בנו אודריך: "אוהדי מכבי ת"א לא ידעו לתמוך"
בראיון לעיתון תל אביב מספר רכז סאן אנטוניו ספרס על השתלבותו בליגה הטובה בעולם: "ידעתי שאוכל להצליח", מדבר על הקירבה לג'ינובילי ודאנקן: "הם ליוו אותי ועזרו לי לאורך כל השנה", משוכנע שהניפוי ממכבי ת"א היה לטובתו: "זה גרם לי לעבוד קשה יותר", ומבקר את האוהדים הצהובים: "הם לא ידעו לתמוך ולקבל הפסדים"
בנו אודריך נמצא בתוך חלום. ביום שישי חגג האקס של מכבי תל אביב את אליפות הליגה הטובה בעולם, יחד עם סן אנטוניו ספרס, אבל גם 72 שעות אחרי, כשהתפנה להעניק ראיון מיוחד לעיתון "תל אביב", הוא עדיין היה בסוג של היי.
דווקא עכשיו הוא נזכר לדבר על הגורל שתעתע בו. הוא נזכר בהגעה המבטיחה למכבי תל אביב, שהסתיימה מבחינתו באכזבה. הוא משחזר איך פתח את הקיץ שעבר במחנה הנבחנים בשיקגו, ניסה את מזלו בשתי קבוצות נוספות, אבל בסופו של דבר קיבל את הטלפון מגרג פופוביץ', שהחליט להחתימו על חשבון שארונאס יאסיקביצ'יוס, שהחליף אותו במכבי.
אודריך (באמצע) עם דאנקן. "הרגשה נהדרת לשחק עם טים" (צילום: איי פי)
למרות זאת, הרוקי של הספרס טוען כי לרגע לא חשש ממאבק מול הרכז המוביל של האלופה, הצרפתי טוני פארקר ("הוא שחקן נהדר, כיף לשחק לצידו"), והאמין לאורך כל הדרך שיקבל את ההזדמנויות, ויצדיק את הצ'אנס שניתן לו.
בסדרת הגמר הוא לא קיבל דקות משמעותיות, ובעיקר ראה את מאנו ג'ינובילי, טים דאנקן ורוברט הורי סוחפים את הספרס בדרך לטבעת, אבל קשה לומר שהחלק שלו במסעה של סן אנטוניו היה משני. אפילו האוהדים ייסדו לו אתר באינטרנט.
"זו הרגשה נהדרת להיות חלק מהקבוצה המדהימה הזאת", מספר אודריך. "לא חשבתי שכבר בשנה הראשונה שלי אזכה בתואר, אבל חברי לקבוצה מדהימים והצלחתי לזכות באליפות חלומית. זה נהדר. אני עדיין בהיי מטורף".
פארקר (בלבן) בין שחקני דטרויט. "היה קשה לשחק נגד הפיסטונס" (רויטרס)
- זו הייתה סדרה מרתקת.
"מדהימה. דטרויט ניסו להגן על התואר שלהם. הם היו מאוד נחושים, אבל בסופו של דבר ידענו לעשות את הדברים הנכונים וניצחנו. היה קשה מאוד לשחק נגדם. התחלנו את הסדרה ממש טוב (0-2), אבל הם השוו. עלינו ל 2:3 בדטרויט, אבל הם הפתיעו אותנו בבית במשחק השישי. במשחק השביעי הוכחנו שאנחנו הקבוצה הטובה ביותר בליגה הטובה בעולם".
בחגיגות האליפות (השלישית של סן אנטוניו בשבע השנים האחרונות), שנערכו בסוף השבוע השתתפו כ-350 אלף מאוהדי הספרס. אודריך מספר כי האווירה על סיפון ספינת האלופים, ששייטה בנהר הריברווק, הייתה מדהימה. הוא נזכר בדאחקות עם ג'ינובילי, בחיבוקים עם האח הגדול דאנקן, ובאהבה הגדולה לה זכה מאוהדים.
"זה היה ממש כיף. מה שלא אגיד יהיה לך קשה להאמין. היו המון אוהדים, להערכתי 700 אלף. זה התחיל כבר באולם בסיום המשחק", הוא משחזר. "הייתי קרוב למאנו, הוא חבר ממש טוב. זו הרגשה נהדרת לשחק עם שחקן כמוהו, ובטח ובטח עם שחקן כמו דאנקן. הם ליוו אותי ועזרו לאורך כל השנה".
- מי שמאוד האמין בך לאורך מרבית העונה היה המאמן פופוביץ'. העובדה שבסדרת הגמר לא קיבלת יותר מדי קרדיט איכזבה אותך?
