נמנעים מלשתות חלב? תחשבו שוב. בשביל הסידן

סידן, יודעים  כולם, בונה את העצמות בגיל הילדות ותורם לצמיחה לגובה. סידן, גם את זה כולם יודעים, חיוני למניעת אוסטאופורוזיס. אכן, לסידן יש השפעה על עצמות גופנו, אבל הוא לא רק עוד מינרל שבונה את העצם; יש לו השפעה מדהימה על הגוף והוא תורם לשיפור הבריאות. לא סתם כינו אותו לאחרונה בכתב עת לרפואה 'המינרל הפלאי'.

סידן והורדת לחץ דם

אחד המחקרים הראשונים שהתמקדו בקשר שבין סידן ויתר לחץ דם היה סקר שנערך בשנים 1965-1968 בקרב 7,932 גברים בגילאי 45-64 בפורטו ריקו. התוצאות הראו שאנשים שצרכו בקביעות חלב בכמות של לפחות ליטר ביום היו בעלי ערכי לחץ דם נמוכים יותר מאנשים שהמעיטו לצרוך חלב. מסקנת המחקר היתה שקיים קשר הפוך בין צריכת חלב ויתר לחץ דם.

באותו שלב החוקרים לא ידעו לזהות מהו הגורם העיקרי בחלב ובמוצריו שמסייע במניעת התפתחות יתר לחץ דם. רק בשנת 1986 הוכח באחד המחקרים שסידן לבדו מסוגל לשפר את פעילות התרופות להורדת לחץ דם באנשים בעלי רמות נמוכות של רנין (הורמון שמופרש מבלוטת יותרת הכליה ומשתתף בוויסות משק הנוזלים בגוף), שיש להם ריכוז נמוך של סידן וערכים גבוהים של אחת הצורות של ויטמין D בגוף. בנוסף, נמצא שלסידן יש השפעה סינרגטית שמשפרת את השפעת התרופות להורדת לחץ דם.

מחקר נוסף שנערך באותה תקופה הראה שסידן יכול לשנות את רמות לחץ הדם, באמצעות דיכוי הייצור בגוף של חומרי המוצא של ויטמין D ועידוד ההפרשה של הקלציטונין (הורמון שעוזר בוויסות משק הסידן). הנחת החוקרים היתה שההורמונים שמווסתים את משק הסידן משתתפים גם בפיזיולוגיה של מערכת הרנין-אנגיוטנסין (מערכת ויסות הנוזלים ולחץ הדם על ידי הכליה), שעלולה לגרום לעליית לחץ הדם ולהתפתחות יתר לחץ דם כרוני.

הנה הממצאים האחרונים על סידן ומניעת ו/או טיפול ביתר לחץ דם:

• הסידן אפקטיבי במיוחד בקרב אנשים שלחץ הדם שלהם מושפע מצריכה גבוהה של מלח.
• האוכלוסיות שעשויות להיות מושפעות טוב יותר מתוספת סידן הן אנשים מבוגרים (בעיקר נשים), שחורים, אנשים שסובלים מיתר לחץ דם סיסטולי, אנשים שמושפעים משימוש בתרופות משתנות (תיאזידים, דיאורטיקה) ונשים עם לחץ דם גבוה שקשור להריון.
• צריכה גבוהה של סידן (1-1.5 גרם ביום) מורידה את לחץ הדם גם באנשים עם ערכי לחץ דם תקינים. הורדת לחץ הדם גם באנשים האלה מגינה מפני בעיות לב וכלי דם בטווח הארוך.
• ההמלצות התזונתיות בנוגע לטיפול ביתר לחץ דם מדברות על העשרת התפריט באשלגן, במגנזיום וכמובן בסידן. חבל שלא כל מי שמטופלים בגלל יתר לחץ דם נחשפים להמלצות האלה.
  

המסקנה: צריכה גבוהה של סידן יכולה להוריד את השכיחות של התפתחות יתר לחץ דם ואף לתרום להצלחת הטיפול במחלה.

הקשר בין סידן ומחלות לב וכלי דם

סידן וכולסטרול: מחקר שנערך בשנת 1993 בדק את הקשר בין כמות הסידן שנצרכת מדי יום וערכי הכולסטרול בדם. נמצא שצריכה גבוהה של סידן בתפריט הפחיתה באופן מובהק את סך כל הכולסטרול בדם ב-6%, הורידה ב-11% את רמות ה- LDL (הכולסטרול הרע) בדם ולא שינתה את ערכי ה- HDL (הכולסטרול הטוב).

כלומר, שינוי תזונתי פשוט – העלאת כמות הסידן בתפריט היומי – עשוי להשפיע על רמות הכולסטרול בדם, שהן מדד חשוב מאוד להערכת הסיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם.

