הפתקית הדביקה - הדור הבא

מעבירים אותם בשיעור עם סוד כמוס, רושמים עליהם מצרכים לסופר, מחליפים אותם בסתר בדיונים משעממים, ואז הם מתים בתור כדורי נייר מעוכים. פתקים הם עסק משעמם למדי. 

או שלא. בעולם שבו חברות ממציאות מעבדים שעובדים על חלקיקי אטומים, או מצליחות להקרין מידע על נייר אלקטרוני - לפתח נייר מצופה בדבק ולהפוך אותו למוצר מצליח נשמע כמו משחק ילדים. 

מי ששיחקה אותה בגדול במשחק הילדים הזה היא 3M. חברה שמגלגלת 20 מיליארד דולר בשנה ומעסיקה 67 אלף עובדים ברחבי העולם. את 3M אתם אולי מכירים בתור היצרנית הגדולה של מוצרים משרדיים ומוצרי צריכה יומיומיים, זו שהביאה לעולם את פתקיות ה-Post It, הסקוצ'ברייט והמסקינגטייפ.

ודווקא היום, כאשר חברות ההייטק קורצות לכל בן של אמא פולניה, זוכה 3M להתעניינות מפתיעה. בסקר שפורסם באחרונה היא מדורגת במקום ה-17 בין 500 החברות, שבוגרי הפקולטות למינהל עסקים מעוניינים לעבוד בהן. היא השאירה מאחור חברות כמו מיקרוסופט (מקום 18), אינטל (מקום 23) ונייקי (מקום 25).  

הפתק ששרד טיסה שלמה

כמו בהרבה המצאות אחרות, גם הפתקית הפופולרית נולדה במקרה, ויש שיגידו שהיתה פה אפילו התערבות אלוהית. בתחילת שנות ה-70' עסק אחד החוקרים של החברה, ספנסר סילבר, בפיתוח דבקים חדשים.

במהלך הניסויים הוא גילה דבק, שהיה חלש יותר מכל הדבקים הקיימים של החברה. במשך ארבע שנים תמימות חיפש סילבר שימושים לדבק החדש, תוך מתן הרצאות והדגמות לאנשי החברה, אך לא מצא דרך מעניינת לנצל אותו.

באחת ההדגמות, בשנת 1973, השתתף ארט פריי, אחד החוקרים של החברה. פריי היה זמר במקהלת הכנסייה שלו, והוא היה מתוסכל מבעיה אחת: את המזמורים שצריך לשיר הוא סימן באמצעות פתקיות נייר פשוטות, אך אלה כל הזמן נפלו בזמן התפילה. הדבק החלש התחבר אצלו עם פתקיות הנייר כמו כפפה ליד, והוא החליט לפתח פתקיות דביקות כאלה.

בחברה מספרים, כי צוותי הפיתוח טענו אז, כי מבחינת אמצעי ייצור, הפקת פתקיות כאלה בכמות מסחרית היא בעיה קשה במיוחד. זה רק דירבן את פריי עוד יותר: אם זה היה קל, כולם היו עושים את זה, הוא ענה להם.

החברה השקיעה בפיתוח הפתקיות, למרות שצוותי השיווק הצביעו על כישלון מוחלט. המחשבה שמישהו יסכים לשלם על פתקיות נייר, במקום פשוט לקרוע חתיכת נייר מדף מיותר או ממסמך ישן, נראה מוגזם.

העלייה בקצב המכירות של הפתקיות הקטנות הייתה מסחררת. בשנת 1980 ייצרה החברה 500 ק"מ בלבד של פתקיות Post It צהובות. בשנת 2004 ייצרה כבר 10 מיליון ק"מ של פתקיות מסוגים שונים. 

שני המפתחים, פריי וסילבר, זכו לכמה פרסים מדעיים בינלאומיים יוקרתיים. אגב, ב-3M לא נהוג לתגמל בצורה כספית חוקרים שגילו תגליות משמעותיות. ההוקרה ניתנת באמצעות פרסים מדעיים בלבד, שנחשבים בעיני החוקרים לפיסגת השאיפות.

אנקדוטות משעשעות נקשרו בפתקיות הללו במשך השנים - הפתקית שנמצאה דבוקה לחרטום מטוס אחרי טיסה ארוכה, וכמובן הפרק בסידרה סקס והעיר הגדולה, שהוקדש כולו לסוגיה: האם אפשר להיפרד ב-Post It. 

מעוצב כמו פרארי

אבל הבעיה מתחילה כאשר המוצר שלך הופך למצליח מאוד, ואז השוק דורש חידושים. האם אפשר לחדש מוצר פשוט אחרי כל כך הרבה זמן? מתברר שדווקא הפשטות הזו מאלצת את החוקרים והמהנדסים להיות יצירתיים. הרי אי אפשר למכור פתק עם מעבד כפול, או שעובד יותר מהר.