"מבחינתי הוא המאמן הטוב ביותר ולמדתי ממנו הרבה השנה, וזה מה שחשוב. אני בסך הכל רוקי ולמרות זאת קיבלתי ממנו הזדמנות ממשית לשחק. בגמר הוא הלך על רוטציה קצרה יותר, שכללה את השחקנים המנוסים יותר. כל כך רצינו לזכות בתואר, אז באמת שלא אכפת לי כמה שיחקתי".
- מבחינה אישית, איך אתה מסכם את העונה הראשונה שלך?
"ידעתי שאוכל להשתלב בליגה הזאת, וההזדמנויות שקיבלתי לאורך העונה לא היוו הפתעה עבורי. האמנתי ביכולות שלי, למרות שהבדלי הרמות בין ה-NBA לליגות המובילות באירופה גדולים. היורוליג מתקדם משנה לשנה, אבל כאן זה הרבה יותר מהיר, וזה רק הולך וגובר ככל שהעונה מתקדמת".
- התאקלמת בסן אנטוניו?
"אומרים שהיא עיר משעממת, אבל אני דווקא אוהב אותה. אין בה הרבה תנועה, אפשר לצאת החוצה לבלות, ואם רוצים לנוח זה גם אפשרי. נהדר לגור בעיר כזו".
- לצדך משחק ראשה נסטרוביץ', כאשר סלובנים נוספים נמצאים בדרך ל –NBA. אולי תפענח עבורנו תעלומה איך מדינה קטנה כמו סלובניה מייצרת כל כך הרבה שחקני כדורסל מובילים, ולישראל אין עדיין שחקן בליגה הטובה בעולם?
"השחקנים הסלובנים עובדים קשה מאוד מגיל צעיר, ולא במקרה הם מגיעים לרמות הגבוהות. אני, למשל, כשעזבתי את מכבי הצלחתי להתאושש ולהרים את הקריירה שלי לרמות גבוהות יותר, אבל אני מעריך שבעתיד יהיו גם ישראלים שיגיעו לכאן. הרי לכל אחד יש את הצ'אנס לעשות את זה. פשוט צריך להמשיך ולעבוד קשה".
- מה הולך לקרות איתך בעונה הבאה?
"יש לי חוזה בסן אנטוניו לעוד שנתיים, ואני מתכוון לממש אותו. אני אמשיך לעבוד קשה כדי להמשיך בקו ההתקדמות. מה יקרה אחרי שאסיים את הקריירה שלי כאן? סביר להניח שמתישהו אחזור לשחק באירופה, אבל עכשיו תן לי לחלום על עוד שיט עם החברים בנהר".
אוהדי מכבי ת"א. "לא אכפת לי מה הם חושבים" (צילום: רויטרס)
"היו במכבי דברים רעים, אבל גם דברים מדהימים"קיץ, 2002. אודריך בן ה-19 נוחת מפס הייצור של לובליאנה להר הגעש של מכבי תל אביב, אחרי שהצהובים שומעים תשובה שלילית מחברו הסלובני יאקה לאקוביץ', שמעדיף לחתום אצל ז'לימיר אוברדוביץ' בפנאתינייקוס.
אודריך סוגר על חוזה לשנתיים אצל דייויד בלאט, אבל הנער המתבגר לא מצליח לסחוף את מכבי לגבהים של קודמו בתפקיד, אריאל מקדונלד. שנה חולפת, פיני גרשון חוזר להיכל, והוא מסמן את דרכו של אודריך אל מחוץ לקבוצה, למרות שהסלובני מאותת שהוא מוכן לשמש כרכז שני ליאסיקביצ'יוס.
אודריך, שנודד עד לסראטוב הרוסית ובהמשך מגיע למילאנו האיטלקית, היה מעדיף לשכוח את השנתיים האלה, אלמלא נבחר בסיומן במקום ה-28 בדראפט על ידי הספרס. "בדיעבד, השחרור ממכבי לא השפיע עליי. זה רק גרם לי לעבוד קשה יותר, ואני שמח שזה הצליח", הוא נזכר השבוע.
למרות שהוא לא פוסל אפשרות לחזור בעתיד לתל אביב, הוא משמיע ביקורת כלפי מי שהיו אמורים לתמוך בו: האוהדים בצהוב. "אוהדי הכדורסל בישראל לא תומכים בך אחרי שאתה מפסיד, למרות שזה אולי התפקיד החשוב ביותר שלהם. הם עושים את זה רק כשאתה מנצח, ואני הרגשתי את זה על בשרי", הוא מבהיר. "הייתי צריך לקבל מהם דחיפה, כי בסך הכל אני בן אנוש ולא מכונה, אבל זו לא הבעיה שלי אלא שלהם. אני יודע שהרבה דברים נאמרו מאחורי הגב שלי. אני יודע שלא ממש אהבו אותי, אבל כבר לא אכפת לי מה הם חושבים".
