שידורי ה"לייב 8": חוויית צפייה משופרת ברשת
ספק האינטרנט האמריקני AOL העביר את שידור מופעי ה"לייב 8", וסיפק לגולשיו חוויה מהנה ושלמה יותר מכפי שחוו צופי הטלוויזיה. השידור הטלוויזיוני נראה מיושן למדי אתמול (שבת) לעומת השידור האינטראקטיבי של ספק האינטרנט האמריקני. סימן לבאות?
אירועי ה"לייב 8", קונצרט הצדקה הגדול בהיסטוריה למען אפריקה, סיפקו כמה רגעים מוזיקליים מרגשים שלא נראו בשידור הטלוויזיוני. כדי לראות את כולם, נעזרו גולשים אמריקנים בשידור של "אמריקה און ליין" (AOL). ברשת, כמובן.
השידור הטלוויזיוני נראה מיושן למדי אתמול (שבת) לעומת השידור האינטראקטיבי של ספק האינטרנט האמריקני. לא מן הנמנע כי אתמול נקבעה נקודת ציון היסטורית, שתיזכר בתור היום בו החלה הרשת להוביל על פני הטלוויזיה בסיקור אירועים גדולים המתרחשים בזמן אמת.
ראוי לציין, כי היתרון של הרשת בסיקור האירוע בא לידי ביטוי גם בשל אופיו המיוחד של ה"לייב 8". האירועים התרחשו כמעט בו זמנית בעשרה מוקדים שונים, וערוצי הטלוויזיה התקשו לסקר את כולם.
לשם השוואה, השידור הטלוויזיוני של מופעי ה"לייב אייד", לפני 20 שנים, היה פשוט הרבה יותר מאחר והם נערכו רק בלונדון ובפילדלפיה.
עוד גורם שפגע בסיקור הטלוויזיוני היה הגוף המשדר, רשת MTV. השידור היה מלווה בפרסומות רבות וצוות השדרים הרבה ללהג על גודל האירוע במקום להראות אותו.
לעומת זאת, גולשי AOL יכלו לעבור משידור וידאו של המופע בלונדון למופעים בפילדלפיה, ברלין או רומא בלחיצת עכבר. המופעים שודרו במלואם והועברו ברשת באיכות מיטבית, על מסך מלא, במחשבים שאיפשרו זאת. מנהל הטכנולוגיה ב-AOL, ביל ווילסון, מסר כי 160,000 גולשים צפו בשידורים בכל רגע נתון, ובסך הכל מדובר בחמישה מיליון צופים ברשת.
יותר מדי "רעש" בשידור הטלוויזיוני
AOL כשלה בהצגת לוח שידורים מלא של האירוע, אך פיצתה על כך באמצעות מבזקים בזמן אמת מהמופעים השונים תחת הכותרת "הבאז". כך, האנשים שצפו בקניה ווסט בפילדלפיה, למשל, יכלו לצפות במבזק שבישר על כך שבאותה עת בריאן וילסון מבצע את "Good Vibrations" בברלין או שסנופ דוגי דוגי עומד להתחיל את הופעתו בלונדון, וכך הם יכלו לעבור מיד למוקד שידור אחר. החוויה האינטראקטיבית הייתה ממכרת וסיפקה לגולשים סיבה טובה להמשיך לצפות במחשבים ולא לסבול מ"רגעים מתים".
גולשי AOL שפספסו מופע זה או אחר יכלו לצפות בקטע הווידאו המבוקש ללא קשקשת או הפרעה. לעומת זאת, MTV הפגינה אוזלת יד. כאשר דסטיניז צ'יילד עלו על הבמה כדי לשיר את Survivor, רשת MTV שידרה הקלטה של ההופעה של להקת "קולדפליי", שנערכה שלוש שעות לפני כן בלונדון. MTV גם החמיצה את התחלת השיר של להקת בלק אייד פיז מאחר ושידרה באותה עת ראיון עם מעריצי הלהקה, ועברה לפרסומות על חשבון סוף השיר.
השידור הטלוויזיוני היה גדוש ביותר מדי "רעש" - ראיונות, ברבורים, פרסומות וקטעי מעבר - והשידור איבד כל תחושה של עקביות, שלא לדבר על הפגיעה במוזיקה - הסיבה לכל ההתכנסות.
האינטרנט מתחרה בטלוויזיה
מארגן האירוע, בוב גלדוף, הבטיח להפיק את "הקונצרט הגדול ביותר בכל הזמנים", וקשה לטעון כי לא קיים, אך צופי הטלוויזיה, וגם אנשים שצפו במופעים השונים, התקשו לחוות את האירוע השלם כפי שעשו זאת גולשי האינטרנט.
סביר להניח כי רשתות הטלוויזיה יכולות לספק חויית צפייה טובה בהרבה מכפי שיכולים להציע כיום ספקי האינטרנט, אך לשם כך עליהן להתעשת, לספק לצופים שלהן יותר אפשרויות לשלוט בתכנים בהם הם צופים באמצעות שידורים אינטראקטיביים ולזכור כי גם אם הן נהנות מבלעדיות בסיקור טלוויזיוני של אירוע מסוים - התחרות היא גם מול אתרי האינטרנט.
לפנייה לכתב/ת 
