הנכות הרגשית של הנהלת הלונה פארק

"אנחנו בטוחים שציבור ההורים יודעים להעריך החלטה שמונעת אסון ומשמשת דוגמה למינהל תקין בישראל". את המשפט הזה אמרה השבוע חני ברוך, סמנכ"לית עיר השעשועים שמפעילה את הלונה פארק בתל אביב, בעקבות ההודעה כי הנהלת הלונה פארק תאפשר לנכים להיכנס לשטח הפארק וליהנות ממתקניו. באותה הודעה נמסר, כי יוקם גוף בדיקה מקצועי שיקבע קריטריונים ברורים לשימוש במתקנים על פי מוגבלויות.

קראתי את המשפט של ברוך שוב ושוב, ולא האמנתי: "דוגמה למינהל תקין", היא אמרה. ואני חוזר: "דוגמה למינהל תקין". אז ככה, גברת ברוך: הדוגמה היחידה שאתם נתתם בהתנהגותכם היתה דוגמה רעה ומבישה של איך לא להתנהג. כי מי שמחליט למנוע את כניסתם של ילדים נכים בכסאות גלגלים מקייטנת איל"ן, וחוזר בו רק בעקבות לחץ ציבורי וחשש לפגיעה בכיס, הוא לא דוגמה למינהל תקין. הוא דוגמה לגוף נכה רגשית וחסר רגישות מינימלית. 

ההחלטה של הנהלת הלונה פארק לאפשר לבסוף לילדים נכים להשתמש במתקניו לא נבעה מחרטה או מהודאה בטעות. היא נבעה מדאגה להפסדים כספיים ולפגיעה בהכנסות בעקבות חשש שילדים רבים ובריאים לא יבקרו שם במהלך החופש הגדול כמחאה. העובדה שלא נשמעה עד כה שום מילת התנצלות מצד מנהלי עיר השעשועים, רק מחזקת הנחה זו.  

ועל כך מגיעה תודה לבתי הספר הדמוקרטים ולחברה למתנ"סים. כי 1,200 תלמידי בתי הספר הדמוקרטים בארץ ביטלו השבוע יום כיף שהיה אמור להיערך בפארק השעשועים. הנהלת החברה למתנ"סים מצידה המליצה לסניפיה שלא לשלוח ילדים ללונה פארק ולסופרלנד בקייטנות הקיץ, עד שההנהלה תחזור בה. מדובר בהפסד פוטנציאלי של עשרות אלפי מבקרים בחודשי הקיץ, ומכאן - ורק מכאן - נבעה דאגתם של אנשי הלונה פארק.

אבל דבר אחד טוב יצא מכל הסיפור המביש הזה. וזו העובדה שאם רוצים - איום בחרם צרכנים יכול לעבוד גם בארץ, ושיש לנו כוח להתמודד מול גופים גדולים אם מתעקשים ומתאגדים.

ולגבי הנהלת עיר השעשועים: עד שאני לא אשמע מהם התנצלות כנה, מלווה בהודעה שנכים יזכו להנחה משמעותית בכניסה, בנותיי הקטנות לא ייכנסו בשערי המתקנים שלהם. ואני מקווה שאני לא היחיד שחושב שלמרות ההתקפלות שלהם (התקפלות, לא חרטה), הם צריכים לשלם על ההתנהגותם.