ילדים של אף אחד

כל חטאם של הילדים שיגיעו בקרוב למעון בשכונת הילדים ברמת גן הוא שנולדו למשפחות שלא יכולות לגדל אותם, בין אם מדובר בהורים חולים מאוד, בעבריינים או פשוט במשפחות הרוסות. הם רוצים רק להיות כמו כל הילדים ולזכות למשפחה חמה. אבל תושבי שכונת הערמונים בעיר לא ממש מרוצים מהמעון החדש שמוקם בימים אלה ליד בית הספר היסודי בשכונה. קבוצה של הורים הפגינה לפני כשבועיים נגד הקמתו, וראש העירייה ומנהל אגף החינוך נאלצו לשלוח חוזרי הבהרה לתושבים שלפיהם לא מדובר במוסד לעבריינים.

"אנחנו בעד טיפול בילדים חוסים, אבל לא בשכונה שלנו", אמרו נציגי ההורים

המתנגדים בישיבה שנערכה לאחרונה עם נציגי העירייה. "מי שמפיץ מידע שלפיו מדובר כביכול ב'מוסד לעבריינים' עושה מעשה הטעיה שתוצאותיו עלולות להיות חמורות ועלול להדביק לילדים הללו סטיגמה לא נכונה, לא ראויה ולא הגונה", כתב ראש העיר, צבי בר, בחוזר ששלח לתושבי האזור.

ראש אגף החינוך בעיר, משה בודאגה, השתמש בביטויים חמורים אף יותר כדי לגנות את העמדה שנקטו חלק מהתושבים. "אין מעשה מכשלה ירוד ושקרי יותר ממעשה כזה", כתב. "להדביק סטיגמה הפוכה למקום שכל-כולו נבנה במטרה לאפשר חיים טובים ורגילים לילדים טובים, שלא חטאו במאומה".

"לשכונה יש צרכים משלה"

במשפחתון, המוקם בשיתוף משרד החינוך והסוכנות היהודית, אמורים להתגורר כ-10 ילדים בגילאי 12-5 יחד עם זוג הורים, "כמשפחה ברוכת ילדים לכל דבר ועניין". הילדים שיתגוררו בו אמורים ללמוד בשנה הבאה לצד ילדי בית הספר הסמוך ובמוסדות חינוכיים נוספים בעיר. בעירייה רואים חשיבות גדולה במיקומו של המשפחתון בשכונה. עד כה נאלצו הילדים להישלח למסגרות מחוץ לעיר. "נוצר מצב שלהורים הביולוגיים היה מאוד קשה לשמור על קשר יציב עם ילדיהם", הסבירה בת חן פיליפ, מנהלת אגף הרווחה בעיריית רמת גן.

"אין לנו התנגדות לאותם ילדים ממשפחות מצוקה, אבל המגרש שעליו מוקם המוסד הוא שטח ציבורי", סיפר אחד מתושבי השכונה, "פשוט לא ייתכן שהעירייה תשתמש במגרש הזה, כשלשכונה יש צרכים משלה: עוד גני ילדים ומרכז קהילתי".

גורמים בעירייה דוחים את טענות התושבים כאילו מדובר בבנייה לא חוקית ותולים בהם את יזימת חרושת השמועות שמדובר במוסד לעבריינים. לדבריהם, התושבים אהבו את רעיון הקמת המוסד, אבל הסתייגו ממיקומו, דווקא בשכונתם. "מדובר פשוט ברוע לב", אמר אחד הגורמים בעירייה בנוגע ליחס התושבים.

Nimby - לא בחצר האחורית שלנו

כולם רוצים לסייע למוגבלים, כולם רוצים לעזור, אך כשזה מגיע אליהם אל השכונה, הבניין, החצר, רבים מהם לא מוכנים שהם יתגוררו ויחיו בקרבתם. אז מה אם הגורל התאכזר אליהם, וחייהם קשים, לעיתים בלתי נסבלים? דווקא בשעה שרבים מהם זקוקים לכתף החמה של הסביבה, דווקא בשעה שהם רוצים להיות חלק מאיתנו, נדחים רבים מהם על-ידי השכנים בטענות ובתואנות שונות.  

