רוזנשטיין עתר נגד הסגרתו: מפלים אותי לרעה

בעתירה כתב רוזנשטיין כי 57 שנים לא הסגירה מדינת ישראל אזרח ותושב ישראלי בגין עבירה שבוצעה בשטחה וכי אין כל הצדקה להפלות אותו לרעה. 

עורכי הדין דבורה חן, פרופ' אריאל בנדור ושלמה ניסים, באי כוחו של רוזנשטיין טענו בעתירה כי "אין כל הצדקה לסטייה מן המדיניות במקרה זה. ההיפך הוא הנכון: מדובר בעבירת קשר בלבד שנקשר בישראל, עם קושרים ישראלים; החקירה נוהלה בעיקרה בישראל ועל-ידי משטרת ישראל; העדים הרלבנטיים הינם ישראלים – חלקם בישראל, חלקם היו בה והועברו לחו"ל לאחר שהעותר נעצר; העותר הינו אזרח ותושב ישראל, ואינו קשור לארצות-הברית".

לדבריהם, "בנסיבות אלה שפיטה בישראל הינה ההחלטה הראויה, הסבירה, הצודקת, החוקית והחוקתית היחידה. העותר, כאזרח ישראלי ותושב ישראל, זכאי לכך שעניינו יידון על-פי דיני ישראל, ותוך כיבוד זכויות היסוד שלו כאדם, כאזרח וכתושב, וכי ינהגו בו בשוויוניות, כפי שנהגו ונוהגים לגבי אחרים דוגמתו. כל בקשתו של רוזנשטיין היא לקבל את יומו בבית-משפט ישראלי".

לפני כחודשיים הכריע בית המשפט המחוזי בירושלים כי "הלוויתן" של עולם הפשע הישראלי יוסגר לארה"ב, שם הוא מבוקש בחשד לסחר במיליון כדורי אקסטזי. לצורך הסגרתו, עתרה המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי, כנדרש בחוק, בבקשה להכריז על רוזנשטיין כעל בר הסגרה. פרקליטו של רוזנשטיין, עו"ד בני נהרי, הודיע כבר אז שיערער לבית המשפט העליון.

שופט בית משפט המחוזי בירושלים, יעקב צבן, קבע אז: "לאור האמור, מאחר שרוזנשטיין מבוקש בידי שלטונות ארצות הברית וישנן ראיות מספיקות להעמדתו לדין בישראל, וממשלת ישראל התחייבה להסגירו, במקרה שכזה אני מוצא את העותר רוזנשטיין בר-הסגרה לארצות הברית". השופט קבע בזמנו כי לעת עתה, יישאר רוזנשטיין במעצר בישראל עד תום ההליכים נגדו.