למה המדינה מנפיקה אג"ח ל-30 שנה?

מה זה אג"ח של ממשלת ישראל?

מדינת ישראל, כמו כל גוף כלכלי, זקוקה לכסף. את חלקו היא מקבלת מתשלומי המסים של הציבור, וחלק היא מגייסת בשוק ההון, כלומר לוקחת הלוואה באמצעות אגרות חוב הנסחרות בבורסה. אבל היות שמדובר בהלוואה אותה לוקחת מדינת ישראל, היא נחשבת להלוואה הכי בטוחה שיש. לכן הריבית שהיא נותנת היא נמוכה יחסית.

ממשלת ישראל מגייסת כסף מציבור המשקיעים בכל מיני אפיקים - אגרות חוב צמודות מדד, אג"ח שקליות ואגח דולריות. כמו כן, מדובר באגח לכל מיני תקופות משנה ועד 8-7 שנים, ואפילו לתקופה של 20 שנה. כעת המדינה מתכוונת להרחיק ולגייס כסף גם ל-30 שנה, כפי שנעשה היום ככל הנראה רק בארצות הברית.

הריביות שהמדינה מגייסת בהן כסף הן נמוכות מאוד. לכן כמו מי שלוקח משכנתא ומנצל תקופה בה הריביות נמוכות כדי לקחת הלוואה לתקופה ארוכה, כך עושה גם המדינה. היא רוצה להבטיח לעצמה שלטווח ארוך יהיה לה כסף שעליו היא משלמת ריבית נמוכה.

ככל הנראה, בעיקר קרנות פנסיה וחברות ביטוח. אלו הם גופים שלוקחים בכל חודש את ההפרשות של הציבור לטובת הפנסיה שלו וצריכות להחזיר לו קיצבה חודשית כאשר ייצא לגמלאות. כלומר יש להן התחייבויות לטווח ארוך, ולכן הם יהיו מעוניינים לרכוש אג"ח שמבטיחות להם ריבית לתקופה ארוכה.

כיצד זה יעזור לשוק ההון?

בדרך כלל, כאשר חברה ציבורית מגייסת אג"ח בבורסה, הריבית שהיא משלמת נגזרת מהריבית של אגרת החוב של המדינה לאותה תקופה פלוס הפרמיה. למשל, אם על אגח צמודה למדד של המדינה, הריבית היא 4% אז החברה תנפיק למשל אגח עם ריבית של 4% פלוס 2%, כלומר 6%. נתונים אלה מגלמים את הסיכון בכך שמדובר בגוף חלש יותר מהמדינה עם סיכויים נמוכים יותר להחזיר את החוב. כעת, משהמדינה מגייסת כסף ל-30 שנה, יוכלו גם חברות ציבוריות לגייס כסף לתקופה ארוכה כי יהיה להן בסיס לקבוע את הריבית.