מפחדים שהילדים ייצמדו לטלוויזיה?
100 מציג: איך לנתק אותם מהמסך, ולעודד אותם להעסיק את עצמם
הכותבת, רות כהן, היא פסיכותרפיסטית ומנהלת פורום "ייעוץ להורים" ב -ynet
- אין בררה, צריך לתת דוגמה. ילדים לומדים המון מדוגמה אישית. אם אתם רוצים שילדכם יפתח תחביב כלשהו, הראו לו איך עושים זאת, בכך שתקדישו בעצמכם זמן ואנרגיה לפעילות שמעניינת אתכם (קריאה, גינון,ספורט וכד') .
- למדו גם אתם להתנתק. כשאתם חוזרים הביתה והדבר הראשון שאתם עושים זה להדליק את מכשיר הטלוויזיה / מחשב / הטלפון, אתם מעבירים מסר שעיקרו: "אני מחובר/ת משמע אני קיים / קיימת". חייבים לטלפן כשאתם באים הביתה? נסו להגדיר זמן עם התחלה, אמצע ובעיקר סוף, ולא לנהל שיחות טלפון כבדרך אגב. ייתכן שאתם מרגישים שבצורה כזאת הילד "לא מרגיש שאני עדיין עובד/ת", אבל בפועל קורה לא פעם שהתחושה שלהם בדיוק הפוכה.
- נסו לזהות מתי הילדים רואים טלוויזיה ומה גורם להם להדליק אותה. האם זה קורה כשהם עייפים ו"מוצפים"? האם זה קורה כשהם משועממים? האם הם משתמשים במכשיר כדי להרגיש פחות בודדים? כשאנחנו יודעים מה התפקיד של הטלוויזיה בחיים של הילדים שלנו, קל לנו יותר לחשוב על חלופות שיעזרו להם לפתור את הבעיה שבגללה הם מתחברים למסך. כך למשל, אם תגלו שהילד שלכם מדליק את הטלוויזיה כי הוא מפחד להיות לבד בחדר, תוכלו להציע לו לשמור על קשר בדרכים אחרות. למשל: להשתמש בווקי=טוקי קטן ולדבר אתו מחדר מרחוק יותר וכדומה.
- עבדו בהדרגה. לא קל להיפרד מהרגלים ותיקים, אז אל תצפו מילד שרגיל לצפות שעות בטלוויזיה שידע מה לעשות בזמן שיתפנה לו כשתחשיכו את המסך. התחילו מהצעות לפעילויות בודדות וקצרות יחסית, לא צריך להמציא פעילות מגוונת לכל היום ואין צורך בהוצאות כספיות מיותרות. אפשר, למשל, להחליט על תחביב משפחתי – משימה יומית או שבועית שאתם עושים עם הילד שלכם – אפשר להכריז על שבוע מיון התמונות שמפוזרות בכל הבית, אפשר לקבוע שאתם מבשלים משהו ביחד, מקימים ביחד אתו גינת ירק קטנה במרפסת או יוצאים לחפש חיפושיות בגינה הציבורית.
- נסו להגדיר את זמן הטלוויזיה כחלק מפעילויות היום יום שלכם, בזכות ולא בחסד. בחרו ובקשו מהילדים לבחור את התכניות האהובות עליהם ביותר, והקפידו לכבות את הטלוויזיה כשהתכנית מסתיימת, כדי שלא תטרטר תמיד ברקע.
- אל תפחדו מהשעמום, לא שלכם ולא של ילדכם. אם המסר הוא "מוכרחים לעשות כל הזמן"אנו עלולים למצוא את עצמנו "גונבים" זמן של בטלה ושל אי עשייה בדרך שנראית לנו יותר לגיטימית, כמו צפייה בטלוויזיה, למשל. אבל לשעמום ולבטלה יש חשיבות גדולה מאד בהתפתחות של ילדים. בהעדר גירוי חיצוני אשר מארגן את החוויה בדרך מסוימת וקבועה מבחוץ, נוצר חלל שמאפשר לילד לגלות את העולם הסובב אותו, ואת עצמו בתוכו. הוא מתפנה להתבונן ולהקשיב, לגעת ולאלתר בדרכים שמתאימות לו ולמקום שבו הוא נמצא על הרצף ההתפתחותי. אין ספק שזה מצב שעלול לעורר תסכול מסוים, אבל כל עוד הוא נסבל, הוא יכול לאפשר לילד מרחב לגדילה ולהתפתחות, בדיוק כשם שילד חווה תסכול בשלבים השונים של לימוד הזחילה ולא היה עולה בדעתנו להעביר אותו ממקום למקום על הידיים עד גיל שמונה-עשרה כדי שלא יהיה מתוסכל.
- ברגעים עמוסים ולחוצים קל ומפתה להדליק את הטלוויזיה ולתת לבייביסיטר האלקטרוני לעשות את שלו, ואם זה קורה מדי פעם או ברגעים מוגדרים – לא נורא! אבל אפשר וכדאי לדאוג גם לתחליפים אחרים. למשל: הכינו סל הפתעות ובו מגוון גדול של הפעלות קטנות ונחמדות - מדבקות וקעקועים זמניים, ספרי צביעה קטנים, חוברת מבוכים (אפשר להוריד את כל החומרים הללו מאתרי האינטרנט השונים ולא להיכנס להוצאות גדולות), והזמינו את הילד לשלוף הפתעה אחת בכל פעם. אפשר גם להכין קלטות שבהם אתם מספרים סיפור אהוב ולתת לילד צעיר להקשיב לסיפור, בקולכם ובפניות אישיות אליהם, בזמנים שבהם אתם עסוקים ולא יכולים להתפנות אליהם. לילדים גדולים יותר אפשר להכין מכתבים עם "משימות" משעשעות שאותן הם צריכים למלא לפני שהם חוזרים אליכם. נכון, זה דורש זמן והשקעה – אבל זוהי דרך לבלות זמן איכות ללא תיווך של מסך.
- היו מודעים לצרכים שלכם כהורים וקחו אותם בחשבון. מותר לכם להיות עייפים אחרי יום עבודה קשה, מותר שיהיו ימים נטולי אנרגיות. אם אתם זקוקים למנוחה, הסבירו לילדים את הצורך שלכם בצורה ישירה ועניינית. עדיף להגיד לילד "אני מאוד עייפה היום, וזקוקה לחצי שעה כדי לנוח קצת לפני שנשחק יחד", מאשר לא להגיד לו כלום ולנסות לעקוף את הקושי בכך שמדליקים את הטלוויזיה (ואחר כך "מקטרים" על כך שהוא כל היום מרותק למסך). הורה שערני לצרכיו,לוקח אותם בחשבון ומתייחס אליהם בכבוד מלמד את ילדו מסר חשוב של הקשבה וכבוד לצורכי הגוף והנפש.
פורסם לראשונה 30/06/2005 14:53
לפנייה לכתב/ת 
תפוח זהב
צילום: סי די בנק
מומלצים
