"אנשים עולים על הפסים בלי לחשוב פעמיים"

מדי יום מתלוננים נהגי קטר ברכבת ישראל על התנהגותם של נהגי מכוניות ומשאיות שחוצים את הפסים במקומות לא מוסדרים. נהג קטר כבן 50, שעובד במקצוע כבר יותר מ-20 שנה, סיפר ל-ynet, בעקבות התאונה הקשה בדרום: "יש אנשים שלא מודעים בכלל לעובדה שפסי הרכבת משמשים באופן סדיר את הרכבות. הם אומרים 'פה זה מקום נידח, בטח לא עוברות בו רכבות' ועולים על המסילה בלי לחשוב פעמיים".

לדבריו, כל נהג קטר חושש מפני אירוע בסדר גודל שכזה, למרות התקווה שלא יתרחש. "יש מצבים שהולכי רגל ואופנוענים חוצים את המסילה, בלי להתחשב במחסומים. מסתכלים ימינה ושמאלה, והופ, חוצים. יש מקרים יותר מסובכים שאנשים מנסים לתמרן רכב פרטי בין שני החלקים של המחסום. אם הם נתקעים, יש להם בעיה. או שהם בורחים, או שהם לא מצליחים לברוח, ואז קורה אסון".

האסון הגדול האחרון שבו הייתה מעורבת רכבת ישראל היה אסון הבונים, בשנת 85'. אוטובוס תלמידים מבית הספר "ברנר" בפתח תקווה, עלה על המסילה סמוך למושב הבונים בחוף הכרמל. המנוע כבה והנהגת לא הצליחה להתניעו. רכבת שהגיעה למקום פגעה באוטובוס בעוצמה. 19 תלמידים וארבעה מבוגרים נהרגו.

"המקרה בצומת הבונים הוא דוגמה טובה למה שקורה בדרכי העפר סביב המסילה", אומר נהג הקטר, "כלי רכב חוצים את המסילה בלי הרבה מחשבה. אין צומת מסודר ואנשים נוסעים. יש מקומות שבהם יש גדר, כמו בסמוך לחוף ארגמן בעכו או נעמן, ואנשים באים עם מספרי תיל, וחותכים את הגדר, כדי לעבור לצד השני".

"זה הסיוט הרע של כולנו"

המקומות המועדים לפורענות, לדברי אותו נהג, הם בין עכו לקריות וכן באזור הדרום, שם - לא הרחק ממסילת הרכבת - מתבצעות היום עבודות פיתוח נרחבות, מה שגורם למשאיות עפר רבות לעלות על המסילה. "כך נהרג לפני שנה וחצי שבתאי בלילה, נהג קטר תושב הקריות. משאית עפר עלתה על המסילה מולו. הוא הספיק ללחוץ על בלם החירום, אבל לנהג אין הרבה סיכויים במקרה כזה. אין לו לאן לברוח והוא חשוף לגמרי. הקטר אמנם מסיבי, אבל הוא לא מגן על מי שיושב בפנים.

"הרכבת נוסעת באזורים כאלה במהירות של 150 קמ"ש. מרחק הבלימה הוא כמה מאות מטרים, ועובר גם זמן תגובה עד שאתה לוחץ על ה'פטריה' - בלם החירום שמכבה את המנועים והכל. בזמן הזה אין לך גם זמן לחשוב על בריחה. נהג בזמן הזה רואה בעיניים את המוות שלו מתקרב. עד שהוא חושב על בריחה, הוא חוטף את הבומבה.

"עם יד על הלב, אתה רואה מקרים כאלה ומתחיל לחשוש. לכל נהג קטר יש היסטוריה של מתאבדים. אחד, שניים. יש כאלה גם עם ארבעה וחמישה. יש גם מקרים של כלי רכב פרטיים. עם השנים ועם התרבות המקרים, מתגנב החשש ללב. פעם זה היה כלי תחבורה כל כך בטוח, אבל היום, במהירויות שאנחנו נוסעים בהם, כל תאונה עלולה להיגמר רע. כל נהג, בתוך תוכו חושש מפני אירוע בסדר גודל כמו זה שקרה היום. זה הסיוט הרע של כולנו".