חג אסיף

אם אלבום הבכורה של הטברייני נסים מרי, 36, יישמע לכם מוכר, זה רק מפני שארבעה מעשרת השירים – 'את הכל בשבילי', 'לא מבין אותך', 'תני לי קצת אוויר' ו'ילדה של אב' (שלושת האחרונים, אגב, דואטים!) – כבר כיכבו באלבומי האוסף 'חגיגה' (דידי הררי), 'מנטה' (ירון אילן) ו'שניים סוכר' (יוסי בן-דוד).

הכל בזכות מעמדו של בן-דוד מנהלו, מפיק ויוצר נחשב ('אני לא סינדרלה', 'את אותי שופטת'; לא שירה ופיוט, אבל אפקטיביות מנצחת), שמתמחה בקידום זמרים מתחילים (פיני חדד, לידור יוספי). בן-דוד תרם רק שני שירים (שיר הנושא ו'נשקי אותי', דואט עם אבי סינואני), אבל קשריו הטובים פילסו את הדרך למרי, שטרם עיצב קול ברור ושירתו מזכירה מדי את אייל גולן, ליאור פרחי ודומיהם. הוא נעים לאוזן אבל מרבה להשתמש בוויבראטו להסתרת מגרעותיו.

מרי מדויק יותר בשיר הנושא ('תסתכלי לי בעיניים'), אבל השיר מעורר סתירה כפולה: איך אפשר להסתכל בעיניים שמסתתרות מאחורי משקפי שמש (בחזית הדיסק)? ומי רואה בכלל, מאחוריהם, את המבט החטוף שהוא 'זורק' בטקסט?

אף-על-פי שהתמלילים (ארלט ספדיה, גיספן, חן ובן-דוד) אינם פאר היצירה, הכתיבה הפשטנית הופכת סיסמאות לשירי אהבה יעילים ("אין לי אין לי דרך חזרה", "איפה אהבתנו, מה קורה לשנינו", "תני לי קצת אוויר, תני קצת להשתחרר", "לא מבין אותך, איך פתאום שכחת אותנו", "את הכל בשבילי, את הכל בעולמי"). לא אלבום חשוב, אבל לחנים קליטים והפקה מוזיקלית (תמיר צור) קורקטית פלוס, הם מתכון להיטי מבטיח. את ההתפתחות של נסים מרי נבדוק באלבומו הבא.