שתף קטע נבחר

הגריל של ליסבון

ברובע אלפמה העתיק והמסתורי בליסבון ראיתי אנשים, עיקרם פורטוגלים, כשהם סותמים גרם מדרגות בלב הרחוב וממתינים בסבלנות בלתי מובנת לשולחן ב "13-PATEO", המסעדה הכי משמחת שאכלתי בה בארץ הנחמדה הזו

אף פעם בחיי הגרגרניים לא עמדתי שעה בתור וחיכיתי לשולחן במסעדת רחוב. אף פעם בחיי הזללניים לא המשכתי לשבת ליד שולחן הארוחה, כשאני כבר ישן לגמרי.

 

עם זאת, אף פעם בחיי האכלניים עוד לא הייתי בליסבון. שם, ברובע אלפמה העתיק והמסתורי, סבוך הסמטאות, ראיתי אנשים, עיקרם פורטוגלים, כשהם סותמים גרם מדרגות בלב הרחוב וממתינים בסבלנות בלתי מובנת לשולחן ב- "PATEO 13" המסעדה הכי משמחת שאכלתי בה בארץ הנחמדה הזו.

 

והם ידעו למה. המקום מצהיר שמאכלי גריל הם התמחותו, והעשן המתפשט מהמטבחון הפתוח אל התור המתפתל בחוץ הוא ההוכחה והסימן. מהשולחן הגדול שבכניסה לרחבת הישיבה מוזרמים בידי בעל הבית השמנמן והחייכן דגים, פירות-ים ובשרים אל הגריל-מן (כנראה, האיש העסוק ביותר בפורטוגל), והוא מקדש אותם על רשת הגריל שלא נחה לרגע. סרט נע של מעדנים צלויים, היוצא בתהלוכה עליזה אל השולחנות.

 

יש כאן קטע. אנשים כאילו לא סועדים ארוחה מתוכננת מראש, אלא מזמינים מנה, לעתים משותפת, מחסלים אותה, מחכים קצת ושותים קצת, מזמינים עוד מנה, משתלטים גם עליה, וכך עד השעות הקטנות. לאף אחד לא אצה הדרך. תרבות הלגמור וללכת לא הניחה באיזור את קצה רגלה. כיף נורא.

 

במסעדות ליסבון מגישים ליד הלחם הטרי, בתחילת הארוחה, גליל גבינה עטוף. היא ספק רכה ספק קשה, ספק לבנה ספק צהובה, ובלי ספק טעימה. פירקנו, בחזירותנו, שתיים כאלה, ואז יכולנו להתחיל לאכול:

 

כראשונות, מרק דגים ופירות-ים, סמיך ועשיר, בגוון כתום, שלא נופל בטעמו ממרקי מסעדות מכוכבות בצרפת. ומרק כרוב ונקניק, מאוד פורטוגלי בזהותו, הגם שמעט פולני-חיוור באסוציאציות שלנו, ועדיין ראוי בהחלט.

 

כעיקריות, מנת הדגל – חמישה סרדינים בריונים על הגריל. בשרניים, טריים, משכנעים – רחוקים שנות אור מבני-מינם המוכרים לנו, אותם יצורים דקיקים הסובלים ממליחות משונה. וגם נקניקייה מפותלת אחת, אדמדמה, שצריבת הגריל הטיבה עימה.

 

שלא ישעמם לדגים ולנקניקייה, ליווינו אותם בצלחת פלפלים כבושים עם בצל ובבקבוק יין מקומי, לבן, יבש, קר ואפקטיבי. ועכשיו, מישהו רוצה להמר על מחיר הארוחה? חבל לכם על הזמן. 34 יורו.

 

עייפים ומעולפים מיום שלא נגמר, ויתרנו על קינוח, ועד רגע זה אני אוכל במקומו את עצמי. כי לסיום הארוחה הוציאו לשולחנות ב"פטאו 13" רפרפת מגרה כזו, שעל המעטפת האכילה שלה התנוססה הכתובת "13". ולעולם, או לפחות עד הביקור הבא, לא נדע מה טיבה.

 

  • PATEO 13, CALACANDINHA DE STO. ESTEVAO, 13, ALFAMA, LISBON. TEL. 21 888 23 25

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דפנה טלמון
רובע אלפאמה בליסבון
צילום: דפנה טלמון
מומלצים