האמריקנים התרסקו, האירופים רוצים נחיתה רכה

מאחר ובאנגליה כבר זרחה השמש, החוקרים מבריטניה צפו בהתנגשות מטלסקופים באתרים שונים בעולם. בין היתר התמקמו מדענים בריטים בהוואי, ובטלסקופ הבריטי שמידט שבאוסטרליה. רבים מהמדענים שצפו בהתפוצצות, משתתפים גם בפרויקט האירופי "רוזטה", המתוכנן להקיף ולנחות נחיתה רכה על שביט.

"דיפ אימפקט", לדבריו המדענים הבריטים, עשויה לספק תובנה רבת ערך באשר לחומר שבו צפויה הרוזטה לפגוש. החללית האירופית שוגרה בפברואר 2004 למסע בן עשר שנים, לשביט מרוחק. "דיפ אימפקט היא הכנה יפה לרוזטה", אמר ד"ר אנדרו קואטס ממרכז מדעי החלל מולארד ביוניברסיטי קולג' בלונדון.

רוזטה אינה מתוכננת להתרסק על השביט, אלא דווקא לנחות עליו ברכות. 2014, לאחר שתחלוף כמה פעמים ליד כדור הארץ, מאדים וכמה אסטרואידים ותיכנס לשלוש שנים של תרדמה, היא תתאים את מהירותה למהירות התנועה של השביט, ותנסה להנחית עליו גשושית. לכן, אומר ד"ר קואטס, כי כל תוספת לידע הקיים על פני השטח של השביטים היא חשובה.

רוזטה תשגר נחתת לעבר פני השטח של השביט. הנחתת תשלח צלצל כדי לעגון אותה בפני השטח של השביט. נחיתה רכה היא בעיה קשה בשל כוח המשיכה הנמוך של גלעין השביט. הנחתת, השוקלת 100 קילוגרם על כדור הארץ לא תשקול על השביט יותר מאשר פיסת נייר. לכן, חוששים החוקרים שגם במקרה של הרתיעה הקלה ביותר, תקפוץ החללית כמו כדור גומי. כדי למנוע זאת, מצוידות שלוש רגלי הנחתת בבולמי זעזועים מיוחדים המתאימים לפני שטח קרחוניים, המהווים את השכבה עליה תנחת.

מודלים שונים לנחיתה

"אחד מהדברים הלא ידועים של משימת רוזטה היא המבנה הפנימי של הגלעין, כיצד מרכיביו נדבקים ומהו חוזק החומרים", אמר ד"ר גרהארד שוום, המשתתף בפרויקט רוזטה. ישנה תקווה ללמוד כעת מדיפ אימפקט. הם יסייעו לנו להפחית את מספר התסריטים האפשריים של הנחתת הנחתת של רוזטה על גלעין השביט".

מאחר והיא שוגרה כבר לחלל, אנשי צוות המחקר של פרוייקט הרוזטה אינם יכולים לבצע שינויים גדולים בנחתת, אך ידיעה נרחבת יותר של פני השטח שהם נוחתים עליהם תאפשר למדעני המשימה לבדוק את המודלים שלהם של הנחיתה.

הנחתת, ששמה פילה Philae תקבע את הרכב פני השטח ומה שמתחתיהם באמצעות שימוש ציוד ספקטרוסקופי ובבדיקת הדוגמאות. היא גם תצלם צילומים ברזולוציה גבוהה ותישא מכ"מ שיקבע ממה עשוי החלק הפנימי של גלעין השביט.

אחת ההפתעות בהתנגשות אתמול היתה כמות גדולה מהצפוי של חומר שנחפר על ידי הקליע של דיפ אימפקט. ההערכה היא שההתנגשות שחררה ב-15 דקות כמות חומר שהשביט מאבד במשך חודש. "נראה לי שמדובר בחומר שנפלט מהשביט במשך שנה שלמה" העיר פרופ' ג'ון זרנקי, מדען חלל באוניברסיטה הפתוחה הבריטית.

כמו שלג דחוס

המדענים כבר ביצעו פרשנויות ראשוניות לנתונים. ראשית, קליפת השביט חלשה מכפי שצפו. פרופ' זרנקי גם אומר כי הם משערים שהחומר בשביט היה ככל הנראה פריך, כמו לבנה. ד"ר קואטס השווה זאת לשלג דחוס. ד"ר שוום אמר כי הוא סבור שההצטברות של גזים ממש מתחת לפני השטח תרמה להתנגשות הגדולה. "כאשר החומר זועזע מפגיעת האימפקטור הוא פשוט נפלט החוצה", אמר.

ואולם, מדענים הפיגו את החששות לפיהן שונה מסלולו של השביט, אולי לכיוון התנגשות עם כדור הארץ. "זה היה כמו זבוב שפוגע במטוס 747, ומתרסק אל אחד החלונות, מסביר פרופ' איוואן ויליאמד מאוניברסיטת המלכה מרי בלונדון וחוקר בפרויקט רוזטה. אף כי טמפל-1 לא מהווה איום על כדור הארץ, שביטים אחרים פגעו בנו בעבר הגיאולוגי. התרסקות אסטרואיד או שביט מוזכרת כגורם להכחדת הדינוזארים בתום עדין הקריטון. "לפני 65 מיליון שנה, אחד מהדברים הללו חיסל את הדינוזאורים" אמר פול רוש, מנהל טלסקופ פולקס. "עכשיו אנחנו מחזירים להם".

הכותב הוא עורך אתר "הידען ".

צילום וידאו: רויטרס.