אחרי חודש במעצר: חוסמות הכביש חוזרות הביתה

אחרי 36 ימים במעצר, עומדות חמש הנערות העצורות בכלא מעשיהו - בגין חסימת כבישים וסירוב להזדהות - להשתחרר. השחרור, שדורש עדיין אישור של שופט, הושג לאחר הסכמה שהושגה בין נציגי משפחותיהן, נציגי משרד המשפטים, המשטרה, הסניגוריה הציבורית והמועצה לשלום הילד.

על פי הסיכומים בפגישה, בה השתתף המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן, הנערות, בנות 12 עד 15, ישוחררו לאחר שהוריהן יחתמו על מסמך הקובע כי הם אחראים למנוע מהבנות להשתתף בהפגנות ועימותים בלתי חוקיים עם המשטרה. כמו כן נאסר על הבנות להתקרב לאזור תל אביב והמרכז.

ארגון "חננו", שהפך בשבועות האחרונים לדובר הבלתי רשמי של עצורי החסימות, בירך על המוגמר ואמר: "הוכח שהעיקשות משתלמת".

את הפגישה יזמה אתי פרץ, יושבת ראש ארגון העובדים הסוציאליים. "סוף סוף ירד האסימון לכל הצדדים שמה שחשוב פה זה הקטינים. כן התנתקות או לא התנתקות - זה לא היה רלוונטי בשיחה. מוקד השיחה היה איך לא לפגוע בקטינים ומצד שני לא להקל ראש בעובדה שהם עברו על החוק. זה לא היה מצב של מחילה על העבירה... היה דיון ענייני וכל העניין נסגר. מחר על הבוקר הן אמורות להשתחרר אם שופט יאשר את ההסכם", ציינה פרץ.

ד"ר יצחק קדמן, יושב ראש המועצה לשלום הילד, שמח על סיום המחלוקת. "ניסינו למצוא דרך לפשר בין ההורים לפרקליטות. אני שמח שהייתה לנו אפשרות לתרום במשהו ולהוריד את כולם מהעצים הגבוהים בהם נתלו", אמר בתגובה. "מצד אחד יש חוק במדינת ישראל, ומצד שני - אי אפשר לקבל את העובדה שילדות בנות 12 ו- 13 כלואות במעצר יותר מ- 30 יום".

גם בפרקליטות המדינה בירכו על ההסכם ואמרו כי נאותו להגמיש את עמדתם נוכח גילן של הנערות, הימים הרבים ששהו במעצר ובעיקר בגלל ההסכמה של הוריהן לתנאי השחרור.

הגורמים אמרו אמש ל-ynet כי אמנם ביום רביעי הקרוב מתוכננת חסימת צמתים המונית בכל רחבי הארץ, אולם הם אינם חוששים כי שיחרורן של חמש הנערות יהווה תקדים ויפוגג את חששם של חוסמי כבישים ממעצר בעתיד. אכן יש בפשרה שהושגה משום סיכון קל, אך הדבר היה הכרחי ומתבקש, אמרו הגורמים.

"הן ילדות אבל הן חיות את המציאות"

הוריהן של הבנות מצפים כבר לראותן בבית. מיקי אמיתי, תושבת יצהר, היא אם לשתי בנות בנות 12, 14 שצפויות להשתחרר. "בעזרת השם", היא אומרת, "הבנות שלי יחזרו. הפרקליטות ועורכי הדין סיכמו את כל הפרטים בנוכחותנו".

אמיתי סיפרה שאמנם עברו עליה לילות רבים ללא שינה אבל היא עדיין תומכת במעשה של בנותיה. "קשה היה להתרגל לשגרה בלעדיהן, אבל הן ידעו לקראת מה הן הולכות ותמכנו בהן. יש לי תשעה ילדים בבית וכולם שמחים היום. הבנות שמרו על מצב רוח טוב ועצם הנחישות שלהן, והידיעה הגמורה שמה שהן עשו חשוב, עזרה להן לשמור על מורל גבוה".

"אני לא אגיד לך שהן לא התגעגעו ושלא היו משברים ודמעות, אבל אלו היו רק 'נפילות מתח'. כמובן שלא הייתי שולחת אותן בעצמי לעשות מעשה כזה, זאת אבל הן ילדות גדולות. הן שומעות חדשות ומבינות בדיוק מה קורה.

"הבת שלי, בכיתה ז', נוסעת כבר שבע שנים באוטובוס כל יום חצי שעה, חוצה כפרים ערבים, מתרגלת מצבי חירום ולוקחת אחריות על התלמידות בכיתות הנמוכות יותר.

"בבית ספר באלון מורה בו היא לומדת אין כיתה בה לפחות שניים או שלושה מהתלמידים הם יתומים מסיבות הקשורות למצב. יש לה חברות טובות בלי אבא או בלי הורים בכלל. נכון שהיא ילדה אבל היא חיה את המציאות היומיומית, והיא בוערת בדמה".

ואילו האב יגאל מצא לנכון להודות לאיחוד הלאומי ופרקליטיהם: "מגיעה כל התודה וההכרה לאיחוד הלאומי. אלמלא עורכי הדין שלהם, הבנות עדיין היו עצורות. הם כל הזמן פעלו לשחרורם אך אזני הפרקליטות היו ערלות מלשמוע".

משירות בתי הסוהר נמסר בתגובה כי טרם קיבלו כל הוראה בנוגע לנערות, אולם ימלאו כל צו שיינתן בנושא.