עיר בלי גאווה
אם לא היית נוהג בטוטאליטריות המחשבתית שלך, הרבה חובשי שטריימל היו צועדים גם הם בגאווה, ולא מחפשים לספק את יצרם בפינות חשוכות או בבתי ישיבות. מכתב ללופוליאנסקי
מכתב פתוח לראש העיר ירושלים, בעקבות ההחלטה להתנגד למצעד הגאווה בירושלים בשבוע הבא.
כבוד ראש העיר, מר אורי לופוליאנסקי,
קראתי על התנגדות מועצת "חכמי ירושלים" לקיום מצעד הגאווה בעיר. אתחיל בכך שאציין כי אינני מחסידי המצעד, ואיני מאלה הנוטלים בו חלק בדרך כלל, ויהיו סיבותיי אשר יהיו. זה עדיין לא מונע את הרשות הדמקורטית הנתונה לקבוצת אנשים כזאת או אחרת לצעוד ברחובות העיר תוך תיאום - ותהיה מטרתם אשר תהיה - ובלבד שאינם פוגעים פיזית בשום אדם אחר. החלטתך הביאה אותי לידי כך, שיש בכוונתי לאסוף את שני ילדיי הקטנים מגן הילדים ולבוא ביחד איתם למצעד זה, ולהשתתף בו בגאווה (תרתי משמע).
היה לי החשד, עם ניצחונך בבחירות האחרונות, שימים חשוכים כמו אלה באיראן ובאפגניסטן מתרגשים על העיר. טרחת להצהיר מעל כל דף עיתון ומעל כל במה שיש בכוונתך לשמור על פלורליסטיות וקיום בצוותא לכל המגזרים השונים בעיר. נכון, לאנשים בכלל ולישראלים בפרט יש זיכרון קצר. אבל את הליברליות, חופש האדם, זכות היסוד להבעת דעה ולהיות בעל נטיה כזאת או אחרת - את כל אלה לא תוכל להחריב, לנתץ ולמחוק. כי כל אלה הרבה יותר חזקים מכל הדעות השחורות, אפלות, סתומות וארכאיות שאתה עוד מחזיק בהן.
היה לי עוד יסוד סביר בעבר להאמין להצהרותיך. הרי בכל זאת, הקמת מוסד כמו יד-שרה, שבהחלט מהווה נקודת אור בתוך החושך המקיף אותנו. אבל נפלתי בפח, כמו עוד רבים וטובים. אני עדיין נמנה עם קהל שוחרי החופש הליברלי בכל רמ"ח איבריי, בשעה שאתה קברת את עצמך עכשיו עמוק בתוך אותו עולם חשוך, שאתה מתיימר לייצג ולבוא מתוכו. אני לא מפריע לך בשמחות השבת והחגים שלך ובגטאות מגוריך (כן, ביטוי קשה, אבל כבן לניצולי שואה אני מרשה לעצמי להשתמש בו בראש מורם) - אתה אל תפריע בשלי.
כיליד ירושלים ותושב עבר שלה (עד לפני שנה וחצי, אז החלטתי לעבור קרוב יותר לעיר הלבנה מאשר להישאר בעיר השחורה שהנהגת), יש לי אותה זכות על העיר כמו שיש לך, לתושבי מאה שערים ותושבי שאר ירושלים. מי שהמצעד הזה פוגע ברגשותיו העדינים - שימצא מקום אחר להסתובב בו בשעת קיום המצעד. יש מספיק מקומות לבילוי בכל שאר חלקי העיר מבלי שאיש ייפגע. אני מניח שאז גם יהיה לאותו מאן דהוא זמן לקרוא עוד פשקווילים.
ורק כדי שלא תהיה מופתע, אם אתה וחבר מרעיך לא הייתם נוהגים בטוטאליטריות המחשבתית שלכם, סביר להניח שהרבה לובשי מדים מחברתך (כן כן, לובשי שטריימל ומגבעת) היו צועדים גם הם בגאווה, ולא מחפשים לספק את ייצרם בפינות חשוכות בעיר, או בבתי ישיבות (ואל נא תסגור עיניך בתמימות - טוב מאוד אתה יודע את המתרחש מאחורי כתלי בתי לימוד התורה שלכם, חוץ מהמטרה העיקרית לשמם נועדו).
יש לך עוד מספר ימים עד המצעד. שב, שקול שנית ובטל גזירתך הלא עניינית. ייתכן ואז "תחסוך" ממני את המחאה הפרטית שלי. היות ולא נראה לי שזה מה שצפוי, ונראה לי שתתכופף רק להוראות בתי המשפט בארץ, אני מכין את ביתי ועצמי למצעד.
להתראות במצעד בגאווה ירושלמית.
לאן הולך הכסף שלנו? חדש בערוץ הדעות:
לפנייה לכתב/ת 