עד לשנים האחרונות העדיפו שירותי הרווחה בישראל לטפל באלפי מוגבלים, בהם מפגרים, חולי נפש ואוטיסטים, בפנימיות הרחק מעיני הציבור. בשנים האחרונות השתנתה המדיניות, ומשרד הרווחה נוקט במדיניות של שילוב המוגבלים בקהילה. הרעיון הוא להעניק להם תחושה שהם חלק מהקהילה ושהם פרטים מתוך קבוצה גדולה למרות המגבלות שלהם. במקביל נועד הרעיון לאפשר להם לקבל סיוע ותמיכה מהסביבה הקרובה בנוסף לסיוע המקצועי.

אלא שלמרות הרעיון היפה, בחלק גדול מהמקרים מעדיפים תושבי הסביבה שלא לקלוט אותם. הם מצהירים השכם והערב כי הם מוכנים לסייע, אך רק כל עוד זה לא מגיע ל"חצר האחורית" שלהם. במקרים רבים נחשפה הסיבה האמיתית: הם לא רוצים אותם משום שהם חוששים כי ההוסטל הממוקם בשכונה יוריד את ערך הדירות.

"זכותנו לחיות בקהילה", אומר יואב קריים, מראשי מטה מאבק הנכים בישראל. "שוויון צריך לא רק להיראות אלא גם להתבצע במציאות. על כל אלה שמתנגדים לזכור שלאף אחד אין תעודת ביטוח, ושיום אחד כל אחד מהם יכול להיות חלק מאיתנו".

אוטיסטים? לא אצלנו ברחוב

"ערך בתינו ירד באופן חד בעקבות השכנות הלא נעימה. הדיירים האוטיסטים מהווים מטרד קשה", כך טענה קבוצת דיירים מירושלים ובראשה לא אחר מאשר מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, ד"ר אלעד פלד. הקבוצה דרשה מבית משפט השלום בעיר לסגור את בית האוטיסטים "בית אביב", שנפתח בשכונה היוקרתית לפני כתשע שנים. אלא שבאחרונה דחה בית המשפט את עתירת הדיירים, וקבע כי ההוסטל יישאר במקומו. 

חלק מדיירי השכונה דווקא סייעו לנערים להיקלט. אחרים, ובראשם ד"ר פלד, דרשו לסגור את המקום בטענה שהרעש שעושים האוטיסטים בלתי נסבל והמקום מלוכלך. "ניסינו להבליג ולמצוא פתרונות, אך ללא הצלחה. הילדים האלה אינם יכולים להשתלב בסביבה. אנחנו ממש נאלצים לברוח מבתינו", טענו התובעים. מנגד טענו אנשי אלו"ט שהקימו את ההוסטל כי נקטו בכל הצעדים כדי למנוע מטרדים, אך הדיירים לא רצו מראש בהקמתו של ההוסטל.

בהרצליה ניהלו שכנים מאבק נגד מעון לחוסים שהקימה אגודת אקי"ם בשכונה. חמישה מהם טענו כי אכלוסם של המפגרים סמוך לביתם גורם לירידת ערכו ומקשה עליהם להשכיר את נכסיהם. העניין הגיע לבית משפט השלום בהרצליה, והשופטת אירית מני-גור פסקה כי המדיניות הרצויה היא כי תינתן הזדמנות שווה לכל אדם בחברה לרבות לחבריה החלשים. עוד קבעה השופטת  בפסק הדין כי לא הוכחה ירידת ערך של הנכס כתוצאה מאכלוס המפגרים, וכי אדם שמתגורר בשכנות לחוסים צריך לסייע לשכניו.