קנדה: לראשונה בבית המרקחת - מריחואנה רפואית
קנדה היא הראשונה בעולם שאישרה שיווק של קנאביס לשימוש רפואי. התרופה תשווק בצורת תרסיס פה המכיל תמצית קנאביס ותשמש להקלת כאבים אצל חולי טרשת נפוצה. בישראל אישר משרד הבריאות ל-10 חולים שימוש במריחואנה רפואית. איך מתקבל ההיתר, ומה אומרים המומחים?
המריחואנה הרפואית המסחרית עושה את הופעת הבכורה שלה: קנדה אישרה השבוע את תחילת שיווקו של תרסיס-פה המכיל תמצית קנאביס. התרסיס ישמש להקלת הכאבים העזים בהם נתקפים חולי טרשת נפוצה (MS). מריחואנה רפואית ניתנת בישראל לכ-10 חולים, באישור מיוחד של משרד הבריאות לחולים כרוניים.
תרופת הקנאביס שתימכר בבתי המרקחת בקנדה תחת השם המסחרי Sativex מכילה תרסיס הנלקח דרך הפה. הוא מקל על כאבים, ומיועד תחילה לחולי טרשת נפוצה. אחת מתופעות הלוואי הקשות ממנה סובלים החולים הם כאבים עזים בכל הגוף. מחקרים הראו כי בכוחו של הקנאביס להפחית באופן דרמטי את מידת הכאבים במחלה הסופנית. תרסיס ה- Sativex מכיל את אותו מרכיב פעיל שבמריחואנה - THC.
בישראל: משרד הבריאות מאשר נקודתית
כעשרה ישראלים חולים זכו בהיתר משרד הבריאות לגדל ולעשן מריחואנה בתחומי מדינת ישראל. ועדה מיוחדת שדנה בחולים, העניקה להם אישור להשתמש בסם מטעמים רפואיים. במשרד הבריאות אומרים כי כל חולה זכאי להגיש בקשה שתדון בפני הועדה המיוחדת.
מחקרים רבים שבוצעו בעבר מצאו כי השימוש במריחואנה בקרב חולי סרטן וחולים סופניים אחרים הסובלים מכאבים עצומים, הפרעות במערכת העיכול ותיאבון ירוד, הביא לשיפור דרמטי במצבם. תופעת ה"מאנצ'יז" (תאווה לאוכל) הידועה בעקבות השימוש במריחואנה, סייעה לתיאבונם של החולים, ותחושת האופוריה הקלה על הכאבים העזים ששום תרופה לא יכלה להם.
מסתבר שמאז יולי 1998 הוגשו למשרד הבריאות כ-50 בקשות של חולים במחלות קשות או סופניות להשתמש בסם המריחואנה. הסם המכיל את החומר הפעיל THC, ידוע כמשכך כאבים, מפחית לחץ תוך עיני ומסוגל להעצים תחושות הנאה ושמחה.
מתוך כלל הבקשות, אושרו כ-20 אחוז מהן. ההיתרים ניתנים בדרך כלל לחולים הסובלים מאיידס, מחלות עצבים שונות, מחלת העיכול קרוהן, טרשת נפוצה, סרטן סופני והפרעות פסיכיאטריות. לאחרונה אושר השימוש גם לישראלית הסובלת מהפרעה פסיכיאטרית קשה ביותר. לפני כעשר שנים, ניתן ההיתר הראשון, לישראלי שסבל ממחלת ריאות חסימתית קשה.
ישראל אינה המדינה היחידה המאשרת שימוש במריחואנה לצרכים רפואיים. לאחרונה החלה אוסטרליה בניסוי לשימוש במריחואנה בקרב מספר חולים קשים, ובכך הצטרפה לארצות הברית, קנדה, הולנד ומדינות נוספות באירופה המאשרות את השימוש בסם לחולים קשים וסופניים.
אישור המריחואנה: הליך בירוקרטי ארוך
וכך מתבצע הליך ההיתר בישראל: חולה המעוניין לקבל רשיון לשימוש במריחואנה, מבקש את תמיכת רופאיו. בהסכמתם, נשלחת בקשה מפורטת למשרד הבריאות בצירוף טופס הקרוי "29 גימל" המיועד לבקשת תרופות מיוחדות לשימוש רפואי.
הבקשה מגיעה לוועדה מייעצת למנכ"ל משרד הבריאות, המורכבת ממומחים בתחומי הרפואה, הפרמקולוגיה, המדע, האתיקה והמשפטים. במידה והוחלט לאשר לחולה את הטיפול, הוא מקבל היתר גידול. הרשיון מותנה בפיקוח רפואי של ההיתר, אך על הגידול עצמו אין פיקוח.
מומחה: מריחואנה מקל על כאב ואינו ממכר
פרופ' אבינועם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, ומנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי הדסה בירושלים, תומך בהחלטה. "יש מצבים ברפואה המלווים בסבל וכאב אין סופי, שבאמצעים רגילים לא ניתן לפתור אותן", אומר רכס, "ושימוש בתרופות נרקוטיות כמו מורפיום עשוי לגרום להתמכרות, להביא לכך שהחולים יצטרכו כמויות הולכות וגדולות של נרקוטיקה".
"מריחואנה הוא סם שבארצות כמו הולנד מותר לשימוש עצמי, עשוי להקל על הכאב, איננו ממכר באותה מידה כמו תרופות נרקוטיות ובהן מורפיום", מסביר רכס ומוסיף כי השימוש בו צריך להיות מבוקר ומוגדר, תחת פיקוח צמוד. "זה צעד נבון ונכון של משרד הבריאות, ונצטרך לבחון אותו לאורך זמן ולראות אם אכן נשמרות ההגבלות בשימוש בו".
האם משרד הבריאות אינו מקשיח יתר על המידה את עמדותיו באשר לשימוש במריחואנה לצרכים רפואיים? רכס: "יש למריחואנה מעמד פופולרי שקשה לקשור אותו לטיפול רפואי. אני מבין את ההיסוסים של משרד הבריאות כשהוא מאשר באופן מאוד מבוקר את השימוש בתרופה, ומצד שני יש גם לתת לו מחמאה על כך שהוא מרחיב בהדרגה, בזהירות יתרה, את השימוש בסם ואני מקווה שהוא ימשיך הלאה במסורת תוך בקורת קפדנית".
