זה לא אותו דבר!
גם אתכם העונה השלישית של "כוכב נולד" מרגיזה? גדי שוורץ מצר על מה שנעלם וגם על מה שנשאר ואפילו מציע כמה הצעות לשיפור. הללויה
לכבוד
טמירה ירדני, טדי הפקות
למרות שאנו לא מכירים, הרשי לי להעניק לך עצה טובה: תתחילי לחשוב על העתיד של "כוכב נולד", כי העתיד נראה לא טוב, ויש לך הזדמנות לעשות משהו כבר מעכשיו.
מקובל עלי שמבעד למשקפיים שלך, "כוכב נולד" איננה אלא מטחנת כסף. אבל מנקודת המבט שלנו, הצופים, שמביאים את הרייטינג ובעקבותיו את הכסף הגדול - "כוכב נולד" הוא מוצר רגשי. הוא מחובר אל החלומות שלנו, הדמיונות שלנו, הרצון שלנו לאהוב ולהיות נאהבים, להזדהות ולהיות מזוהים, למחות דמעה ולשמוח שמחת אמת. לא תמצאי עוד הפקת טלוויזיה
טור אישי
אולי תפסיק לשיר?
מקס סמולוביץ
נכון, יש משהו באוהד אלישע שעלה לחצי הגמר של "כוכב נולד", אבל לשיר הוא לא ממש יודע. מקס סמולוביץ סבור שהקהל בחר בזמר הכי פחות טוב מבין המתחרים
"כוכב נולד", גב' ירדני, מחוברת לנו אל הלב. זה לא מקרי שכל-כך הרבה אנשים אינטליגנטיים, שבאופן טבעי לא היו מעיפים מבט שני לעבר סחורה טלוויזיונית דרג ב' מן הסוג הזה, מקדישים לה כל-כך הרבה אמוציות.
החיבור הזה הוא נכס. נכס בבעלותך, שנרכש ביושר ובעבודה קשה ומקצועית. ואת, משום מה, לוקחת את הנכס הזה, משליכה אותו לפח, וגורמת לנו להתנכר למוצר שלך.
העונה הזאת נראית לא טוב. למה להיות עדינים? היא נראית חרא. אין לי טענות על זמן המסך הבלתי-מאוזן שהמועמדים מקבלים, או על בחירת השירים, או על השד יודע מה (יש לי טענות נקודתיות על הליך ההצבעה, ונגיע אליהן מאוחר יותר). אפילו על הבחישה של ההפקה בתהליכי המיון אין לי טענות, משום שנראה שמקורה בלב נקי. למשל, ההחלטה המנדטורית להעביר את יהודה סעדו לשלב הראשון בניגוד לדעת השופטים, או ההחלטה להחזיר את האחיות רייס המקסימות ואת אורלי מגורי-כהן הנפלאה לשלב גלגל ההצלה הראשון. אני בהחלט חושב שההחלטות האלה מעידות על שיקולים שבסך-הכל מאזנים זה את זה, גם אם לא בשלמות.
ויחד עם זאת, אני מקווה בשבילך שאת יודעת להתעלות מעל נקיון הכפיים המגוחך הזה, ולהבין שיש לנו בעיה. העונה הזו התחילה בתחושה לא טובה, שהלכה והחמירה ככל שחלפו השלבים, וכעת ומתפוצצת לנו בפרצוף כמעט מדי שבוע. בשלושה מתוך ארבעה שלבי ה"ראש בראש", המועמדים הטובים עפו החוצה, והמועמדים הבינוניים או הגרועים ניצחו. וזה אחרי שבשלב ההופעות החיות עפו לפחות שתי זמרות נפלאות.
לא צריך להזכיר, אבל אני אזכיר בכל זאת: איילה אליגולא היתה חייבת להישאר. מורן דוד היתה חייבת להישאר. טלי מיכאלי, מבצעת מדהימה ומרגשת, ניצלה בשלב ההופעה החיה רק הודות לחסינות השופטים, ועפה אחר-כך בבושת פנים אחרי ביצוע נפלא תוך שהיא מפסידה לשיר ביטון - אותה שיר ביטון, שבינינו, גם את וגם אני יודעים שאין לה מה לחפש פה. השבוע חתך החוצה עמרי רוטברד בתבוסה כואבת לאוהד אלישע, שהדבר היחיד שהגיע לו אחרי הביצוע הנורא שלו זה בעיטה בתחת.
וזה המצב אחרי שעברנו יותר מחצי עונה: חצי הגמר מאוכלס עד כה בארבעה מתמודדים. לגבי האיכויות של אחד אין מחלוקת, ואחרת כנראה כבשה את מקומה בזכות, למרות שהיו טובים ממנה. השניים הנותרים לא ראויים להיות כאן, נקודה.