לרגל חגיגות רבע המאה ל-Post It החליטו ב-3M לרענן את המוצר, והשיקו פתקיות חדשות בשם Super Sticky. מדובר בפתקיות דביקות במיוחד, שמסוגלות להידבק גם למשטחי קרמיקה או עץ.

נראה פשוט? הייתם צריכים לראות באיזו רצינות מנתחים בחברה את צילומי המיקרוסקופ, שבעזרתם בודקים את ההתנהגות והאלסטיות של גושי הדבק שמצמידים את הפתקית למשטחים שונים.

במקביל, בדומה לחברות גדולות אחרות בעולם, גילו ב-3M בשנים האחרונות גם את העיצוב. מוצרים משרדיים, פשוטים ככל שיהיו, יכולים להיעזר בעיצוב כדי לספק פונקציות נוספות או סתם בשביל להיות יפים יותר.

את מלאכת העיצוב הפקידו בחברה בידי בית העיצוב של פינינפארינה, החתום על העיצובים למכוניות האגדיות של פרארי. התוצאה מעניינת במיוחד: למשל, מחזיקי פתקיות בעלי קווי מתאר אווירודינמיים ומראה כסוף.

החברה גם נתנה אפשרות ללקוחותיה לעצב את הפתקיות שלהם לפי טעמם האישי. באמצעות אתר האינטרנט שלה היא מזמינה אותם לעצב פתקיות Post It המודפסות בצבע ובצורה מסויימים, ולקבל את ההזמנה באופן אישי.

העיצוב לא התרכז רק במוצרים עצמם. בשנה החולפת החליטו בחברה לכלול בקטלוג המוצרים שלהם, המופץ לחנויות, לא רק את הפריט אלא גם הסברים על אופן השימוש בו. מתברר, שאף שמדובר בסך הכל בפתק, שאין בו כפתורים מיוחדים או הוראות על המסך, רבים לא מודעים לאפשרויות הרבות שבהן ניתן ליהעזר בו.

לחשוב בשירותים

אין ספק שגם כאשר אתה עובד בקונצרן ענק, שמפתח מוצרים בעשרות מיליוני דולרים לאורך השנים, אתה צריך מדי פעם ללכת לשירותים. ב-3M נרגשים עד מאוד לחשוף את אחד המוצרים האחרונים שלהם לנקיון הבית: מנקה אסלות.

החברה ביקשה ממאות צרכנים ברחבי אירופה אישור לצלם אותם בזמן ניקיון הבית. לא מדובר בסרט דוקומנטרי חושפני, אלא בצילום עבודות שגרתיות: שטיפת רצפות, ניקיון המטבח, וגם, מה לעשות, ניקיון השירותים.

"גילינו שיש להם בעייה גדולה עם ניקיון האסלה בשירותים. המברשות לא הספיקו, או שהם השתמשו בכל מיני דברים שלא ניקו כמו שצריך. הרבה פעמים הצרכנים לא יודעים שהם צריכים פתרונות חדשים", מסביר יאן פינקסטר, מנהל פיתוח המוצרים בחטיבה האירופית של החברה, ומתייחס לעניין במלוא הרצינות.

כדי להתמודד עם הבעיות האלה, אומר פינקסטר, פיתחו חוקרי החברה מעין מקל פלסטיק מכופף קלות, שמאפשר להגיע לכל הזוויות בתוך האסלה. על המקל מרכיבים ספוגיות מיוחדות הכוללות חומר ניקוי, ואף משנות את צבען מכחול ללבן במשך הזמן, כאשר יעילותן פוחתת. זהו גם הסימן לצורך בהחלפתן.

גם על ההחלפה הזו חשבו ב-3M. "אנשים ממש נגעלים מלגעת בדברים האלה בידיים", אמר פינקסטר. במקל החדש אין צורך לגעת בספוגית המלוכלכת כדי להיפטר ממנה. תפס קטן בחלקה העליון של הידית משחרר את הספוגית, ומאפשר לזרוק אותה לפח.

דלק לסלולר

ב-3M מתעסקים לא רק בפתקים. מאז היווסדה טורחת החברה להקפיד על מבנה מבוזר לחלוטין, שמאפשר לחטיבות השונות להציע טכנולוגיות במגוון תחומים. אחת הטכנולוגיות המעניינות שבהן היא מתעסקת כיום היא תאי דלק. מדובר בסוללות המכילות תרכובות מבוססות אלכוהול, שמאפשרות לספק אנרגיה למכשירים אלקטרוניים במשך פרקי זמן ארוכים.

