שתף קטע נבחר

בשביל כבוד צריך לעבוד

החדש של הפו פייטרס נשמע כמו מחווה לפולק-רוק של הסבנטיז

הפעם האחרונה שבה דייב גרוהל חתם על אלבום "אקוסטי", היתה במופע האנפלגד המזהיר של להקתו המנוחה, נירוונה.

 

עכשיו, לאחר עשור של פעילות ב'פו פייטרס', הוא מציע לאוזניים אלבום חדש וכפול שחציו גיטרות אקוסטיות. החצי השני, אגב, נשמע כאילו גרוהל נבהל מהתוצאה הראשונית והרגועה, החליט שמדובר בצעד קיצוני מדי, והחליט לכתוב בחטף כמה שירים רועשים וקופצניים במיוחד לחלק השני של האלבום.

 

בחצי השקט מתארחת נורה ג'ונס, וברועש מתארח ג'וש הום – שניהם לא ממש מוסיפים או גורעים מהעבודה הקבוצתית. בשל העובדה שגרוהל וחבריו ללהקה נחשבים למבצעים מצוינים, קשה שלא לשמוע עד כמה החומרים הטובים יותר הלכו דווקא לסט האקוסטי, בעוד התחרעות הדיסטורשנים מבוזבזת על חומרי גלם חלשים.

 

מדובר בעובדה מצערת, דווקא משום שהדיסק האקוסטי מהווה מהלך בריא למי שחושף כאן בקיאות במסורות רוק אמריקניות שמעבר לפאנק, המטאל והאלטרנטיבה שמהם צמח. החלק האקוסטי מתחבר בטבעיות לשורשי הפולק-רוק המתון נוסח קליפורניה של ראשית שנות השבעים. אם להיות כנים, הרי גרוהל, מתופף הרוק מספר אחת בעשורים האחרונים, גיטריסט נהדר ולפעמים זמר שובה, טרם התגלה כתמלילן או מלחין יוצא דופן. למרות זאת, הוא בורך בכריזמה, תום וחן, שמושכים אליו גודש של אמפתיה. זו תחמושת מספיקה על מנת שיוכל להתבגר בכבוד כיוצר רוק אמריקאי מיינסטרימי למהדרין, וגרוהל כנראה בדרך לשם. זה אמנם לא אומר שהוא מוכרח להיצמד לדיאטה אקוסטית, אבל מצד שני רצוי שאת ההפגזות הרועשות שלהם הפייטרז ירתמו בעתיד לשירים באמת קטלניים.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עטיפת האלבום
פו פייטרס עטיפת האלבום
עטיפת האלבום
לאתר ההטבות
מומלצים