האוצר: הצמיחה ב-2006 - 3.9%, כמו ב-2005
תחזיות האוצר לקראת תקציב 2006: התוצר לנפש יגדל ב-2.1%, האבטלה תרד השנה לשיעור של 9.1% ול-8.7% בשנת 2006. האינפלציה תסתכם השנה ב-1% וב-2006 היא תעלה ל-2.6%. הייצוא יגדל ב-2005 ב-6.5% ובשיעור דומה ב-2006
תחזית הצמיחה של האוצר לשנים 2005 ו-2006 עומדת על 3.9% בכל אחת מהשנים. המשמעות היא צמיחה לנפש של 2.1%. התחזית הוגשה היום (ד') על ידי שר האוצר, בנימין נתניהו, לראש הממשלה, אריאל שרון, בדיון מקדים לקראת קביעת התקציב לשנה הבאה.
על סמך התחזית, יגדל התוצר העסקי, שגדל ב-6.1% אשתקד, ב-4.5% ב-2005 וב-4.7% ב-2006.
בשוק העבודה, צופים באוצר כי מספר העובדים הישראלים צפוי לגדול ב-3.1% ב-2005 וב-2.7% ב-2006. בשל העלייה במספר המועסקים צפוי שיעור האבטלה להמשיך ולרדת גם בשנתיים הקרובות, ולעמוד על 9.1% ב-2005, ו-8.7% ב-2006.
במקביל לגידול במספר העובדים הישראלים, צפויה עלייה מתונה במספר העובדים הלא-ישראלים בשנת 2005 וירידה בשנת 2006. באוצר מסייגים את התחזית לירידה באבטלה, אשר עלולה להתבדות "במידה שתאושר כניסה מסיבית של פועלים משטחי יש"ע לעבודה בשטחי ישראל, או אם מספר העובדים הזרים לא יוקטן כפי שהחליטה הממשלה".
האינפלציה ב-2006 תעלה ל-2.6%
השכר הריאלי הממוצע במשק צפוי לעלות ב-1.8% בכל אחת מהשנים 2005 ו-2006, לאחר עלייה של 2.5% בשנת 2004 .
שיעור האינפלציה צפוי לגדול מעט בשנים 2006-2005, לאחר ירידת מחירים בממוצע שנתי ב-2004. שיעור האינפלציה הממוצע צפוי לעמוד על 1% ב-2005 ולעלות באופן זמני ל-2.6% ב-2006.
הצריכה הפרטית צפויה לגדול ב-2.7% בשנת 2005 וב-4.4% בשנת 2006. בעקבות הידוק המשמעת הפיסקלית, צפויה עלייה של 0.7% בלבד בצריכה הציבורית בשנת 2005. בשנת 2006 הצריכה הציבורית צפויה לעלות ב- 1.2%.
היצוא צפוי לגדול ב-6.5%, על רקע המשך הצמיחה בעולם והתרחבות הסחר העולמי והיקף הפעילות בענפי ההיי טק, וב-6.4% בשנת 2006. ההתאוששות בתיירות הנכנסת צפויה להימשך גם בשנים 2005 ו 2006.
העלייה החזויה בביקושים המקומיים וביצוא צפויה להגדיל את היבוא ב-5% בשנת 2005 וב-5.6% בשנת 2006.
ההשקעות במשק צפויות לגדול בשנת 2005 ב-2.3% ובשנת 2006 ב-5%.
צמיחה גבוהה מזו של מדינות המערב
באוצר מציינים כי תחזית הצמיחה להמשך שנת 2005 ולשנה הבאה משקפת שיעור צמיחה הגבוה מהשיעור החזוי ברוב מדינות המערב. הצמיחה נתמכת על ידי המשך התרחבות הסחר העולמי, הרפורמות המבניות בכלכלה הישראלית, עמידת המדיניות הפיסקלית ביעדי ההוצאה והגירעון והעדר לחצים אינפלציוניים משמעותיים המאפשר סביבת ריבית ריאלית נמוכה התומכת בצמיחה.
באוצר מציינים כי הסיכונים המרכזיים לתחזית הם האטה בביקושי המדינות עמן סוחרת ישראל (למשל על רקע המשך עליית מחירי הנפט) אשר יפגע ביצוא, וזעזוע שלילי בתיירות ובענפים נוספים שיתכן על רקע שינוי לרעה במצב הביטחוני. מדיניות מוניטרית ופיסקלית מושכלות ומתואמות יכולות לתת מענה סביר (אך לא מושלם) לזעזועים מעין אלה.
לפנייה לכתב/ת 