- את דייויד בלאט אתה זוכר לטובה?
"ברור, ואני רוצה להודות לו. הוא תמך בי והיה מאמן מצוין עבורי".
- פיני גרשון, זה שוויתר עליך, זכור לך?
"גרשון? מה איתו? אני לא מכיר אותו כאדם או כמאמן, וממש לא אכפת לי מה הוא חשב עלי".
- בדיעבד, זו הייתה טעות מבחינתך להתיימר להוביל בגיל כה צעיר קבוצה לחוצה כמו מכבי?
"אני לא חושב שזו הייתה טעות. היה לי זמן נהדר בתל אביב. הייתה לנו קבוצה מוכשרת מאוד, ואני בטוח שאם היינו נשארים עוד עונה יחד אז היינו זוכים בגביע אירופה. ובקלות. בסך הכל היו בקבוצה הזאת הרבה דברים רעים, אבל גם הרבה דברים מדהימים ונהדרים. אני עדיין אוהב את מכבי ולא נוטר טינה לאיש".
- בכל זאת, הגעת למכבי כמי שאמור להוביל אותה במשך כמה שנים. מלבד הפציעה שעברת, אתה יכול לנסות להסביר מה התפקשש שם?
"אני לא יודע מה קרה. אני לא הנשיא של מכבי. אתה יכול לשאול אותם מה קרה איתי".
- נראה שהלחץ הכריע אותך.
"כן, היה עלי הרבה לחץ מצד האוהדים. הם דרשו שרק ננצח ולא ידעו לתמוך ולקבל הפסדים".
- אז מה מצפה בעצם למכבי אחרי עידן שאראס?
"נחכה ונראה. אני מאמין שהם ימצאו שחקן טוב, ושעדיין ישמרו על סיכוי גדול לזכות שוב בגביע היורוליג".
"שמעתי על חגיגות האליפות של סמו בהפועל. זה עצוב"
- על סדרת גמר כמו שהייתה לכם מול דטרויט, אוהדי הכדורסל בישראל רק יכולים לחלום. אחרי שנגעת בטופ של הכדורסל העולמי, מה אתה חושב על הליגה הישראלית?
"שזו ליגה צפויה. בתחילת כל שנה אתה יודע שמכבי תל אביב תהיה בה האלופה ואף אחד לא יכול להתקרב אליהם. עכשיו זה קורה גם באירופה".
סמו אודריך (מימין). "לא חושב שיחזור לשיראל" (צילום: צפריר אביוב)
- אני מבין שאחיך סמו היה צמוד אליך בסדרת הגמר, ותיעד בווידאו כל תנועה שלך. הוא גם הקרין לך את אקט גזירת הרשתות באוסישקין?
"שמעתי על חגיגות האליפות שלהם, וזה עצוב. אני יודע שהוא סיים עם הפועל תל אביב במקום השני, ושלא היה להם שום סיכוי לתת למכבי פייט בגמר הפלייאוף, אבל הם צריכים לקבל על הראש בגלל האקט הזה. מצד אחד עצוב שאין תחרותיות. מצד שני, מה שעושה את ההבדל זה הארגון במכבי".
- אגב, מה התוכניות של סמו לעונה הבאה?
"הייתה לו עונה מצוינת. הוא ינוח ויראה מה יציע לו הסוכן שלו. אני לא חושב שתראו אותו חוזר לשחק בישראל".
אגב, סיפור שזכה לחשיפה בסלובניה היה ההגעה של סבו של בנו, פרנק אודריך בן ה-82, שמעולם לא עלה על מטוס אבל החליט לאזור אומץ ולצפות מקרוב בנכדו.
בנו מספר שבוקר הטיסה לארצות הברית החליט הסב שלא לעלות על הטיסה, אבל בשכנוע של הוריו, סילבו וסילבה, המריאו האודריכים לסן אנטוניו.
"מאוד נהניתי שהמשפחה כולה הגיעה, ובמיוחד שסבא זכה להיות איתי ברגע הזה", אומר בנו. "חוץ מזה, מסתבר שממש התגעגעתי למטעמים של אמא".
לפנייה לכתב/ת 
בנו אודריך
צילום: איי פי
מומלצים
