נכשלו השיחות לאישור תקציב האיחוד האירופי

מכה נוספת לאיחוד האירופי: מנהיגי האיחוד האירופי כשלו הלילה (שבת) בניסיונותיהם להגיע להסכם בדבר התקציב לשנים 2007-2013. סלע המחלוקת העיקרי היה התעקשותה של בריטניה לא לוותר על ההחזרים הכספיים שהיא מקבלת מהאיחוד, ולדרוש קיצוץ בסבסוד לחקלאים בצרפת. המשבר הקודם סביב כישלון אישור החוקה האירופית גרם להיחלשות האירו מול הדולר בשווקי העולם וגם בישראל.

על רקע המשבר נפתחה חזית חדשה בין גרמניה לבריטניה. קנצלר גרמניה, גרהרד שרדר: "אנו בעיצומו של אחד המשברים הפוליטיים הקשים ביותר שנראו באירופה. לא הצלחנו להגיע להסכמה בשל עקשנותן של בריטניה והולנד".

ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, הגיב: "אני לא מוכן שמישהו יגיד לי שיש רק השקפה אחת על מהי אירופה, ושההשקפה זו מובעת על-ידי אנשים מסוימים ובזמנים מסוימים. אירופה אינה שייכת לאף אחד מהם, אירופה שייכת לכולנו. האמירות על כך שהסובסידיות לחקלאים מייצגות את עתיד אירופה - ביזאריות".

צרפת וגרמניה הציבו חזית אחידה מול בריטניה. נשיא צרפת, ז'אק שיראק אמר כי "אירופה במשבר חמור" וכי בלייר "רצה לשמור על כל ההחזר הכספי שלו וזה הוביל לכך שמדינות אחרות 'החזיקו את הקלפים קרוב לחזה' לרעת אירופה. זו תוצאה רעה עבור אירופה". 

ראש ממשלת הולנד, יאן-פטר בלקננדה, הגיב להאשמות נגדו: "זו בעיה, אולם לא משבר. איני מסכים עם הקנצלר הגרמני. הוא השתמש במלים של אגואיזם לאומני. קיוויתי שהקנצלר יקבל בהבנה גדולה יותר את עמדתה של הולנד".

עשר מחברות האיחוד החדשות והעניות יחסית, ובראשן פולין, ניסו להציל את ספינת התקציב הטובעת ברגע האחרון ואמרו שיסכימו לקבל פחות מימון מקופת האיחוד, אם משמעות הדבר תהיה השגת הסכם. למרות נכונות ההקרבה שלהן, גורם רשמי מסר שהצדדים הגיעו לדרך ללא מוצא.

כשלון השיחות שהתקיימו בבריסל, בירת בלגיה, מאיים להביא לשיתוק כלכלי של 25 החברות באיחוד האירופי. זאת לאחר שרק אתמול החליטו המנהיגים להקפיא את תהליך אישרור החוקה בשל דחייתה במשאלי העם בצרפת ובהולנד. המשבר עלול להמשיך את מגמת היחלשות האירו ומנגד התחזקות הדולר במסחר העולמי, כפי שקרה לאחר כישלון אישרור החוקה האירופית.

האם השוק החופשי יהיה חזות הכל?

ראש ממשלת לוכסמבורג, ז'אן-קלוד יונקר, ששימש כיושב ראש הוועידה בבירה הבלגית, אמר בעקבות ההגעה למבוי הסתום כי "אירופה נמצאת במשבר עמוק". דברים דומים אמר גם נשיא צרפת, ז'אק שיראק.

לדברי יונקר, "יש שתי קונספציות מתנגשות של אירופה. יש כאלו הרוצים בשוק ובכלום מלבד שוק גדול וישנם אלו שרוצים אירופה מאוחדת יותר מבחינה פוליטית".

ראש הממשלה הבריטי מודע לעובדה שיצטרך לקחת לידיו את מושכות נשיאות האיחוד למשך חצי שנה, החל ב-1 ביולי, וייתפס כאחראי להתמוטטות המשא ומתן על התקציב. אולם הוא הבהיר היטב בתום הדיונים הכושלים כי הוא לא ראה ברירה אחרת.

לדבריו, הצעת הפשרה של הנשיאה התורנית, לוכסמבורג, לא הייתה מקובלת עליו שכן היא דרשה מהבריטים לוותר על 18 מיליארד אירו במשך שבע שנים, מבלי להעניק הבטחה שאכן יבוצעו רפורמות בתחום הסיוע לחקלאות.

מחלוקת התקציב נובעת מכך שכמה מדינות רואות אותו כמעוות. "המדינות התורמות" - גרמניה, הולנד ושבדיה - מזרימות לקופות האיחוד יותר כסף מאשר הן מקבלות ממנו. לעומת זאת בריטניה ממשיכה לקבל מהאיחוד תקציבים גדולים, למרות שהיא נחשבת למדינה מבוססת. נשיא צרפת שיראק מוביל את המתקפה בנושא, ודורש את תיקון הדבר.

בריטניה זוכה לקבל את התקציבים המוגדלים משום שבעת שגובש מבנה התקציב הנוכחי, בשנת 1984, בשלהי שלטונה של מרגרט ת'אצר, היא נחשבה למדינה חלשה יחסית מבחינה כלכלית. ואולם בלייר מסרב להסכים לשינוי בגובה ההחזרים שמשלם האיחוד לארצו - 4.6 מיליארד אירו בשנה בקירוב. גם העובדה ש-10 אחוזים מההחזר מקורם בתשלומים של חברות האיחוד העניות ממזרח אירופה, לא הזיז אותו מעמדתו.