בעוד שבתחום הרכב הדרך עוד ארוכה לפיתוח תאי דלק, שיאפשרו לנסוע למרחקים מבלי להזדקק לתדלוק, הרי שבתחום הגאדג'טים והאלקטרוניקה הפיתוחים כבר קיימים וזמינים. רק דמיינו לעצמכם טלפון סלולרי שעובד חודש שלם בלי טעינה, או מחשב נייד המסוגל לפעול שבוע ללא חשמל, ותבינו לבד את הפוטנציאל של השוק הזה.

רוב החברות מתרכזות כיום בפיתוח סוללות, שיצליחו לנצל בצורה מיטבית את התרכובות שבתוכן ויהיו בטוחות לשימוש. בנוסף מוטלות על המוצרים האלה מגבלות בטיחותיות חמורות, כיוון שמדובר בתרכובת של כוהל עם מימן. תקלה בסוללה כזאת בזמן טיסה, למשל, יכולה לגרום לאסון חמור.

בנוסף, למרות שבשוק כבר הופיעו מוצרים כמו מחשב נייד, העושים שימוש בסוללות כאלה, עדיין מדובר במוצרים מגושמים מאוד לשימוש, ורחוקים מהחזון של סוללות קלילות ודקיקות. 

הגביע הקדוש שאליו נושאות עיניהן כל היצרניות בתחום הוא הסוללות לטלפונים סלולריים. עם 1.5 מיליארד משתמשים סלולריים ברחבי העולם, פוטנציאל הרווחים הוא אינסופי. למעשה, "אנחנו מסוגלים לייצר כבר עכשיו תאי דלק לטלפונים סלולריים", אומר קלוד מורו, מנהל פיתוח עסקי של תאי הדלק לכל אירופה. "זה עדיין לא מושלם, אבל אנחנו מסוגלים להציע מוצר סביר בהחלט". 

אז למה אתם לא משווקים את הסוללות האלה ליצרניות הסלולריים?

"הן מצליחות למכור סוללה רגילה במחיר של כ-60 דולר, אז כנראה שזה לא ממש מפריע להן", מחייך גורדון.

מה שמוכיח שפיתוח טכנולוגי, גם אם הוא מרחיק לכת, עדיין תלוי ברצונם הטוב של כוחות השוק והחברות הגדולות.

רשת בקלי קלות

אחד התחומים שבהם מתעסקת 3M כיום הוא תחום הרשתות הביתיות. בחברה זיהו בעיה בבתים המתוחכמים שלנו היום. בליל של חוטים מגיע אליהם ומאלץ אותנו להסתבך בתוך מבוך של שקעים וחוטים. אם אתם רוצים שליד הטלוויזיה יהיה גם טלפון, או שאולי אתם רוצים לגלוש באינטרנט מהטלוויזיה בחדר השינה, אתם נאלצים להתקין שקע לטלוויזיה, שקע לטלפון, וגם שקע לאינטרנט.

בחברה ניסו למצוא פיתרון גם לסוגי החוטים שמגיעים לבית, וגם לפתרון השקעים. הפעם לא היה צורך להמציא את הגלגל שוב. החוקרים זיהו את התקן הקיים RJ-45 שמשמש לכבלי רשת רגילים, כאלו שיש לכם במשרד, כאופטימלי עבור הרשת החדשה.

המערכת שיצרו Volition, מתרכזת בנקודה אחת בבית בארון הסעף. אל תוך הארון הזה מגיעים כל החיבורים, כבלים, אינטרנט טלפון ועוד. מהארון יוצאים חוטים מסוג אחד אל תוך הבית, ומביאים שקעים סטנדרטיים לכל חדר. כל מה שנותר לעשות הוא ברמת הצרכן הביתי.

אם אתם רוצים להזרים לשקע מסוים בחדר שינה את קו הטלפון, אתם פשוט מחברים בארון הסעף חוט אחד מנקודות הטלפון, אל השקע שעליו מצויר חדר השינה. שיניתם את דעתכם ואתם רוצים להעביר בשקע הזה טלוויזיה? אין בעיה. מחברים בארון הסעף את השקע לחיבור שעליו מצוירת טלוויזיה, ומהרגע הזה יוזרמו לשקע שידורי הטלוויזיה.

הדבר נותן לצרכנים גם גמישות בניצול החדרים. אם אתם מחליטים שהחדר השינה לתינוק יהפוך פתאום לחדר עבודה, אין צורך בתשתית חדשה. מנתבים את האינטרנט לשקע בחדר, מחברים את המחשב, ומתחילים לעבוד.

בחברה טוענים כי ברחבי אירופה כבר החלו מתכנני דירות וקבלנים להתקין את המערכת החדשה, וכי יש צורך גם בשיתוף פעולה מצד גורמים אחרים כמו יצרני הציוד האלקטרוני כדי להתאים את המוצרים למערכת החדשה. אך כיוון שמדובר בסטנדרט רשת קיים, ותיק ומוכר, לא צופים בחברה תהליך התאמה ארוך.