ילדים לשרון: אל תגרש את ילדי העובדים הזרים

אנחנו ילדי ג'-2 בבית הספר "בלפור" בתל-אביב. יש שתי ילדות בכיתתנו, הוריהן עולים חדשים ובסוף שנה זו הן יגורשו מארצנו. הילדות נולדו בארץ ואנו אוהבים אותן ומבקשים מכם לעזור לנו להשאיר אותן בארץ. בברכה, תלמידי ג'-2.

מכתב בזו הלשון שיגרו היום (א') ילדי כיתה ג' מתל-אביב לראש הממשלה, משרד הפנים ומשטרת ההגירה. זאת, לאחר שהממשלה אישרה את טיוטת ההסדר בעניין ילדי העובדים הזרים, שרבים מהם צפויים לעמוד בפני גירוש.

על-פי החלטת הממשלה, יזכו למעמד חוקי בארץ ילדים שנולדו בישראל בגילאי 10-18, תלמידים או בוגרים של מערכת החינוך הישראלית, הכשירים מבחינה פיזית ונפשית לשרת בצבא. מספרם המדויק אינו ברור, אך עומד ככל הנראה על כ-1,500. הללו, וכן בני משפחותיהם מדרגה ראשונה, יוכלו לקבל מעמד חוקי בישראל ולהפוך בעתיד לאזרחים.

ארגוני זכויות אדם וארגוני סיוע לעובדים זרים טענו כי טיוטת ההסדר מהווה גזר-דין של גירוש לאלפי ילדים, אשר גם עבורם ישראל היא ביתם היחיד וכל פשעם הוא בכך שטרם הגיעו לגיל 10 המיוחל, או שהגיעו לארץ בגיל צעיר אך לא נולדו בה.  

במועצה לשלום הילד הביעו שמחה על שנעשה משהו בעניין ילדי העובדים זרים, אך הזהירו מכך שהעניין יוצר בעיות רבות. לדוגמה, ילד שלא נולד בישראל, אך הגיע לארץ בגיל שנה וחצי. הוא מכיר את ישראל כארצו היחידה, ושפתו היא עברית אך הוא לא עומד בקריטריונים המתירים לו להישאר בארץ. ומה הדין לגבי משפחה שהגיעה לארץ עם ילד אחד ולאחר זמן מה נולד בה ילדם השני?

ארגוני הסיוע השונים הביעו הסתייגות מהחלטת הממשלה. רובם רואים בה רעידת אדמה עבור אותם ילדים. פז ניסים, יושב ראש "בומבילי", ארגון המסייע לעובדים זרים, תהה מה יקרה עם כל אותם ילדים שכבר מחר יצטרכו לארוז את חפציהם. "זה איום ונורא", אמר. "חלק גדול מהילדים שאינם עומדים בקריטריונים מועמדים לגירוש מיידי. זה סוף העולם עכשיו בשבילם, ומדובר על כ-1,700 ילדים שיגורשו. אותם ילדים שמאושרים היום, צריכים לארוז כבר מחר, ובשבילם נגמר הסיפור. מדובר בילדים שלא מכירים את ארץ מוצאם או משהו אחר שאינו ישראל".

האגודה לזכויות האזרח ומוקד סיוע לאזרחים זרים הגיבו אף הן להחלטה: "אנו מברכים על כך שנמצא פתרון למצוקתם של מקצת מילדי העובדים הזרים ובני משפחותיהם, ומביעים אכזבה מכך שמרבית ילדי העובדים הזרים, אשר גדלו מגיל צעיר בישראל, יעמדו בפני סכנת גירוש מהארץ. יש לציין כי בשיחות עם נציגי האגודה והמוקד, התחייב לאחרונה שר הפנים שלא לגרש ילדים ובני משפחותיהם אלא בחלוף שלושה חודשים לפחות מיום קבלת ההחלטה".