תביטי בתגובות באתרי האינטרנט, גב' ירדני. דברי עם אנשים ברחוב. תקשיבי לנו. האמת - רובנו נמשיך לראות כנראה את "כוכב נולד" עד סוף העונה. אבל כבר לא אכפת לנו מה יהיה שם. המשחק, מבחינתנו, מכור. לא ברור לנו למי, ולא ברור לנו מה הכוחות הפועלים כאן. אנחנו אפילו לא חושבים שאת אשמה, למרות שללא ספק את האחראית. אבל הנקודה החשובה היא שאנחנו מאבדים עניין. שהתחושה שלנו חמוצה. החיבור הרגשי מתרופף.
וזה, זה בדיוק, האיום האסטרטגי הגדול ביותר על ההפקה הזו, על מטחנת הכסף הזו.
לידה קשה
הטובים הביתה
סמדר שילוני
"כשקסניה נזרקה החוצה הייתי בשוק", מודה צדי צרפתי, "חזרתי הביתה וקיללתי". ולא רק הוא: תגובות רבות שמגיעות ל-ynet מאוכזבות מתוצאות ההצבעה ומאיכות השירה. מדוע בעונה הנוכחית של "כוכב נולד" הפייבוריטים של השופטים מוצאים את עצמם בחוץ? לאלוהי ה-SMS הפתרונים
התיקונים
לעניות דעתי, העונה הזו כבר אבודה. אבל יש לי הצעות נקודתיות איך להציל או לשקם את החיבור הרגשי לקראת העונה הבאה, וכולן יכאבו לך בכיס.
ובכן - ראשית, אל תלבישו את המועמדים ברשת אופנה מסוימת. גם אם יש לכך הצדקה כלכלית כזו או אחרת, זה דוקר לנו בעיניים ומזכיר לנו מדי שבוע שלא אכפת לך שהמועמדים שלך ייראו רע.
שנית - אין לי שום מושג למה את מרשה לאנשים להצביע יותר מפעם אחת. אין לתופעה הזו שום סיבה הגיונית, מלבד
אותי זה מרגיז: הטור הקודם
כל הארץ איילון?
ynet
הגולשת אורנה מתרגזת כשבחדשות ערוץ 10 עוברים למצלמות הבקרה של נתיבי איילון: "הלו, יש פה עוד אנשים במדינה והם נוסעים בדרכים אחרות"
ושלישית - ואולי הכי חשוב: פתיחת אפשרויות ההצבעה בתחילת התוכנית, כמוה כאמירה מפורשת של ההפקה שהשירים בעצם מיותרים. בעצם, אני בכלל לא מבין למה לטרוח להפיק תוכנית ולהתאמן על שירים. אפשר פשוט לפתוח קווי הצבעה, לגרוף קופה וזהו זה. ככה הרי מצליחים מועמדים לא ראויים, ששרים גרוע, לנצח בתוכניות. אני מניח שאת רוב ההצבעות הם גורפים עוד לפני ביצוע השיר. האם את מבינה מה זה עושה לנו, הצופים התמימים? ומכאן עצתי השלישית: פתחי את קווי ההצבעה רק אחרי הביצועים ולזמן מוגבל בלבד. כך תוכלי לדאוג לכך שכל מי שרוצה להצביע - יוכל להצביע, ושלהצבעות יהיה קשר כלשהו לאיכות הביצועים. וכך, גם אם מישהו ימצא את הדרך להצביע יותר מפעם אחת, הזמן שיעמוד לרשותו כדי לנצל את הפירצה יהיה מוגבל.
למעט המחיר הכספי, לשתי ההחלטות האחרונות יהיה מחיר נוסף: צמצום דרמטי של מספר הקולות. אני מניח שהרבה יותר כיף להגיד "הראל מויאל - 860 אלף קולות!" מאשר "הראל מויאל - 200 אלף קולות!". אני יודע שזה נראה יותר גדול, יותר זוהר, יותר הכל. אבל בגלל כל אלה את משלמת באובדן האמון שלי, באובדן העניין שלי, ובחשיפת הציניות של ההפקה - שעל אף שהיא קיימת אי שם, האינטרס העליון שלך הוא שאני לא אהיה חשוף לה.
ובקיצור: אם את רוצה להמשיך לעשות כסף גם בעונה הבאה, ובזו שאחריה, תפקחי את העיניים עכשיו. לפני שיהיה מאוחר.
בברכה,
גדי שוורץ
גם אתכם משהו מרגיז? כתבו לנו - ואולי נפרסם.
לפנייה לכתב/ת 
אליגולא. צריכה הייתה להישאר!
טלי מיכאלי. מבצעת מדהימה!
צילום: ערוץ 2
סעדו. החלטה טובה!
צילום: ערוץ 2
מומלצים
