות בקופי קולובוס, במנדרילים, בלנגורים ובגיבונים תרמו גם הן לעבודה, אם כי במידה פחותה.

מהו חינוך?

במילון העברי של אבן-שושן מצאתי הגדרות אחדות לערך חינוך; ואולם לדעתי הגדרות אלו אינן מספקות. מטרת החינוך היא להכשיר את החניך (הילד) לחיים בעתיד ולאפשר לו לשרוד בעזרת כישורים שרכש, להשתלב במערכות חברתיות ואף לרכוש מידע שיסייע לו בחיים העתידיים. חינוך מסוג זה קיים אצל בעלי-חיים חברתיים רבים, אף שאצל רבים מהם קיימים התנהגויות וכשרים מורשים שאין צורך לרכוש אותם באמצעות חינוך. אצל בעלי-חיים מפותחים מעטים הם הכישורים המורשים וההתנהגות האינסטינקטיבית, ולפיכך הצעירים זקוקים ללמידה ולחינוך כדי לשרוד בעולם ולהשתלב בחברה. אצל בני סדרת הקוֹפאים מועטים האינסטינקטים המורשים והקופים הצעירים זקוקים ללמידה ולחינוך רבים יותר כדי לרכוש את כישוריהם לחיים.

למידה אצל הקופים

החינוך של הקופים שונה מהחינוך האנושי בכמה היבטים: כמות הידע והמידע פחותה בהרבה מזו של בני אדם. למרות זאת יש לציין שהידע הבוטני של השימפנזים מרשים. חוקרים שבדקו ביסודיות את התפריט של שימפנזים החיים בטבע, מצאו שהם אוכלים כ-200 מינים שונים של צמחים. מחלקם הם אוכלים עלים, מאחרים פרחים, פירות ופקעות - אך כולם כלולים בתפריט שלהם (צאו וחשבו כמה מיני צמחים כלולים בתפריט שלנו, פירות, ירקות, וגם מוצרי צמחים כלחם, פסטה, קמח וטופו ותגלו שאינכם אוכלים אפילו 50 מיני צמחים, אלא אם כן תוסיפו לרשימה צמחי תבלין, וגם אז לא תגיעו למחצית המינים אותם אוכלים השימפנזים).

אם מישהו חושב שהכרת כ-300 מיני צמחים היא מבצע קל - נסו לבדוק את עצמכם. רק בוטנאים מקצועיים ואולי גם מורים לביולוגיה יכולים להתגאות בהכרת מספר כזה של מיני צמחים. אין ספק שכמה בוטנאים מכירים מספר גדול יותר של צמחים. אין ספק שהמידע המצוי בידיהם על אותם צמחים רב עשרות מונים מזה המצוי אצל השימפנזים (שאינם יודעים את שמותיהם העממיים והמדעיים של הצמחים, לא את הטקסונומיה שלהם, לא את האנטומיה, הפיזיולוגיה והביוכימיה שלהם ואפילו לא כיצד אפשר לגדלם, שכן הם עדיין ציידים לקטים שלא עברו את המהפכה החקלאית). אולם שאלו נא את מיטב בוטנאינו אם הם מסוגלים לשרוד ביער האפריקני שבו חיים השימפנזים ולהתפרנס רק על מזון מן הטבע (השימפנזים אוכלים גם בעלי-חיים) ונדמה לי שרובם לא יאמינו בכוחם לעמוד במשימה זו.

היכרות עם תנאי הסביבה - ויכולת הישרדות

דוגמה זו אינה טיפוסית לכלל הקופים. המידע המצוי בידי מיני הקופים השונים פחוּת בהרבה, אך הוא כולל היכרות עם תנאי הסביבה שבה הם חיים ויכולת לחיות ולשרוד בסביבה זו. מובן שהקופים מצוידים גם במידע על אודות אויבים ודרכי הימלטות מהם. ואכן קופים שרכשו מידע זה מצליחים לשרוד בטבע ואף ליצור מערכות חברתיות מסובכות ולתפקד בהן. עוד שני סוגי מידע חשובים רוכשים הקופים באמצעות למידה.

אחד מהם הוא התנהגות מינית (זוויגית) והשני הוא טיפול בצאצאים. רוב הקופים, ולפחות הזכרים, אינם מצוידים באינסטינקטים המורים להם כיצד לחזר ולהזדווג. כאשר הקופות הנקבות מתייחמות הן מפיצות ניחוחות מין מגרים, מפגינות התנהגות המזמינה את הזכרים להזדווג ולחלק מהן, דוגמת נקבות השימפנזה, הבבון והמקוק השחור, תפיחות מיניות אחוריות הבולטות למרחק רב בגודלן ובצבעוניותן.

הזכרים מתגרים לנוכח הנקבות המיוחמות והמזמינות אך אינם יודעים כיצד להזדווג - אלא אם כן זכו לחינוך מיני נאות בילדותם. בעדוֹת טבעיות של קופים ובעדות גדולות דיין החיות בתנאי שביה, זוכים הקופים הצעירים לראות כיצד הבוגרים מזדווגים. הם תוחבים את ידיהם ואפיהם לאבריהם של הבוגרים המזדווגים ולומדים כיצד מתבצע האקט המיני.

ההשוואה ברכישת השכלה בין קופים לבני-אדם אינה מוצלחת במיוחד. הידע והמידע שהקופים רוכשים מועטים בהשוואה לאלה שרוכש האדם. עם זאת דוגמת השימפנזים ובקיאותם בעולם הצמחים מלמדת שהם מסוגלים לרכוש השכלה רחבה ומרשימה ביותר, על-מנת שיוכלו להתמודד עם סביבת חייהם ולשרוד בה והתמודדות זו היא המוטיבציה הגורמת להם ללמוד את כל הדרוש להישרדות.

• ד"ר אבי ארבל הוא זואולוג, מרצה בכיר במכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב ועורך מדעי. פרסם ספרים ומאמרים רבים בנושאי עולם החי. מזה 30 שנה עוסק בתצפיות בקופים בטבע ובשביה, ומלמד קורסים בפרימטולוגיה.