חבר הכנסת רן כהן (יחד), שכיהן כיושב-ראש ועדת הכנסת לענייני העובדים הזרים, הגיב אף הוא וטען כי "הממשלה מברכת ביד אחת ומקללת בשנייה. סוף-סוף הממשלה עושה צדק עם קבוצה קטנה של ילדים שנטמעו כישראלים לכל דבר. חבל שהחלטה זו כרוכה בגירוש אנטי-הומני של בני זוג זרים של ישראלים".

יושב ראש ש"ס, חבר הכנסת אלי ישי, תקף בחריפות את ההחלטה ואמר כי "פינס חשב כי במעטה של שב"חים הוא יוכל להחדיר נגד זהות העם היהודי מטען צינור מבלי שייחשף. לא ירחק היום והחלטה זו תהפוך למגה-פיגוע, כאשר דמותה היהודית של המדינה תימחק. אני מבקש לשאול: החוק עולה 120 מיליון שקלים בשנה על חשבון ילדי ישראל הרעבים, האם זהו מצב תקין?".  

כמה ילדים יזכו למעמד חוקי?

מחלוקת נוספת התגלעה בין הצדדים בנוגע למספרם המדוייק של הזכאים למעמד חוקי. למרות שבמשרד הפנים מתעקשים כי מספר הילדים נע בין 1,500 ל–2,500, טוענים נציגי הארגונים כי המספר האמיתי קטן בהרבה.

"לפי נתוני מנהל החינוך כ–530 ילדים זרים לומדים במערכת החינוך בישראל בין הכתות ה' ל–י"ב (גילאים 10-18). מקסימום 200 מהם נולדו בארץ ויוכלו להגיש בקשה, אבל גם מתוכם לא כולם יעמדו בכל הקריטריונים. קודם כל כי קשה להוכיח מהי 'הגלייה תרבותית'. חלקם יתקשו להוכיח שהוריהם נכנסו לארץ באופן חוקי, ולחלקם אין בכלל תעודת לידה, כי להורים לא היה כסף לשלם עבורה. כך שבפועל פחות מ–200 יוכלו לקבל מעמד חוקי", אמרה ל-ynet סיגל רוזן, מנהלת מוקד הסיוע לעובדים זרים.

עוד הוסיפה רוזן: "אני מקווה שבמהלך החודשים הקרובים ייבחן העניין בפועל, וכשייתברר כי רק מעטים יזכו למעמד בהצעת החוק הנוכחית יבין השר

שזה לא יפתור את הבעיה, ועדיין יוותרו מאות ילדים שנידונו להיות מגורשים, ואז ירחיב השר את הקריטריונים. אולם אם במהלך תקופה זו תתחיל משטרת ההגירה במעצרם של הילדים והנערים, לא תהיה לנו ברירה וניגש להליכים משפטיים".

לדבריה, על אף חילוקי הדעות המספריים, גם נציגי הארגונים מכירים בכך שהפתרון בעניין מעמדם של ילדי העובדים הזרים חייב להיות חד-פעמי. "אנו מכירים בכך שיש צורך בהחלטה חד-פעמית, ואיננו רואים כלל מצב בו תיווצר שנית מציאות כזו בישראל, בה ממתינים מאות ילדים נטולי מעמד".

עם זאת, הוסיפה רוזן כי "לפי הנתונים שהצטברו אצלנו, ישנם בכל מערכת החינוך בישראל פחות מ–700 ילדי עובדים זרים. גם אם נוסיף להם את אלו שלא נולדו כאן אך שוהים בישראל חמש שנים לפחות, עדיין מדובר במספר כל-כך קטן, שאין שום מניעה להעניק לכולם מעמד כבר כעת. צריך להבין שמצבם של ילדים אלה נובע מהתעלמותה של מדינת ישראל ממצבם במשך השנים. היתה כאן עצימת עיניים כוללת. הממשלה התנערה במשך שנים מלקיחת אחריות, ולכן כעת זהו תפקידה לפתור את המצוקה שנוצרה".