הגזימו עם המים
עיריית נצרת שלחה מעקלים לביתה של אישה מבוגרת וחולה בטענה כי לא שילמה את חשבון המים שלה - שלטענתה היה גבוה מדי. בדיקה גילתה כי מד המים אכן לא היה תקין, אך העירייה גבתה ממנה הוצאות עיקול. היא הגישה תביעה ופוצתה ב-4,000 שקל
"התרשמתי כי התובעת חוותה חוויה קשה וכאובה על לא עוול בכפה". כך כתבה שופטת בית משפט השלום בנצרת, נבילה דלה-מוסא, בפסק דין המורה לעיריית נצרת ולחברת הגבייה מילגרם, הפועלת בהרשאתה, לשלם ביחד ולחוד פיצויים בסך 4,000 שקל ועוד 1,000 שקל הוצאת משפט לאשה בת 68, בגין עוגמת נפש שגרמו לה בעקבות עיקול שביצעו בביתה.
התובעת, א', הסובלת מעיוורון חלקי ומבעיות רפואיות אחרות, טענה בתביעה שהגישה נגד העירייה וחברת הגבייה, כי הן התאכזרו כלפיה ונקטו נגדה בהליך העיקול שלא כדין וחרף הבטחה לעכב את הליכי הגבייה עד לקבלת ממצאי הבדיקה של מד המים בביתה.
א', שהעידה בבית המשפט לתביעות קטנות, סיפרה כי ב-2001 היא החלה לקבל חשבונות מים מוגזמים של 300-400 שקל לחודש כאשר היא מתגוררת בדירה לבדה. בעקבות פניות רבות שלה לעירייה לבירור העניין קבעו אנשי מחלקת המים העירונית כי הצריכה נראית מוגזמת והחליטו לבדוק את מד המים. לדבריה, נאמר לה כי התברר בבדיקה כי מד המים תקין והיא המשיכה לקבל חשבונות מים מנופחים. שרברב שהוזמן על ידה לבדוק את הצנרת בביתה שלל קיומה של נזילה.
א', ששילמה בשנים 2002-2003 את חשבונות המים והביוב, קיבלה ב-2004 התראה מחברת מילגרם לפיה עליה לשלם חוב שנצבר בגין אי תשלום עבור צריכת מים. כשחזרה וביקשה מהעירייה לבדוק את מד המים, נאמר לה כי הליכי הגבייה יעוכבו עד לאחר שיימסרו תוצאות הבדיקה החוזרת של מד המים.
א' טענה כי היא המתינה לבדיקת מד המים, כשלפתע ביום אחד הופיע בביתה אדם שהציג עצמו כמי שבא מטעם העירייה ולעקל את רכושה. פעולת העיקול, שבוצעה, לדבריה בניגוד להבטחת פקיד העירייה, גרמה לה להתרגשות רבה ולשטף דם באחת מעיניה.
לאחר הביקור של המעקל, נמסר לא' כי בדיקת מד המים העלתה כי הוא איננו תקין. בעקבות ממצאי הבדיקה זיכתה העירייה את חשבונה ב-350 שקל, אבל גם חייבה אותה בתשלום הוצאות עיקול בסך 223 שקל.
הנתבעות טענו להגנתן כי פעלו על פי דין וביקשו לדחות את התביעה נגדן. אלא שהשופטת, נבילה דלה-מוסא, קבעה בפסק הדין כי לא היה מקום לביצוע העיקול. "מדובר", כתבה, "באשה מבוגרת עם מגבלה קשה בראייה, אשר לביתה נכנס אדם זר, כשהיא לבדה".
"לא נראה לי", הוסיפה השופטת, "כי התובעת שהתנהגה כאזרח מהשורה ודאגה לתשלום חובותיה, היתה צריכה לעבור חוויה כזו".
(ת"ק 2245/04).