סידן ומניעת שבץ איסכמי מוחי: בשנת 1999 פורסם ב-'Harvard Study' שנמצא קשר בין צריכת סידן באמצעות תוספי מזון ומניעת שבץ איסכמי מוחי בקרב נשים בגיל המעבר. תוצאות דומות נמצאו גם במחקר האחיות המפורסם בארה"ב, שעוקב זה שנים אחרי כ-85 אלף נשים. המחקר מצא שצריכה גבוהה של סידן לאורך שנים היתה קשורה להפחתה של 32% בסיכון לשבץ בקרב הנשים שהשתתפו במחקר.

מחקר אחר הראה שנשים שצרכו לפחות 400 מ"ג סידן בתוסף מדי יום היו בעלות סיכון נמוך ב-12% ללקות בשבץ איסכמי.

מסקנת החוקרים היתה שלצריכת סידן גבוהה (מהתזונה או מתוספים) יש השפעה מובהקת על הפחתת הסיכון ללקות בשבץ (כמו לאשלגן).

סידן והתסמונת הקדם וסתית

נשים רבות סובלות במידה כלשהי מהתסמונת הקדם וסתית, שמופיעה שבוע או יותר לפני תחילת המחזור. חומרת התופעות שונה מאישה לאישה, ובמקרים מסוימים הן אף גורמות לקשיים בתפקוד היומיומי. מחקרים רבים מחפשים דרכים להקלת התסמינים ולשיפור איכות החיים.

מחקר שנערך בשנת 1998 מצא קשר בין התסמונת וצריכת סידן מוגברת ויומיומית. במחקר, שנערך בקרב 497 נשים, נמצא שצריכה גבוהה של סידן באמצעות תוסף סידן מסוג קלציום קרבונאט הצליחה להפחית ב-50% את הסימפטומים של התסמונת.

סידן וסרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן שאיתור מוקדם שלהם עשוי לשפר את הפרוגנוזה ואת סיכויי ההחלמה. חוקרים בדקו את הקשר בין סרטן המעי הגס וצריכה גבוהה של סידן, כדי לבחון את השפעות הגומלין במטרה למנוע את התפתחות המחלה. כמה מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו שעשוי להיות קשר בין סידן ומניעת התפתחות גידולים סרטניים במעי הגס. המחקרים הראו שמניעת התפתחות הגידולים הסרטניים יעילה במידה דומה בעת צריכת הסידן ממוצרי חלב ומתוספי מזון. עם זאת, הקשר בין סרטן המעי הגס וסידן עדיין שנוי במחלוקת, ויש צורך במחקרים נוספים כדי לקבוע בוודאות שסידן אכן מגן מפני התפתחות המחלה.

סידן והקשר לסינדרום המטבולי

כפי שאפשר לראות, מחקרים רבים לאורך השנים הראו שלצריכה גבוהה של סידן במסגרת התפריט היומי (באמצעות התזונה או בתוספי סידן) יש פוטנציאל גדול למנוע התפתחות מחלות ואף לשפר את הטיפול בהן.

מגוון המחלות שתוארו כאן משתייכות כולן לסינדרום המטבולי, שמוכר גם כ'סינדרום X .' הסינדרום המטבולי מתאפיין בתסמינים הבאים: השמנה, תנגודת לאינסולין שעלולה להתפתח לסוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם, רמות גבוהות של כולסטרול ושומנים בדם, מחלות לב וכלי דם וסרטן המעי הגס.

מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות הראו גם שקיים קשר בין ירידה במשקל וצריכה גבוהה של סידן. עוד נמצא שהסידן מסייע במידה ניכרת לירידה ברקמת השומן בעת דיאטת הרזיה. מחקרים אף הראו שקיים קשר בין הרגישות של הקולטן לאינסולין וכמות הסידן בתפריט.

זה מוביל לשאלות: האם ייתכן שיש קשר הדוק בין התפתחות המחלות שקשורות לסינדרום המטבולי וצריכה לא נאותה של סידן במסגרת התפריט לאורך זמן? האם עלייה מודעת בצריכת הסידן מדי יום, באמצעות התזונה או שימוש בתוספי סידן, יכולה לשפר את המצב הבריאותי בהקשר לסינדרום המטבולי? השאלות האלה מחייבות בדיקה מעמיקה ובחינה נוספת במחקרים קליניים מבוקרים. עם זאת, המחקרים שפורסמו עד כה מראים שלצריכה מוגברת של סידן יש פוטנציאל מניעתי ממשי של המחלות האלה.

כדאי אם כך לשלב בתפריט היומי כמות סידן שמגיעה לפחות לכמות המומלצת לפי ה- RDA (המלצות רשויות הבריאות בארה"ב לצריכת רכיבי תזונה):

• בגיל 19-50 – 1,000 מ"ג ביום.
• מעל גיל 50 מומלץ לצרוך 1,200 מ"ג ביום. כך תוכלו להבטיח מספיק סידן לעצמות, ואף לשמור על בריאות טובה יותר לאורך זמן.